‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי טעויות בטיפול התרופתי ?

תוכן עניינים

מבוא

הצגת הנושא

מטרת המחקר

רשלנות רפואית

רשלנות רפואית - העקרונות במשפט הישראלי

מהו הרופא הסביר

חובת הזהירות והפרתה במשפט ובהלכה

שלבי ניהול סיכונים

ניהול סיכונים במתן תרופות

שיטת המחקר

שיטת המחקר

אוכלוסיית המחקר:

איסוף הנתונים:

ממצאים

דיון:

ביבליוגרפיה

טעויות במתן תרופות יכולות לקרות כמו בכל מקצוע אחר ואף יותר. החידושים הבלתי פוסקים בשוק התרופות מחייבים את בעל המקצוע בתחום- רופאים[1] ורוקחים- להתעדכן באופן סדיר באשר לתרופות החדשות המשווקות בשל החשיבות הגדולה שבהעברת מידע אמין ומדויק ביחס לתרופות לבציר אנשי המקצוע, מסדיר הדין בישראלי גם את הדרך בה יועבר המידע ממשווקי התרופות לאנשי המקצוע.

ניהול סיכונים פירושו הקטנת ההסתברות לנזק וכן התמודדות עם הנזק לאחר שהוא נעשה.

בכל נושא בעולם קיימים סיכונים, אולם בשוק התרופות הסיכונים הם אקוטיים היות ומדובר בחיי אדם או לפחות בסבל לאדם ולא יש למנוע אותו מראש. בשוק זה יכולות להיות טעויות רבות, הן של הנוטל והן של הנותן. מבינת נותן התרופה מדובר ברופא הרושם אותה וברוקח המספק אותה. אלו גם אלו, כמו כל מי שרואה כי חלה טעות חייב לדווח מיידית על מנת למזער את הנזק. השאלה הנשאלת במחקר הנוכחי היא האם יש נטיה מצד נותן התרופה לדווח מיידית.

במחקר הנוכחי נבדוק באיזה מידה הצוות הרפואי רואה את החשיבות לדווח על טעות. האם יש הבדל בין סוגי טעויות שונים מבחינת הרצון לדיווח . האם יש דיווח גם במקרה של "כמעט טעות" או טעות שלא גרמה לנזק ותוקנה. האם יש הבדל בין סוגי הרופאים שונים

גישת המחקר היא כמותנית

לפי משרד הבריאות, חוזר מנהל הסיעוד, בנושא ניהול הטיפול התרופתי (עדכון 2016), מטרת ההנחיה להבטיח ניהול תרופתי איכותי ונכון למטופל. ההחלטה על טיפול תרופתי, שינוי מינון והפסקת טיפול תרופתי היא בסמכות הרופא לעומת זאת אחות מוסמכת , לרבות אחות מומחית תקבענה טיפול תרופתי במצבים ובגבולות שהותרו על פי דין. 

כלומר הטיפול התרופתי יינתן על ידי המוסמכים לכך בלבד.

הוראות לטיפול תרופתי יתבצע בהוראה בכתב, יצוין שמה המלא של התרופה, באותיות דפוס לטיניות גדולות בצורה ברורה ותאושר בחתימתו של נותן ההוראה בנוסף יהיה רשום שמו המלא ומספר רישיונו. קיימת אופציה של חתימה ממוחשבת לפי נהלי הארגון הרפואי.

ההוראות הטיפול התרופתי תכלול תאריך, שעת מתן ההוראה, שם התכשיר במלואו, צורתו, מינון, תדירות, דרך ומשך מתן ההוראה וכמובן לציין הוראות מיוחדת במידה וקיימות למתן התרופה.

במצב ובו הרופא עסוק בטיפול דחוף שאין באפשרותו להפסיקה ולרשום בכתב תינתן הוראה בעל פה. כאשר אחות מוסמכת מקבלת אישור בעל פה מרופא, היא תצטרך לרשום בכתב ידה ברשומות המטופל באותיות לטיניות ולציין את שם נותן ההוראה ותאושר בחותמתה ובחתימתה או בכפוף להוראות החתימה הממוחשבת.

ישנן תרופות "בנות סיכון" אלו תרופות שעלולות לגרום נזק למטופל ללא קשר לצורת המתן אפילו כשהן ניתנות על פי הכללים וההנחיות, מתן שגוי של תרופות אלו עלול לגרום נזק בריאותי למטופל . כמו כן, מתן תרופה זו על ידי איש צוות אפילו אם הוא רופא שאינו מכיר את הוראות השימוש והאזהרות יכול להפוך את התרופה לבת סיכון גם אם מלכתחילה תרופה זו לא הוגדרה כך.

הנחיות: איש צוות המקבל הוראה לתרופה שאיננה מוכרת לו יבקש לקבל מידע הודאות התרופה והודאות מתן התרופה לפני המתן. יש לסמן תרופות בנות סיכון בבית המרקחת, במדבקות סימון בולטות אשר הינם שונים מיתר התרופות. מומלץ להוסיף במערכת הממוחשבת דגשים והוראות לשימוש בטוח לתרופות בנות סיכון. יש להדריך את הצוות המטפל: בבית המרקחת יתקיים באופן תקופתי הדרכה בנושא חישובים רוקחים, רשימת התרופות המחלקתית תפורסם במקום בולט במחלקה לצד הרשימה הגנרית ומנהל המחלקה יוודא מעת לעת כי צוות המטפלים מכיר את רשימת התרופות בנות הסיכון. בכל מקרה יש לדווח על תופעות חריגות, פיזיות או התנהגותיות לרופא המטפל ויש להפסיק את מתן התרופה ולחשב מחדש את מינון ומתן התרופה. 

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

משה פייגין, טליה חלמיש-שני, עופר קפלן, ניהול סיכונים ברפואה, רמות אוניברסיטת ת"א.

דולב ערן, ההיסטוריה של הרפואה בישראל, אלונקה על גב גמל, תל אביב: מערכות והוצאת מודן, 2017.