חפש

קטגוריות

עבודה אקדמית ליקויי קריאה, מסוגלות עצמית, חרדת בחינות. לקויי למידה מול כאלו שללא ליקויי למידה, שאלונים כמותני


42 עמודים

עבודה אקדמית מספר 12248

עבודת הסמינריון מעולם לא נמכרה במאגר עבודות הסמינריון!

עבודה אקדמית ישירות למייל בקובץ וורד פתוח ניתן לעריכה והכנסת פרטיך

גופן דיויד 12, רווח 1.5

העבודה האקדמית עם מקורות עדכניים לפי כללי הציטוט האחיד.

לשאלות נוספות: רפי, כתיבה/עריכה עבודה אקדמית זאת בנייד:

052-8673055  או במייל :

rafi.pick.1234@gmail.com

גלול עכבר מטה


₪ 390


העבודה האקדמאית הוגשה פעם אחת בלבד בחודש ספטמבר בשנת הלימודים הקודמת באוניברסיטה העברית ירושלים, אצל ד"ר מאיר.

העבודה האקדמית לא נמכרה מעולם במאגר. היו אתם הראשונים לרכוש עבודה אקדמית זו! (וגם האחרונים אם תרכשו בנוסף גם בלעדיות). 

ציון: 94

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי ?

תוכן עניינים

מבוא    

סקר ספרות      

לקויות למידה    

סוגי לקויות למידה         

השכיחות של לקויות למידה        

אטיולוגיה         

חרדת בחינות   

מסוגלות עצמית

שיטת המחקר   

שיטת הדגימה   

כלי המחקר       

מגבלות המחקר

ממצאים

תוצאות

דיון וסיכום        

ביבליוגרפיה      

נספחים

נספח שאלון תחושת מסוגלות     

נספח שאלון רמת חרדה 

נספח טבלת רמת החרדה של לקויים מול לא לקויים          

נספח T-TEST חרדת לקויים מול לא לקויים

נספח טבלת מצב לקוי-מסוגלות-רמת חרדה         

נספח מבחן דו כיווני ANOVA      

 

בעבודה הנוכחית עוסתי בהשפעת תחושת מסוגלות עצמית על חרדת בחינות אצל ליקוי למידה מול כאלו שאינם ליקוי למידה. קיימים סוגים שונים של חרדות, ע"פ הפסיכולוגים (קרן ואורן קפלן) חרדת בחינות היא נושא ספציפי בתחום הרחב של החרדות, החרדה פוגעת במגוון רחב של אוכלוסיות כולל מבוגרים וילדים. זוהי תופעה נרחבת שפוגעת בהרבה מאד אנשים בריאים אך גם באנשים שסובלים מבעיות נפשיות ואחרות. ע"פ מחקרים בין 5% ל 10% מהאוכלוסיה סובלות מחרדה. רוב האנשים הסובלים מכך אינם פונים לקבלת טיפול. חרדת מבחנים עצמה היא סוג ספציפי של חרדה. אנו ניגשים למבחנים רבים ושונים במהלך חיינו. מבחן מטבעו גורם לרובנו להתרגשות כלשהי, בין אם חיובית או שלילית, מלהיבה או להפך מכך. אדם שסובל מחרדת בחינות, יסבול מתופעות חרדתיות שונות שתוצאתן הכוללת היא פגיעה ביכולתו להכין את עצמו למבחן וביכולתו לבצע את המבחן עצמו בצורה יעילה. ניתן להניח שתחושת שמסוגלות העצמית של אדם (תלמיד) תקל על חרדת הבחינות שלו, שכן אותה תחושה על פיה אדם אומר לעצמו "אני מסוגל, יש לי יכולות" תקל על חרדתו. כך במקרה של לקויי למידה וכך במקרה של כאלה שאינם לקויי למידה. אם כך אין זה ברור על מי תשפיע תחושת המסוגלות יותר במובן של הקלה על חרדת הבחינות, על לקוי הלמידה או על האדם שאינו לקוי למידה.

