עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

עבודה סמינריונית דיני בוררות,הליכי ביטול בוררות, עירעור על פסק בוררות, הנמקת פסק בורר (עבודה אקדמית מס. 2575)

‏290.00 ₪

30 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 2575

עבודה סמינריונית דיני בוררות,הליכי ביטול בוררות, עירעור על פסק בוררות,  הנמקת פסק בורר

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי ערעורים על פסק בורר?

תוכן עניינים

מבוא. 3

שאלת המחקר. 5

בוררות. 6

הבוררות - משפט משווה. 6

מקומה של הבוררות בין השיטות ליישוב סכסוכים.. 6

הבוררות בדיני מדינת ישראל. 7

הסכם בוררות. 7

סמכויות הבורר. 8

סדר הדין בבוררות ומתן פסק הבורר. 9

אישור וביטול פסק הבורר. 9

ערעור על פסק בורר. 9

בוררות בדין תורה. 9

מקור הבוררות. 10

דיני הנמקת פסק הבורר. 11

העדר הנמקה על-ידי בורר, אשר חוייב בהסכם הבוררות בהנמקה, מהווה עילה לביטול הפסק. 12

תכלית ההנמקה. 12

הנמקת הבורר את פסיקתו צריכה להיות כהנמקת בית-המשפט את פסק-דינו 16

דרישת הבהרה מפי הבורר על משמעות פסיקתו וזימונו לעדות. 18

חיוב הבורר בהסכם הבוררות לפסוק על-פי הדין המהותי 21

חיוב בהנמקה, בבוררות על-פי תקנות טריבונל. 21

משפט משווה - ערעורים על פסק בורר. 23

חיזוק מוסד הבוררות וזכות הערעור. 26

ביבליוגרפיה. 29

 

סיכומה של הלכת בית-המשפט העליון הוא קיום פסק הבורר, גם אם בטעות יסודו ועוול תוצאתו, ובלבד שהליכי הבוררות נתקיימו כדין.

חיזוק מוסד הבוררות, עד כדי שלילת סמכותו של בית-המשפט לתקן טעויות שנפלו בפסק הבורר בדין המהותי, אף שהן גלויות וברורות על-פני הפסק, מהווה סיכון של ממש למוסד הבוררות ולהכרה בו על-ידי הציבור ויש בו פתח לשרירות לב של בוררים ולעיוות דין. הנסיון מאז חקיקת חוק הבוררות, תשכ"ח-1968 איננו רב שנים. על כן, ראוי שניתן דעתנו להיסטוריה רבת השנים של עמנו, שמוסד הבוררות היה נחוץ בו, כי לא רצו להיזדקק לערכאות של גויים. הפטור מהנמקה היה מעוגן בהלכות הראשונים[1], אך לא היה בכך כדי למנוע את ריבוי הערעורים. בספרו של משה פרנק נאמר: "גם רבינו תם מצמצם את אפשרות הערעור על הדיינים. אף על פי כן היו הערעורים מצויים באשכנז. הראב"ן כותב, שבימיו נהגו להחזיר את הדין אם טעה הדיין בהלכה מפורשת, אבל אם טעה בשקול הדעת אין הדין חוזר"[2].

והמהר"ם מפראג כתב: "...לא שמענו שהיה חרם או תקנות הקהל מלערער על הדיינים. אדרבא מעשים שבכל יום שמערערים על הדיינים"[3]. כן גם, לפי התלמוד: "כל דיין הגדול מחברו בחכמה ובשנים יכול להחזיר את הדין לחברו"[4].

על הפעלת בוררויות על-ידי מי שאינם מומחים במשפט בשל צרכי השעה, ועל הסיכון הטמון בכך, ניתן ללמוד מדברי ר' יהודה ליב פוחוביצר מפינסק, במחצית השניה של המאה ה-17:

"ומכח זה (צרכי השעה - א' ש') הנהיגו שיהיו בכל עיר פרנסי ומנהיגי הקהילה שיהיו דנין לפי הענין לפי התיקונים והם נקראים פסקי בעלי בתים. גם יש עיירות שאין ביניהם בעלי תורה, וכדי שלא יבואו לפני דייני עכו"ם התירו שיהא ביניהם בית דין של ישראל אף על גב דלא גמיירה דינא ("שלא למדו את הדין - א' ש')"[5].

והתוצאה:

"ועיני ראו ולא זר, כמה פעמים שיצאו דינים מעוותים מפסקי בעלי בתים מחמת איזו פניה, והמתחייב צעק: הלא היפך דין תורה המבואר בהדיא בחושן משפט ולית דמשג ביה... ואם לא נתקן הגדר שנפרץ יתרחבו הפרצות ביותר ממה שקדם לו, על כן ראוי שגדולי הדור יפקחו בזה, ויעשו תיקונים שהמנהיגים לא יסורו מדין תורה או על פי תיקונים ולא לדון בלי טעם, ואז יהי ה' עמהם - ויכוונו לדין האמת. . .". [6]

זכות הערעור היא חיונית. היא צורך חיוני למתדיין ולחברה, ואין זה ראוי שדין ייחרץ על-פי ערכאה אחת יחידה. בספרו של Russell על בוררות, נפתח הדיון העוסק בפיקוח בית-המשפט על הבוררים[7], בסיפור ידוע מהקלאסיקה העולמית: חייל מחייליו של אלכסנדר מוקדון, שנדון זה עתה למוות קרא: "אני מערער". אלכסנדר, שליט העולם, הגיב: "ערער, למי אתה מערער?" ונענה על-ידי החייל המסכן: "אני מערער מאלכסנדר הישן לאלכסנדר הער".

