‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי התקדשותה של ירושלים ובית המקדש?

תוכן עניינים 

מבוא. 

שאלת המחקר. 

ירושלים. 

שמות ירושלים בעברית. 

שמות ירושלים בשפות אחרות. 

היסטוריית העיר בתקופות השונות במהלך ההיסטוריה - מהמקורות הראשונים ועד תקופת הברונזה   

היסטוריית העיר בעת העתיקה. 

היסטורית העיר בימי הביניים.

היסטורית העיר בעת החדשה. 

ירושלים הישראלית. 

בית המקדש. 

מצוות בניין בית המקדש.

מבנה המקדש.

המשכן 

בית המקדש הראשון 

בית המקדש השני 

העובדים במקדש

המלאכה במקדש סדר היום והפעילות השוטפת. 

המקדש בשבת ומועדי ישראל. 

בית המקדש כמקום תפילה. 

בר-כוכבא. 

רקע היסטורי 

אישיותו של בר-כוכבא. 

מהלך המרד. 

נפילתה של העיר ביתר - אחרון המאחזים. 

תוצאותיו של המרד. 

מטבע בר-כוכבא. 

מרד בר-כוכבא מתוך ספרו של מנחם אור. 

סיכום. 

ביבליוגרפיה. 

עבודה זו תציג את המונחים ירושלים – ההיסטוריה שלה, קדושתה לעם היהודי . כיצד קרתה תקדשותה שי ירושליים? ומעמדה בימי מרד בר- כוכבא, בית המקדש- מעין החל רעיון "בית המקדש", בנייתו בתקופות השונות ושיפוצו בהמשך, מי היו הנפשות הפועלות בבית המקדש ומה היה מעמדו של בית המקדש בימי בר-כוכבא. כמו כן תעסוק העבודה בבר-כוכבא עצמו, בסביבתו, אישיותו ופועליו ובסופו של דבר תקשר את שלושת המונחים הנ"ל בימי מרד בר-כוכבא.

על פי המקרא תחילתו של בית המקדש כבסיס המרכז הפולחן הדתי הקבוע של העם היהודי היה במאה העשירית לפני הספירה ועד המאה הראשונה לספירה. בבית המקדש התפללו, הקריבו קורבנות ועלו אליו לרגל מרחבי הארץ. את בית המקדש תפעלו הכוהנים שהם מצאצאיו של אהרון, ולהם סייעו הלווים. בנוסף להיותו מרכז לפולחן דתי, היה בית המקדש גם בית הדין הגדול או הסנהדרין הגדולה שלימד הלכה את עם ישראל ופעל לפתרון בעיות משפטיות.

הבית הראשון נבנה בידי שלמה המלך על הר המוריה, בתקופת 930-970 לפני הספירה בערך. בשנת 586 לפני הספירה הוחרב בית המקדש בידי נבוכדנצר. בעקבות הצהרתו של כורש, כשבעים שנה לאחר חורבן הבית, נבנה הבית השני בידי זרובבל – מעולי בבל. בימי שלטונו של הורדוס, עבר בית המקדש שיפוץ והרחבה יסודיים. הבית השני הוחרב בשנת שבעים לספירה כתוצאה ממרד היהודים ברומאים, על ידי טיטוס.

מצוות בניין בית המקדש: על פי התורה, בהר סיני ניתן הציווי למשה – "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". השימוש במילה "בתוכם" ולא "מתוכו" מדגיש את הרעיון כי האל אינו נמצא באופן פיזי בבית המקדש, כפי שהאמינו האלילים בזמן הקדום, אלא שבית המקדש מביא לידי ביטוי את הקשר בין עם ישראל לאל ואת ההשגחה המיוחדת שלו עליהם. כמו שנאמר בתפילת שלמה: "הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם, לֹא יְכַלְכְּלוּךָ--אַף, כִּי-הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי".

לאחר יציאת עם ישראל ממצרים, בימי גלותו במדבר, נבנה משכן זמני לרגלי הר סיני, והיה ניתן לנשיאה ממקום למקום. ואכן נשאו בני ישראל את המשכן הנייד הזה בכל מסעותיהם עד הגעתם המיוחלת לארץ-ישראל. לקראת הכניסה וההתיישבות בארץ ישנה הדגשה בספר דברים על החשיבות שבריכוז הפולחן במקום אחד: "בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר ה'". ואכן לאחר סיום ההתיישבות בארץ נקבע המשכן בשילה. כארבע מאות ושמונה שנה לאחר היציאה ממצרים הוקם בית המקדש כמשכן קבוע בירושלים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אביגדור הורוביץ, מקדש שלמה, "ירושלים, התקופות הקדומות, הוצאת יד בן צבי, בעריכת עמיחי מזר ושלמה אחיטוב

ב. ז הרצל, אלטנוילנד, בתרגומה של מרים קראוס, הוצאת בבל, עמ' 267

ג' ברקאי, ירושלים של ימי בית חשמונאי כהשתקפות של העיר מימי בית דוד, עידן: ימי בית חשמונאי, ירושלים , עמ' 79-84

דוד קרויאנקר, ירושלים - מבט ארכיטקטוני, ירושלים: כתר הוצאה לאור