מבחינת חרדת הבחינות ברור שאם מישהו לא מכין את עצמו בצורה יעילה למבחן, ציונו (או תוצאת מבחן מסוג אחר תהיה נמוכה מהמצופה מבחינת יכולותיו), גם במקרה של אדם שהכין את עצמו אך נתקף בחרדה במהלך המבחן עצמו, תוצאת המבחן תיפגע, שילוב של הכנה לקויה וחרדה במהלך המבחן תביא לתוצאה גרועה עוד יותר.

אם כך מהו הדבר או הדברים שצריך לעשות כדי להפחית בחרדת הבחינות. חרדת מבחן הינה חרדה ספציפית, המתעוררת בתגובה למצבי מבחן או הערכה לימודית, הנתפסים כמאיימים על ההערכה העצמית של הפרט. מאחר ואנו חיים בחברה הישגית ומערכותיה השונות מרבות להשתמש במבחנים שונים לצרכי מיון, קבלה ומעבר בין שלבים שונים בלימודים ובהכשרה מקצועית, הרי בעיית חרדת הבחינות הפכה לבעיה נפוצה ומרכזית. תלמידים מבי"ס היסודי ועד סטודנטים באוניברסיטה וגם מבוגרים סובלים ממנה. השאיפה היא שכל אדם יוכל למצות את הפוטנציאל הטמון בו וכך יוכל לתרום יותר לחברה כולה, כמו גם למשפחתו ועצמו.

(Court, 2018)

 

לקויי למידה סובלים מקשיים בהקשבה, דיבור, כתיבה , המשגה ולפעמים חולשה ביכולות מתמטיות. כל אלה משפיעים על תוצאות הבחינות שלהם, שכן מי שאינו מקשיב, מתרכז, כותב בצורה מאורגנת ומסודרת וכן הלאה לא יגיע להישג טוב, או לכל הפחות להישג אליו יכול היה להגיע. ספקטור, נ.. אצל לקוי הלמידה מצטבר ניסיון שלילי של כישלון ותוצאות לא טובות במבחנים. זה גורם לו לחרדה, הרי השתתפות בפעילות שהניבה תוצאה שאינה משביעת רצון בעבר יש בה אלמנטים הגורמים חששות ובשל כך גם חרדות מפני השתתפות באירוע בעל אופי דומה. אף על פי כן, יתכן גם מצב של תלמיד לקוי למידה שאינו סובל מחרדת בחינות, למרות שהוא מתקשה להקשיב וכדומה, הוא בעל יכולות נוספות המפצות על כך ומשום כך הישגיו בבחינות הם סבירים או אפילו מעל למה שמצפה סביבתו מאחד שמפריע וננזף לעיתים קרובות. יתכנו סיבות מגוונות, אך לקוי למידה לא בהכרח יסבול מחרדת בחינות.

מאידך גיסא אדם (תלמיד) שאינו לקוי למידה הסובל מחרדת בחינות, במרבית המקרים לא יגיע לתוצאה המצופה ממנו. הכוונה לתוצאה שהוא, מוריו ומשפחתו מצפים לה. יש להניח בסבירות גבוהה שזה ישפיע על תחושת המסוגלות שלו. בסופו של דבר הנחנו מספר הנחות, כאשר הראשונה שבהן היא שליקויי למידה יהיו בעלי חרדת בחינות גבוהה יותר מאשר לא לקויים. כפי שהראיתי בדיון עד כה התוצאה של השערה זו אינה מובנת מאליה ויתכן גם מצב על פיו ימצא שההנחה שגויה.

יש להניח שתחושת מסוגלות עצמית תקל על חרדת הבחינות גם אצל הסובלים מלקוי למידה וגם

אצל כאלה שאינם סובלים מכך. אבל על מי היא משפיעה יותר? לצורך זה בדקתי את השפעת חרדת הבחינות על לקויי למידה מול כאלו שאינם לקויי למידה תוך הוספת משתנה נוסף, "המסוגלות העצמית". כאשר המסוגלות העצמית היא למעשה המרכיב הנחקר בעבודה.

