עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

עבודה סמינריונית רווחה מסגרת חוקית (עבודה אקדמית מס. 3173)

‏290.00 ₪

20 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 3173
עבודה סמינריונית רווחה מסגרת חוקית

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי רווחה מסגרת חוקית?

תוכן עניינים

מבוא

חוק שירותי הסעד, תשי"ח - 1958

 

תקנות שירותי הסעד

 

הוראות המנהל הכללי של משרד הסעד ללשכות הסעד -

התקנון לענייני סעד (תע"ס)

סיכום

ביבליוגרפיה 


המחוקק הישראלי העמיד את מערכת שירותי הסעד על בסיס סטטוטורי צר ביותר. מסקנה זאת מתחייבת מניתוח הוראות חוק שירותי הסעד, - , על תקנותיו. על המטרות המוגבלות שיוחדו לחוק שירותי הסעד, תשי"ח-1958, על ידי יוזמיו, ניתן ללמוד מדברי ההסבר, שנתן נציג משרד הסעד, בעת הדיון בהצעת החוק במליאת הכנסת, ומדברי ההסבר אשר נתלוו להצעת החוק אשר פירסמה הממשלה . סגן שר הסעד דאז, י. ש. רוזנברג, הציג את מטרתו המרכזית של חוק שירותי הסעד בעת הדיון בהצעת החוק בכנסת כדלקמן :

"חוק שירותי הסעד... בא להסדיר את עקרון העקרונות, את החובה והרשות של הרשות המקומית לקיים לשכת סעד לשם טיפול סוציאלי בנזקקים"1.

העקרון שחוק שירותי הסעד בא להסדיר, בהתאם להצהרת יוזמיו, אינו מטיל חובה להעניק סעד לנזקקים, אלא מטיל חובה על הקהילה (הרשות המקומית) לקיים מכשיר המיועד להגשת טיפול סוציאלי וסעד, היינו להקים לשכות סעד2. מלבד זאת, לא כללו האחראים לניסוח חוק שירותי הסעד, עקרונות המגדירים את מהות הסעד והיקפו ואת התנאים להכרה בזכאות לקבלתו. השוואה בין הוראתו המרכזית של חוק שירותי הסעד לבין הוראתו המרכזית של חוק הסעד האנגלי3, מבליטה את ההבדל המהותי בעקרונות אשר עליהם מושתתים שני הסדרים אלה. בעוד המחוקק הישראלי העמיד במרכזו של ההסדר החקיקתי את החובה להקים מנגנון להגשת סעד לנזקקים : "רשות מקומית תקיים לשכת סעד לנזקקים לשם טיפול סוציאלי והגשת סעד להם"4, קבע המחוקק האנגלי בהוראה מרכזית בחוק את העקרון לפיו מוכרת זכותו של כל אדם נזקק באנגליה לתמיכה :

whose Sixteen of age the over or of Britain Great in person Every"

to subject ,entitled be shall requirements the meet to insufficient are resources

5" follows… as benefit to ,act this of provisions the

 

השתתתה של מערכת שירותי-הסעד בישראל על בסיס חקיקתי צר, מעוגנת ברקע ההיסטורי של התפתחות שירותים אלה בתקופת טרום המדינה. מטרת המחוקק הוגבלה לקביעת מסגרת סטטוטורית מחייבת לשירותי הסעד, אשר הופעלו על בסיס וולונטרי גרידא על-ידי הרשויות המקומיות עד לקבלת החוק. חוק זה נועד להבטיח כי מערכת שירותי-הסעד תאורגן על ידי הרשויות המקומיות על בסיס משפטי מחייב  (בכפוף לפיקוח ולהכוונה מצד השלטון המרכזי), ולא כשירות וולונטרי שהרשויות המקומיות נהגו להגיש עד צאת החוק. מהות החובה של רשויות הסעד כלפי הנזקקים המשיכה גם לאחר צאת החוק להיות חסרת הגדרה חוקית מחייבת. במצב דברים כזה נוהגת שיטת המשפט בישראל לאמץ פתרונות בשני מישורים. מישור אחד הינו מישור חקיקת המשנה. מחוקק המשנה כולל בתקנות הוראות המסדירות ענינים בעלי אופי עקרוני ראשוני הנוגעים לתחום המוסדר, ולא רק עניינים בעלי אופי משני ביצועי גרידא6. המישור השני הינו המישור הרגולטיבי - מינהלי. יש והדרגים הממונים ובמידה מסויימת הרשויות המוסמכות גופן, מנסחים כללים והנחיות מינהליות המדריכים את נותני השירות בביצוע תפקידם. השתתת הסדרים על פתרונות בשני המישורים הנ"ל כפופה לתחולתם של שני עקרונות משפטיים בסיסיים. עקרון אחד משקף את המצב הרצוי - עקרון "שלטון החוק". העקרון השני משקף את המגבלות החוקיות החלות על המעשה המינהלי - עקרון "חוקיות המינהל"7.

