‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי במזונות ילדים - חיוב ההורה לתמוך בילדיו מעל גיל 18?

תוכן עניינים

מבוא:

שאלת המחקר

מהפיכה במזונות ילדים – וילדים מעל גיל 18

הבדל בין חיילים עורפיים לקרביים

החוק לתיקון דיני המשפחה ומזונות בגירים

האם מזונות לאחר גיל 18 יעוגנו בחקיקה?

מיקוח על מזונות הילדים

חובת האב והאם בדיני מזונות ילדים, בפסיקה האזרחית

היקף החיוב במזונות ילדים

מיהו "נצרך" ?

"כדי מחסורו"

סקירה מקיפה של הלכת 919/15 לאור עקרון השוויון בנטל ושיטת הקיזוז.

קשיים ביישום הלכת 919 בפסיקה הדיונית

משפט השוואתי

פתיחת תיקים בעקבות ההלכה ויישום הלכת 919.

סיכום מסקנות ודעה אישית

ביבליוגרפיה:

עבודה אקדמית זו תעסוק בנושא מרתק:  מזונות ילדים - חיוב ההורה לתמוך בילדיו מעל גיל 18.

על פי הדין העברי, החובה העיקרית של אב כלפי ילדיו הנה לפרנסם בעקרון עד גיל 18 בלבד[1]. חובתו זו, מתבטאת בכך שבזמן הגירושין ולאחריהם, עליו לשלם דמי מזונות ומדור עבור ילדיו, ללא כל קשר למצבו הכלכלי וליכולתו לפרנס את עצמו. בבואם של בתי הדין ובתי המשפט לקבוע את גובה דמי המזונות והמדור הם מתייחסים לצרכיהם של הילדים שחלקם צרכים הכרחיים (אותם האב חייב לשלם) כגון, מזון, ביגוד, מדור, חינוך, בריאות וכד', וחלקם מדין צדקה כגון חוגים, טיולים, מתנות ועוד.

בעקרון מזונות ילדים משולמים עד גיל 18. יחד עם זאת, לבית המשפט לענייני משפחה זכות לחייב בתשלום מזונות ילדים גם לאחר גיל 18, בתקופת הלימודים או במהלך שירות החובה בצה”ל. גובה תשלום מזונות לאחר גיל 18 הינו בדרך כלל 1/3 מסכום המזונות ששולם עד גיל 18.

יתכן, כי בית המשפט לא יטיל חיוב מזונות בעת השירות הצבאי, אם יתרשם שמצבם הכלכלי של האב או של האם אינו מן המשופרים, או אם החייל עובד או בעל הכנסות מרכוש.[2]

המסגרת הנורמטיבית לחיוב הורים במזונות ילדים לאחר גיל 18 נמצאת בחוק לתיקון דיני משפחה. סעיף 4(2 )לחוק זה קובע כי אדם חייב במזונות ילדיו הבגירים ובני זוגם. עם זאת, לא מדובר בחובה שאין בלתה. סעיף 1 לחוק קובע שלושה תנאים מצטברים לחובה זו. ראשית, האב ישלם מזונות בגירים רק במידה והוא מספק קודם לכן את הצרכים של עצמו, של בן זוגו, של ילדיו הקטינים ושל ילדיו הקטינים של בן זוגו. כמו כן, יש להוכיח שהילד הבגיר איננו יכול להתפרנס מעבודה או מנכסים. התנאי השלישי הוא שהילד הבגיר איננו זכאי למזונות מעיזבון או מכל מקור אחר (למשל – מזונות מבן זוגו).

בתי המשפט קבעו לא אחת כי יש לפרש את סעיף 5 בהתאם לתכליתו של החוק והמגמות הבולטות בחברה הישראלית. זאת, תוך כדי זיקה לנושאים כגון יחסי תלות בין הורים וילדים. הלכה פסוקה היא כי הקביעה שגיל 18 מסמל את גיל הבגרות (וכפועל יוצא מכך, את סוף התלות המשפטית של הילד בהוריו), איננה קביעה שרירותית.

הדין האישי אמנם מסיים את חובת המזונות בגיל 18 ,אך לא כך מתרחש בפועל. על פי רוב, בית המשפט קובע כי האב צריך להמשיך לשאת במזונות ילדיו גם לאחר הגיעם לגיל הבגרות. יש והחיוב יהיה מופחת ויקבע על כשליש מהסכום שהיה נהוג ויתכן והאב ימשיך ויישא במלוא מזונות ילדיו עד הגיעם לגיל 21 – כל מקרה נבחן לגופו.

חישוב מזונות ילדים לאחר גיל 18 תלוי בפרמטרים רבים כגון יכולת השתכרות האב, יכולת השתכרות האם, יכולתו של הילד להתפרנס מעבודה או נכסים אחרים, רמת החיים לה הילד הורגל וכיו"ב.

מצגת מזונות ילדים מעל גיל 18

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

מ' שאוה הדין האישי במדינת ישראל (מהדורה רביעית)

יואב מזא"ה "‏מזונות ילדים – בין מיתוס למציאות: הדין הדתי, הפסיקה ומה שביניהם" דין ודברים ‏יא