הנחת המחקר הראשונה היא שלקויי למידה הם בעלי חרדת בחינות גבוהה יותר (וכבר הסברתי מדוע הנחה זו מוטלת בספק), ההנחה ששניה שבדקתי הייתה שלתחושת המסוגלות העצמית יש פעולה חיובית (או ממתנת) על חרדת הבחינות ומבחינה סטטיסטית רציתי להראות שהיא מהווה גורם ממתן. לבסוף רציתי להראות שהפער ברמת חרדת הבחינות בין ליקויי למידה ואלו שאינם, יהיה נמוך יותר בקרב משתתפים בעלי רמת מסוגלות עצמית גבוה מאשר בקרב משתתפים בעלי רמת מסוגלות נמוכה. כלומר, התבוננות באדם שאינו לקוי למידה ובעל תחושת מסוגלות (גם ברמה שנבדקת) תביא לחרדת בחינות מסוימת, (תחת הבחינות הסטטיסטיות שביצעתי) ואגדיר אותה לשם פשטות 1A מהמילה (anxiety). אדם לקוי למידה ובעל תחושת מסוגלות בדומה להגדרה הקודמת יהיה בעל חרדת בחינות 2A. הראיתי ש 1A<2A.

השתמשתי במחקר ב2 שאלונים: שאלון תחושת מסוגלות ושאלון רמת חרדה (ראה נספחים). השאלונים נשלחו ל50 נבדקים, 25 לקויים ו25 שאינם לקויים.

 

העבודה הנוכחית הייתה מחקרית- בחלק המחקרי נבחן 25 תלמידים ליקוי למידה מול 25 תלמידים שאינם ליקוי למידה, בגישה הכמותית. ביצעתי מבחן TEST-T שבו ניתן לכל אדם ציון ע"פ רמת החרדה שלו, כלומר 25 ציוני רמות חרדה ללקויי למידה ו25 ציונים לכאלה שאינם לקויים. בעזרת המבחן הסטטיסטי שציינתי נמצא שבעלי לקויי למידה הם בעלי רמת חרדה גבוהה יותר. זה עולה בקנה אחד עם מחקרם של Jolyn D. Whitaker Sena, ,Patricia A. Lowe, Steven W. Lee.

 בעזרת אותו מדגם של 25 בעלי לקות למידה ו25 שאינם בעלי לקות למידה בחנתי גם את השאלה האם בעלי תחושת מסוגלות עצמית גבוהה יותר יהיו בעלי חרדת בחינות נמוכה יותר. לצורך זה הפצתי את שאלון רמת חרדת המסוגלות בקרב אותו מדגם של נבדקים. במקרה זה קיבלתי שוב קבוצה של 50 נבדקים, כאשר לכל נבדק תחושת מסוגלות מסוימת. כלומר לכל נבדק מבחינת הבדיקה הזו שני נתונים, לקוי למידה (כןלא) ותחושת מסוגלות. זהו חלק מטבלה שבה לכל נבדק שלושה נתונים, הנתונים הקודמים, כלומר לקוי למידה ותחושת מסוגלות וכן רמת החרדה.

יש לציין שעל מנת לבחון השערה זו הוספתי כאמור את המשתנה (המתווך) שנדגם רמת מסוגלות, מצאתי את ערך החציון שלו 27 וקבעתי שתי רמות מסוגלות- "רמת המסוגלות הגבוהה" כרמת מסוגלות מהחציון ומעלה. מהחציון ומטה – "רמת מסוגלות נמוכה".

יש לציין ששאלה זו היא חלק מההנחה המשולבת הנוגעת גם לשאלה שרשמתי לעיל וגם

להנחה שהפער ברמת חרדת הבחינות בין ליקויי למידה ואלו שאינם, יהיה נמוך יותר בקרב משתתפים בעלי רמת מסוגלות עצמית גבוהה מאשר בקרב משתתפים בעלי רמת מסוגלות נמוכה. לצורך זה גם בניתי את הטבלה בעלת שלושת הערכים לכל משתתף אותה הזכרתי קודם. על טבלת נתונים זו ביצעתי מבחן דו כיווני מסוג ANOVA וכך הוכחה הנחת המחקר השנייה. (ראה פרק התוצאות וההפניות לטבלה המתאימה ולמבחן הסטטיסטי) גם הנחה זו עולה בקנה אחד עם מחקרם שלet al Steven W יש לציין גם (חוזר מנכ"ל תש"ס/9 (א), כ"ו ניסן תש"ס, 1 במאי 2000) אומר שהישגיהם האקדמיים של לקויי הלמידה בנושאי קריאה, חשבון, כתיבה ועוד אינם תואמים את המצופה מהם מבחינות רבות. נושא זה אינו מראה את הקשר של לקות למידה, תחושת מסוגלות, חרדת בחינות אך עומד בקנה אחד איתו ולא סותר אותו. הרי אם היה מתברר

