‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי ליקויי פריון הבעל בתי-הדין הרבניים?

תוכן עניינים

מבוא

ב. ההגנות על סטאטוס הנישואין של האישה

ג. העילות השונות

1. מצוות פרייה ורבייה

2. משענת לעת זקנה

3. מומים גופניים

4. מצוות פרייה ורבייה מדרבנן

ד. כוונה ומניע בקיום מצוות פר"ו

1. כוונה לקיים מצוות פר"ו או כוונה לפרות ולרבות

2. כוונה לשאת אישה אחרת

ה. הסוגים השונים של ליקויי הפריון

1. עקרות בלתי-מוסברת

2. עקרות מוחלטת ומוכחת

(א) זקנה

(ב) איילונית

(ג) עקרות מוחלטת מוכחת מבחינה רפואית

3. הפלות

4. עקרות משנית (לידת ילד אחד)

5. חיי אישות לקויים

6. ליקויי פריון בשל התנהגותה של האישה

ו. מעין ליקויי פריון

1. ילדים בני אותו המין

2. תמותת ילדים

ז. הגנות

1. הפריה ולידה באמצעים מלאכותיים

2. הסכמת האיש - ויתור על הפריון

3. ילדים מאישה אחרת

4. אימוץ

ח. סעדים

1. סעדים בתחום האישי

2. תוצאות ממוניות

סיכום

ביבליוגרפיה 

במסגרת סמכותם הייחודית של בתי-הדין הרבניים במדינת ישראל לשפוט בענייני נישואין וגירושין, נדרשים הללו לא אחת לדון בתביעות גירושין והיתר נישואין של גברים נגד נשותיהם בשל ליקויי פריון, ובתוצאות הממוניות הנגזרות מכך1. מטרת הסמינריון היא להציג ניתוח דוגמאטי של הנושא, שעד כה מצא את ביטויו רק בפסקי-דין שנתנו בד"ר במקרים שונים, מבלי שנעשתה מלאכת הניתוח וההכללה.

תופעה זו של ליקויי פריון רווחת למדי גם בימינו, חרף ההתקדמות העצומה של הרפואה המודרנית בפתרון בעיות בתחום זה, ושיעור לא מבוטל של זוגות נשואים נבצר מהם להביא ילדים לעולם2. עובדה זו עשויה לתת בידי האיש כמה עילות תביעה שונות נגד האישה שלא ילדה, והעיקרית שבהן היא מצוות פרייה ורבייה (להלן: פר"ו). כדרכו, בד"ר דן בתביעות הללו לפי דין-תורה, ומקורותיו הישירים הם מקורות המשפט העברי מקדמת דנא ועד לימינו אלה. במקורות אלה הרבו לעסוק בנושא זה, אלא שבפני דייני בתי-הדין היום ניצבים שלושה אתגרים חדשים: חידושי הרפואה המודרנית; תופעת החילון; מפגש בין המסורות המשפטיות של העדות השונות.

הרפואה המודרנית מאפשרת היום, ברוב המקרים, לקבוע מי מבני הזוג אחראי לעקרות3, וכמו כן ביכולתה להתגבר על מספר גדול של ליקויי פריון בדרכים שונות ומגוונות, וככל שהדבר נוגע לליקוייהן של נשים אחוזי ההצלחה גבוהים מאוד. לעומת זאת, רובם המכריע של מקורות המשפט העברי נכתבו בתקופות שבהן רק במקרים מועטים מאוד אפשר היה לקבוע אבחנה ודאית. בד"ר ניצב כאן בפני שאלות נכבדות: האם יאמץ את קביעות מדע הרפואה הבנוי על יסודות המדע המודרני, ומקורו בתבונה האנושית ולא בהתגלות? האם יעשה כן גם היכן שממצאי הרפואה המודרנית נוגדים היגדים רפואיים המצויים בתלמוד ובדברי הפוסקים? עניין זה יידון בעיקר בפרק הדן בעקרות מוחלטת ומוכחת4. ונראה, כי בד"ר עמד באתגר שבחידושי הרפואה המודרנית, וקלט אותם ללא קשיים מיוחדים ברובם המכריע של המקרים. אתגר שני הניצב בפני מערכת השיפוט הרבנית היא העובדה שרוב הנזקקים לשירותיו הם יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות. בסמוך נראה, כי העילה המרכזית העומדת לאיש בתביעות בשל ליקויי פריון היא מצוות פר"ו, ונשאלת השאלה, כיצד יתייחס בד"ר לאיש העובר על מצוות התורה, ועם זאת תובע לגרש את אשתו בשל רצונו לקיים מצוות פר"ו. ארחיב את הדיבור על כך בפרק על כוונה ומניע בקיום מצוות פר"ו ונראה, כי זרם נכבד ביותר מתעלם לחלוטין מעובדת החילון ומכיר, למעשה, בזכות האיש לתבוע גירושין או היתר נישואין בשל רצונו בילד.

האתגר הנכבד ביותר הניצב בפני בד"ר הוא המפגש בין מסורות משפטיות וחברתיות של העדות השונות בישראל. במסגרת המשפט העברי קיים זה מאות בשנים שוני רב בין המסורות המשפטיות של העדות השונות בישראל, בעניין תביעות הבעל לגירושין או להיתר נישואין5. השוני נובע מטיב ההגנה המשפטית שיש לאישה מפני שינוי סטאטוס הנישואין שלה, מן הנורמה החברתית שרווחה בקרב כל עדה ועדה ומהשפעתה של הסביבה הנוכרית על החברה היהודית. להלן נראה, כי שוני זה חריף יותר בתביעות בשל ליקויי פריון, והוא שהוביל לגיוון רב בעמדות שנקטו חכמי ההלכה בנושא זה. ריבוי הגישות לא נעלם בפסיקת בד"ר ולא נעשתה מלאכה של האחדת הפסיקה, ועל כן לא נוכל לדבר על "גישת בד"ר" אלא על הגישות השונות בבד"ר בתביעות האיש בשל ליקויי פריון. המטרה שהצבנו לעצמנו - להציג ניתוח דוגמאטי של הפסיקה בבד"ר - מחייבת, אפוא, לשלב בחיבור ניתוח היסטורי של המקורות שהפסיקה מסתמכת עליהם.

ניתוח עיוני של פסיקת בד"ר מחייב להציג תחילה את ההגנות המשפטיות השונות שהמשפט העברי מעניק לסטאטוס הנישואין של האישה היהודייה, ואכן בכך נפתח.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 צ' בן-רפאל וצ' זיידמן המדריך המלא לפריון  17-13.

 יבמות, סה, א.

 רמב"ם, אישות, יד, ג