‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי זכויות הפליטים הפלשתינאים בשטח כבוש?

תוכן עניינים

מבוא. 

אמנות הומניטריות בינלאומיות בדבר שמירת זכויות האדם. 

המשפט הבינלאומי בשטחים. 

תנאים מקדמיים – שפיטות וזכות עמידה. 

תחולת המשפט הבינלאומי על השטחים. 

משפט משווה. 

המשפט הבינלאומי ותחולתו על השטחים הכבושים. 

תחולתה של אמנת ג'נבה הרביעית בישראל

פרושה של אמנת ג'נבה הרביעית בישראל. 

פרשנות אמנת ג'נבה

תקנות האג 

בית המשפט העליון כשותף זוטר של המחוקק והמשפט הבינלאומי 

הסבר חלופי – הקושי הדמוקרטי ביישום אמנות בינלאומיות במשפט הפנימי 

סיכום. 

ביבליוגרפיה. 

מספר אמנות הומניטריות בינלאומיות בדבר שמירת זכויות האדם במצב של סכסוכים בין מדינות, היוו את קווי היסוד של המשפט ההומניטרי הבינלאומי. הנחת היסוד של משפט זה היא, שגם במצבים של סכסוך אלים ישנם קווים אדומים שאין לחצותם ויש לשמור על זכויותיהם של הלוחמים, של האזרחים המושפעים מהסכסוך, או של לוחמים שהוצאו ממעגל הלחימה. החשובות שבהן הן ארבע אמנות ג'נבה ותקנות האג.

עבודה זו תעסוק בניתוח של אמנת ג'נבה הרביעית (להלן: האמנה) ממספר היבטים הנוגעים  לישראל, תוך ניסיון לתת מענה לשאלה האם מדינת ישראל מקיימת את הוראות אמנת ג'נבה הרביעית בשטחים הכבושים 

כבר בשלב זה של העבודה לא יהיה זה הימור להניח שמדינת ישראל אינה מקיימת הלכה למעשה את כל הוראות האמנה בשטחים, למרות שהיא חתומה עליה.

השלכותיה של האמנה על ישראל תבחן במספר מישורים:

המשפט הבינלאומי וישראל .
פרושה ואכיפתה של אמנת ג'נבה הרביעית בישראל , תוך מתן דגש ליחסו של בית המשפט העליון לעתירות שטענו להפרה של אמנת ג'נבה.
תחולתה של אמנת ג'נבה בשטחים ויחסם של בתי המשפט הצבאיים לאמנה.

מיד לאחר הקמת המדינה, היה גם נציג מדינת ישראל הצעירה בין החותמים על אמנת ג'נבה הרביעית בדבר הגנת אזרחים בזמן מלחמה, וכתב האשרור הישראלי  .
חשיבותה של האמנה התגלתה באחת לאחר מלחמת ששת הימים. ישראל שלטה מעתה ביהודה ושומרון (להלן: איו"ש), חבל עזה ורמת הגולן והקימה באזורים אלה ממשל צבאי לפי דיני מלחמה. לא חלף זמן רב, ותושבי השטחים המוחזקים החלו לפנות בעתירות לבית המשפט הגבוה לצדק, וזה נדרש למעמדה של האמנה (שם, 264).

לבטיו של בית המשפט העליון בעניין פירוש האמנה לוו בויכוחים לא קלים שנסבו בעיקר סביב בעיית תחולתו של החוק הבינלאומי בישראל, וזאת משום שהכנסת לא חוקקה חוק אשר קולט את הוראות החוק הבינלאומי. לאמור, אמנת ג'נבה, למרות שנחתמה על-ידי ישראל, אינה מחייבת את בית המשפט מכיוון שאין חוק המסדיר זאת. בהמשך תביא העבודה חלק מן הפולמוס הציבורי והמשפטי הנוגע לאמנת ג'נבה ובעיית תחולתה, אכיפתה בישראל ופרשנותה.

הויכוח המשפטי סביב האמנה העלה לסדר היום שני מושגים מתחום המשפט החשובים להבנתו כהלכה של השיח המקצועי:

משפט בינלאומי הסכמי – מעוגן בהסכמים עליהם חתומות המדינות ומחייב רק אותן.
משפט בינלאומי מנהגי – מקובל בכל העולם וכן בישראל, כל עוד אינו סותר חקיקה קיימת.

אמנת ג'נבה אינן משקפות את המשפט הבינלאומי המנהגי, ולכן היות שהאמנה לא עברה, כאמור, אימוץ פרלמנטרי, אין היא אכיפה בבית משפט, גם אם היא חלה בשטחים ומחייבת את מדינת ישראל במישור הבינלאומי. דעות שונות אשר טענו שיש לראות באמנת ג'נבה כאמנה המבטאת היום את המשפט הבינלאומי המנהגי או שיש לאוכפה גם אם היא נשארת בגדר משפט בינלאומי הסכמי, נדחו על-ידי בית המשפט העליון.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

1. מושקט מריון, אמנת ג'נבה והחוק הישראלי, מתוך: בעיות בינלאומיות: חברה ומדינה ל"ג(63), 83-85.

2. נחמיאס ניצה , המשפט הבינלאומי , מתוך: מינהל של ארגונים בינלאומיים – מקראה , 345-373.

3. סומר הלל , ואף על-פי-כן חול תחול (לתחולתה של אמנת ג'נבה הרביעית בדבר הגנת אזרחים בזמן מלחמה, 1949, בדין הישראלי) , מתוך: עיוני משפט י"א , 263-280.

4. קרצמר דוד, אכיפתה ופירושה של אמנת ג'נבה הרביעית – דרכו של בית המשפט העליון, מתוך: משפטים כ"ו (1) , 49-96.