פסיקת שופט שלום ותיק ומנוסה עשויה להיבחן על-ידי שתי ערכאות ערעור, ופסיקת בורר, שאינו אמון על השיפוט, לא תיבחן אפילו פעם אחת על-ידי ערכאת ערעור. יש הסוברים (ואיני סבור כך), שמיומנותם של השופטים מאפשרת להם להבחין בין דובר אמת לשקר. האם גם על בורר, שאיננו שופט בדימוס, ייאמר כך? אומות העולם הציבו שניים-עשר מושבעים לבחון את אותות האמת על-פני העדים - ואנו מסתפקים בבורר אחד, ללא ערעור עליו.

זכות הערעור במשפטנו, כבכל שיטות המשפט המודרניות "מקובלת בדרך כלל כמרכיב מהותי של שפיטה הוגנת" - קבע הנשיא שמגר בשם בית-המשפט העליון בבג"צ 87/85 ארג'וב נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון[8], ובעקבות קביעתו הוקמו ערכאות הערעורים ביהודה ושומרון. חשיבותה של ערכאת הערעור, בין היתר, היא כידוע בדיקת החלטתה של הערכאה הראשונה ותיקון מישגיה. קיומה של ערכאת הערעור מחייבת את הערכאה הראשונה להקפיד בהחלטותיה, בידעה שעין בוחנת צופיה על מעשיה ומחדליה, כדברי הנשיא שמגר באותו פסק-דין:

 הכרעה שיפוטית, יש בבדיקה ובבחינה שלה על ידי ערכאת ערעור משום פתיחת פתח נוסף לגילוי טעויות אפשריות, אשר תיתכנה בכל עשייה אנושית. כאשר המדובר בדיני נפשות, יש לכך, כמובן, משנה תוקף"[9].

ובהמשך:

"קיומה של ערכאת ערעור, שתפקידה להעביר את פעולתה של בית משפט של ערכאה ראשונה תחת שבט הביקורת, משפיע במישרין על אופן תיפקודו של בית משפט של ערכאה ראשונה, מנתב נושאים במקרים ראויים למסלולם הנכון ומקדם, על ידי עצם פעולתו בתחומים אלה, את מעמדו ויוקרתו של המוסד השיפוטי ואת האמון שרוחשים לו"[10].

מרכיב זה של שפיטה הוגנת הוא חיוני רק לשופטים מקצועיים, שאומנותם ועתידם בשיפוט, ואיננו ראוי לבוררים? לא יאומן. מי לידינו יתקע, שלא יהיה בורר שיפסוק פסיקתו בשרירות לבו, ללא עיון מחדש בראיות שהובאו לפניו ובחינתם הקפדנית, ובהינף קולמוס יחייב את פלוני לשלם לאלמוני סכום נכבד שיעלה אותה עת על לבו, או ידחה את התביעה כחסרת שחר ללא נימוקים, וכך יוריד את המסך מפני העין הבוחנת של בית-המשפט? ומה באשר לבורר, אשר יבסס פסיקתו על נימוקים שאינם חדירים להתערבות בית-המשפט, על-פי פסיקת בית-המשפט העליון אחרי חקיקת חוק הבוררות?

למערכת בתי-המשפט יש עניין בהסרת המעמסה מעליה, ומובן רצונה להרחיק את פיקוחה מעל הבוררים, כדי למנוע את הטרדתה, אך בכך נזנחת השאיפה להשליט משפט צדק, על חשבון הרצון לסיים את הסכסוכים בין בעלי הדין בכל מחיר, אף במחיר של טעות בדין (ובלבד שההליכים בבוררות יהיו תקינים). תוצאות של בוררות, המנציחות עוות דין, לא תהיינה מקובלות על הציבור, וככל שתרבינה יתערער האמון בשיטת הבוררות. בית-המשפט איננו צריך להשלים עם עוול הנעשה על-ידי בורר, הגם בטעות, והוא חייב לתקנו, ולא לאשר את פסק הבורר. בתי-המשפט פועלים בפומבי; הבוררות - בחדרי חדרים. על כן, תרעומת הציבור תופנה לבתי-המשפט המאשרים פסיקה מוטעית ועלול להתערער האימון בבתי-המשפט. אין צורך להמתין ליום זה, גם אם ירחק.

לכן, מן הראוי לתקן את החוק ולהקנות זכות ערעור על פסיקת בורר בפני שופט. ממילא מתחייבת הטלת חובה על הבורר לנמק כהלכה את פסיקתו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ס' אוטולנגי בוררות דין ונוהל (מהדורה שלישית מורחבת)

אורי שטרוזמן "הרהורים וערעורים על פסק הבורר" הפרקליט מ(ב):240-227
יובל סיני "בוררות זבלא כהליך אידאלי" , בר אילן

 

Bercovitch, J., Conflict resolution in the twenty-first century

Sandole, Dennis J. Handbook of conflict analysis / and resolution



העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה