‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הבטחה מינהלית לציבור?

תוכן עניינים

כיצד נבחין בין הבטחה מינהלית ובין מדיניות? מהי חשיבות ההבחנה? ומהו תוקפה של הבטחה מינהלית שניתנת בנוגע למדיניות כללית? אלו הן השאלות שיעמדו במרכז רשימה זו. המשפט המינהלי שלנו משופע במונחי-יסוד שנוצרו בהדרגה ובאופן מבוזר וקזואיסטי על-ידי פסיקת בתי-המשפט, באופן הגורם לעתים לערפול ולאי-בהירות. אולם דומה, כי גם על רקע זה החפיפה והיחס בין המונחים "הבטחה מינהלית" ו"מדיניות" יוצרים קשיים מיוחדים הן מבחינת המספר הרב של המקרים שבהם מתעורר הקושי הן מבחינת החשיבות המעשית של פתרונו.

כדי להדגים את השאלה המרכזית הנידונה כאן אשתמש בדוגמא הבאה: פלוני, המכהן בתור ראש אגף-החנייה בעיריית תל-אביב, מודיע ברבים לתושבי העיר כי החל בתאריך נתון מתחייבת העירייה שלא להפעיל את הטכניקה של "סנדול" המכוניות נגד הנהגים שהחנו את רכבם במקום אסור, האם הודעה זו היא הבטחה מינהלית בת-תוקף, או שמא עסקינן בלא יותר מאשר בהצהרת מדיניות? בניגוד למקרים רבים אחרים של סיווג מינוחי, להחלטה לאיזו משתי הקטיגוריות תשויך ההודעה הנ"ל ישנה משמעות מעשית קריטית, סיווג האירוע בתור "מדיניות" פירושו, שהעירייה רשאית לחזור בה מההודעה כמעט בלא הגבלה משפטית, ולתושב העיר המבקש להיבנות ממנה אין כל עילת תביעה משפטית כנגדה, לעומת זאת, הכרה בהודעה כבהבטחה מינהלית תוביל, קרוב לוודאי, לכך שהעירייה תחויב לקיים אותה, ולכל תושב בעיר תהיה יכולת לאכוף את ההבטחה כנגד העירייה בבית-המשפט. בהתאם לכך, יש לצפות כי האזרח העותר יטען כי הצהרת העירייה יצרה כלפיו הבטחה מינהלית בת-תוקף; ואילו העירייה, המשיבה, תטען כי ההצהרה אינה אלא ביטוי למדיניות כללית, שאינה מגבילה את האפשרות לסגת ממנה או לשנותה. ואכן, תבנית כזו של טיעונים מצד העותר והמשיב חוזרת על עצמה שוב ושוב בעשרות רבות של פסקי-דין העוסקים בנושא.

האם ההודעה הנ"ל היא "הבטחה מינהלית תקפה"? הגישה השולטת כיום בפסיקה (כמו גם בספרות המשפטית) תיטה לטפל בשאלה זו בהתאם למבחנים המוכרים לגבי התקיימות יסודות ההבטחה המינהלית, כפי שפותחו בהלכת בג"ץ סאי-טקס המפורסמת.1 גישה זו בטעות יסודה. התיזה המוצגת כאן תהיה, כי הודעה מהסוג המופיע בדוגמא איננה יכולה definition by להיחשב להבטחה מינהלית אכיפה בבית-המשפט, בלי כל צורך להיכנס לניתוח דקדקני של קיום יסודות ההבטחה המינהלית. ההסבר לכך עומד בבסיס התיזה שתוצג ברשימה זו: הבטחה מינהלית היא - לשיטתי - מכשיר מינהלי ספציפי, היכול להעניק זכויות משפטיות לנבטח ספציפי או לקבוצה קטנה ומוגדרת של נבטחים כאלו. לעומת זאת, מדיניות היא מכשיר מינהלי כללי, המכוון, מעצם הגדרתו, לקבוצה גדולה ובלתי-מסוימת של נמענים.2 ההבחנה בין אקט כללי ובין אקט ספציפי היא העומדת - - ביסוד ההבחנה בין הבטחה ובין מדיניות: היא המצדיקה את ההבחנה בין שני המכשירים הללו במישור האנליטי ובמישור שיקולי המדיניות והיא היכולה לספק הסבר קוהרנטי לעמדות (המפותלות והסתירתיות לכאורה) של פסקי-הדין העוסקים בנושא.

בפתח הדברים אתאר את הסיבות לחפיפה, הבלתי-מוצדקת, שלפיהן נידונים שני המכשירים המינהליים הללו בפסיקה ובספרות היום. לאחר-מכן אבסס את הטענה המרכזית השוללת אפשרות של הבטחה לציבור במשפטנו במישור התיאורי-נורמטיבי כאחד. בחלק האחרון של החיבור אדון בכמה מצבים שבהם קיימות זו לצד זו הבטחה מינהלית והצהרת מדיניות באותו נושא, אך תוכנן סותר; ואבחן את ההשלכות של התיזה המוצעת על מצבים אלו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

בג"ץ ואח' סאי-טקס קורפוריישן בע"מ נ' שר המסחר והתעשיה, פ"ד ל (1) 673 

778 .H.L.(E)), p) 776 AC 1Security Social and Health of Department .v Hughes

 Stanley :709 ,707 .L.A.), pp) 643 QB ] Trade of Department . v .Ltd Airways Laker

Action Administrative of Review Judicial ,Jowell Jeffrey and Wolf Harry ,Smith De A.

 514 ,( .London ,Maxwell & Sweet ,.ed 5 ). (estoppel) 514 ,Wharton v. States United

 375 F.2d 467 ,Commission Service Public .v Goodman :( . 9th cir) 406 F.2d

F. Supp 185, p 190 (W.D. Pa. ) 395 .Richardson v. Brown ;( D.C. cir).