‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי  השפעת האם על עיצוב חיי הילדים בסיפורי עגנון?

בעבודה זו דנתי בנושא האימהות בנובלות ״תהלה״ ו״שבועת אמונים״. בעוד ב״תהלה״ נושא האימהות הוא ישיר והדמות הראשית היא גם האם כך ניתן ליצור הבחנות רבות לגבי סוג ומודל האימהות המשתקפת דרכה. לעומת זאת, בנובלה ״שבועת אמונים״ דמות האם היא פחות ברורה מאחר והאם הרשמית – הביולוגית – היא בעלת תפקיד פורמלי קטן וגם האם החלופית הראשונה מרת גרטרוד נפטרת בטרם עת. לדבר זה נוסיף את העובדה כי יעקב הוא מהגר לבדו לישראל ובכך גם לא ניתן לייחס דמות אם ברורה וישירה אותה ניתן לנתח.

לאחר קריאה בסיפור והיכרות עם תאוריית ההקשרות מצאתי כי למעשה המושג אימהות מקיף את כל סיפור ״שבועת אמונים״ ומקבל ביטוי בצורות שונות כאשר אני התמקדתי ברחל ולאה ״אימנו״ לפי היהדות. עגנון מבליט את תפקידן יותר מאשר הבנות האחרות ואולי הוא עושה זאת דווקא בשל הסיפור התנכי בו רחל ולאה היו נשותיו של יעקב והוא מקפיד שלאה תהיה גדולה בגיל ובעלת מזג משפחתי ורחל צעירה ושובבה יותר, מה שמתאים לסיפור התנכי.

מתוך הסיפור עולה כי עגנון רואה ביחסי נשים וגברים ככאלו הממלאים תפקידים רבים. תפקידים אלו יכולים להיות זוגיים, חבריים, ארוטיים והוריים. ב"שבועת אמונים" האימהות נמצאת בכל והיא סימבולית בעיקרה. שתי אימהותיו הראשונות – הביולוגית והחלופית – נפטרו בטרם עת אך כבר ניתן לראות ביחסו עם אמו החלופית מאפיינים של התקשרות בטוחה שבהיעדר קשר ביולוגי מתפרש אצל יעקב גם כמשיכה מינית אל דמותה, ובכך עגנון מערב בין התחושות. כך גם אימהותיו הסימבוליות של יעקב ממשיכות את סגנון הקשר הראשוני שלו בעוד אמו הביולוגית שנפטרה נשארה עמומה בהשפעתה על בנה ובכך בונה עגנון מודל אימהי שאינו ביולוגי בהכרח.

כאשר משווים זאת לסיפור ״תהילה״ ניתן לראות באופן בולט כי למרות שתהלה מלאה תפקידי אם לאורך כל חייה היא לעולם לא הצליחה להיות דמות או דוגמא אימהית וכי אימהות שהיא מציגה היא אימהות מכנית או כמו שניתחתי זאת כאימהות טובה דיו וגם זה ניתן לוויכוח.

כך בנקודות השוואה וניגוד נוספות לעניין זה ניתן לראות את עיקרון הזיווג המיועד פועל בהתאם לאימהות הנצפית. עוד טרם הפכה תהלה לאם היא הייתה כלה מיועדת לשרגא, אותו אהוב בלתי מושג שכל חייה התמקדה בו ובקשת המחילה ממנו. דבר שגרם לה אומנם לדאוג לילדיה ולסובבים אותה אך בעיקר מתוך צורכי הביטחון ועוד מאפיינים שטחיים למדי להגדרת חיים ״מוצלחים״. עם זאת, תהלה באופן מסוים עסקה בעיקר בעצמה. לפי כך, מילוי הצרכים הבסיסיים ביותר של האם לא יכלה לשמור על ילדיה או להביא לזיווג ראוי לבתה שמגיעה מתוך הקשבה ונתינת תחושת ביטחון לביתה. כך, גם שפרק תהלה עסק בתיאוריית האם טובה דיו, ניתן לזהות דפוס הקשרות חרד כאשר זה נוגע ליחסים בין תהלה לבתה.

את הזיווג המיועד של שושנה ויעקב אף אחד לא הפר ולכן נראה שהיעוד – הגורל – המשיך ודחף אותם אחד אל השני מתוך צורך בלתי נשלט להגשים את הזיווג גם כאשר פעם שושנה לא הייתה מעוניינת ופעם שיעקב לא היה מעוניין היה תמיד מעשה גורלי שבסוף דחף אותם אחד כלפי השני. כך נראה כי הגשמת ייעוד של זיווג מיועד אצל עגנון קשור גם בתפקיד אימהי סימבולי או אמתי שלא יגרום להפרת הזיווג כפי שקרה למשל בסיפור פשוט או בהיעדר דמות אם דומיננטית במקרה של תהלה ועוד. דבר זה בגדר השערה פתוחה ויכלה להוות פתח למחקר עתידי לגבי מקרים לגבי זיווג מיועד סיפורי עגנון ותפקיד האם בהגשמתו או אי הגשמתו.

כאשר מעמידים את דמותה של תהלה כאם – הן מבחינה ביולוגית והן מבחינה סימבולית לרבנית אל מול האימהות התחליפית והסימבולית ב"שבועת אמונים" ניתן לראות כי גורל הדמויות נוגע באופן ישיר לסוג האימהות או הקשר בין האם לבן המבוא בכל סיפור. תהלה היא אם נוכחת נפקדת, היא ממלאת את צורכי ילדיה כולל הרבנית אך אינה מביאה מתוך עולמה ועצמה ושקועה בשרגא ועצמה. בכך ניתן לראות כי דבר זה מביא לדאגה רק בהיבט חיצוני ולא פנימי וצאצאיה כולם לא מגיעים לגיל בוגר ולעצמאות.

מנגד, למרות שאימהותיו הבוגרות של יעקב נעדרות משלב מוקדם, הוא נמצא לבדו בארץ זרה לו תחילה אך השפעת הקשר של אמה של שושנה, נתנה לו את צורכי הביטחון לו הוא זקוק ויחד עם האימהות הסימבוליות ניתן לראות כי אינו נמצא ללא יחסי אם-בן לאורך כל הסיפור כולו וכי יחסים אלו הם שנותנים לו את המסגרת אותה הוא צריך על מנת לא לוותר על רצונותיו והתבגרותו עד קיום שבועת האמונים.

לסיכום, עבודה זו שימשה עבורי אתגר. דווקא מתוך שתי סיפורים אלו לחלץ משמעות של אימהות ולחבר אותן לתיאוריות פסיכלוגיות קיימות היו אתגר חשוב עבורי. במיוחד שהמחקר אינו מתייחס לכך בהרחבה. דבר זה איפשר לי לקרוא את עגנון ולמצוא בו עוד רבדים ומשמעויות אותן ניתן למצוא ולחדש גם כאשר קיים מחקר רב בנושא הזה. אין ספק, שגם שנראה תחילה שאין קשר בין סיפורים מצויינים אלו הניתוח הנוכחי הצליח להוציא דרך הניגודים שבהם גם את הקשר שהם יכולים לקיים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

זיוה שמיר, עגנון - תלמידו הנסתר של חיים נחמן ביאליק, תל אביב: ספרא, 2020.

אבידב ליפסקר, מחשבות על עגנון – כרך ב', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2018.

רומן כצמן, שחוק בשמים, סמלי צחוק ביצירתו של ש"י עגנון, הוצאת מאגנס, 2018

Dnevo חסינה