ישומו של עקרון שלטון החוק בסוגית מערכת שירותי הסעד דורש איזון בין שתי מגמות שונות. מצד אחד, מצדיקים המאפיינים הקשורים באוכלוסיה הנזקקת לשירותי הסעד שמירה מירבית על עקרון שלטון החוק. העובדה כי שירותי הסעד פועלים עבור שכבות אוכלוסין חלשות, אשר המודעות שלהן לזכויותיהן האזרחיות מועטה יחסית בהשוואה לשכבות האוכלוסיה האחרות, ואשר כושרן להתארגן ולהפעיל לחצים פוליטיים ממוסדים על שירותי הסעד מוגבל 8 - מדגישה את חשיבות הגדרת זכויות הנזקקים בחוק גופו. הגדרות מפורשות בחוק של זכויות נזקקים, במקום שיהיו תלויים תלות מירבית בשיקול דעתן של רשויות המינהל - תסייענה להם להתגונן בפני שרירות מינהלית. מצד שני, האופי המיוחד של שירותי הסעד כשירות שיורי המותאם לצרכים הספציפיים של כל נזקק, מקשה על המחוקק לחזות מראש צרכיו של כל נזקק ולפרט בחוק הוראות מפורשות לכל מקרה. מצב זה דורש הסדר מאוזן אשר מעניק הכרה סטטוטורית עקרונית לגבי צרכיהם הבסיסיים של הנזקקים, מחד גיסא ושיקול דעת שיאפשר התייחסות גמישה למצבים וצרכים ספציפיים, מאידך גיסא. חוק שירותי-הסעד אינו מהווה הסדר מאוזן במובן האמור. בחוק זה אין כלולות הוראות כלשהן המהוות בסיס להכרה סטטוטורית בצרכיהם הבסיסיים של נזקקים, כתוצאה מכך יש בו משום סטיה רבתי מעקרון שלטון החוק.

העקרון השני, עקרון "חוקיות המינהל" מהווה מבחן פורמלי לבדיקת חוקיותו של המעשה המינהלי. אקטים מינהליים בין שהינם בגדר נורמות כלליות (חקיקת משנה), ובין שהינם אקטים אינדיבידואליים, צריכים להשען על דברי חקיקה פורמלית, כלומר צריכה להיות אפשרות לפרשם כביצוע של חוק פורמלי. אקטים מינהליים העומדים בסתירה לעקרון "חוקיות-המינהל" נגועים בפגם של חריגה מסמכות (vires-Ultra). בעוד שניתן מכוח החוק להעניק סמכויות חקיקתיות לקביעת הסדרים ראשוניים גם בניגוד לעקרון "שלטון החוק", התקנתן של תקנות העומדות בסתירה ישירה או עקיפה להוראות החוק או לעקרונות משפטיים שנקלטו בשיטת המשפט שלנו תחשב כחריגה מסמכות9.

לאור שני העקרונות הנ"ל יש לנתח את הבסיס התחיקתי אשר עליו מושתת ההסדר המשפטי בתחום שירותי הסעד בישראל. בד בבד עם ניתוח ההוראות הפוזיטיביות הכלולות בחוק שירותי הסעד לגבי ההכרה בזכויות נזקקים לסעד, יש לבחון את היקף הסמכות החקיקתית אשר הופקדה במישור זה בידי שר הסעד ורשויות הסעד.

רשויות הסעד בישראל, מפעילות שירותים להבטחת הכנסה מכוחם של שלושה מקורות משפטיים: חוק שירותי הסעד, - , התקנות שהותקנו במסגרת חוק זה, והוראות המנהל הכללי של משרד הסעד ללשכות הסעד (תע"ס). להלן ננתח את שלושת המקורות אשר מהם שואבות רשויות הסעד את סמכויותיהן הלכה למעשה, ונעריך את דפוסי ההסדר המשפטי אשר גובשו לגבי הבטחת הכנסה במסגרת שירותי הסעד.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 ד"כ 20 () .

 

 דברי הסבר להצעת חוק שירותי הסעד, - , ה"ח 268.

 

 Annotated Statutes Law Current .,Act Security Social of Ministry

.20 .C ()

 

 ס' 2 (א) לחוק שירותי הסעד, תשי"ח - , ס"ח 249.

 

 .(1)4 .Sec ,3 note Supra

 

 על ההבחנה בין תקנות הקובעות הסדרים ראשוניים (Legem-praeter) לבין תקנות הקובעות הסדרים משניים (Legem-Secundum) במאמרו של ה. קלינגהופר תקנות Legem praeter (מחוץ לחוק)" הד המשפט א' () 254. על הקשיים שבהבחנה בין שני סוגי התקנות :

16 ,"Legislation Subordinate" ,Barak .A

224-223 ,219 ,() ,Hierosolymitana Scripta.


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:


שדה אימייל הינו חובה