שלקויי הלמידה הם בעלי תוצאות טובות מהאחרים היה בכך כדי להשפיע על הנחות המחקר. כלומר, אם בעלי לקויי למידה הם בעלי תוצאות טובות מהאחרים, יתכן שזה קורה בגלל חרדת בחינות פחותה. בנוסף כל המחקרים מראים שלקויי למידה תוצאות הבחינות שלהם פחותות משל האחרים, זה פועל יוצא של הגדרת לקוי למידה. אם כך הגדרת לקוי למידה הייתה משתבשת וברור שמהחינת המחקר הייתה מתעוררת בעיה. יש קשר בין לחץ לכישלון וכישלון ללחץ (מעגל קסמים) ויערי קושרת את זה לגורמים אישיותיים ובינהם לקויות למידה ב - Individuals with Disabilities Education (IDEA) מוצג קשר בין מודעות עצמית לבין חרדת בחינות.

אם כך מחקרים אחרים מראים קשר בין לקות למידה לחרדת בחינות ולהישגים בבחינות (אותם בסופו של דבר רוצים לשפר). כלומר מחקרים אחרים תומכים בכך שחרדת בחינות קשורה לחוסר הצלחה בבחינות ונובעת ממרכיבים אישיותיים ובהם ליקויי למידה. ב IDEA מוצג קשר בין תחושת מסוגלות עצמית לבין חרדת בחינות. הקשר המשולש של לקות למידה-תחושת מסוגלות-חרדת בחינות מועלה באופן תיאורטי כנכון וחשוב לבדוק אותו אמפירית.

השלכות המחקר הן הבנת התהליך של הקשר בין לקות הלמידה לתחושת המסוגלות ותחושת המסוגלות לחרדת הבחינות. המערכת הפדגוגית שמה דגש מיוחד בנושא הסיוע לתלמידים לקויי למידה. התברר שתלמידים אלה חלשים יחסית ועלולים להיפגכ מבחינת יכולתם להסתגל לחומרי לימוד שונים ולמטלות של בתי הספר ובסופו של דבר לא להצליח. המחשבה המקובלת היא שיש להתמודד עם בעיותיהם ביתר שימת לב, או ביתר דגש מאשר על התלמידים האחרים ומתקיימת פעילות ענפה בנושא.

המחשבה שבעלי תחושת מסוגלות עצמית גבוהה יותר יהיו בעלי רמת חרדת בחינות נמוכה יותר, נראית כטבעית ומובנת, אף על פי כן אין הדבר מובן מאליו. אדם יכול להסתכל על הדברים מהכיוון של "אני מסוגל להרבה", "כולם מודעים ליכולותי", על כן "מה יקרה אם יתברר שזה לא נכון" שההערכה לה אני זוכה היא מוגזמת ודווקא במבחן הזה יתברר העניין, אם כך הוא עלול דווקא כן להיות חשוף לחרדת בחינות מוגברת באופן יחסי. ידועים גם מצבים של תלמידים מצטיינים הסובלים מחרדת בחינות ולמרות זאת מצליחים פעם אחר פעם. הם עוברים את התהליך החרדתי כל פעם מחדש ובעל פעם מצליחים, אך היות ומדובר בנושא רגשי פנימי בעל אופי פסיכולוגי הם אינם מסוגלים להשתחרר מהחוויה (ללא סיוע מקצועי). בכ"ז התקבל במבחנים הסטטיסטיים שבעלי תחושת מסוגלות גבוהה יותר יהיו בעלי רמה של חרדת בחינות נמוכה יותר (גרוניך 2002). ולאחר שתי ההנחות המקדימות שנמצאו כנכונות במסגרת המחקר הגיעה ההתמודדות עם החלק העיקרי בו ניסיתי להראות שהפער ברמת חרדת הבחינות בין ליקויי למידה ואלו שאינם, יהיה נמוך יותר בקרב משתתפים בעלי רמת מסוגלות עצמית גבוהה מאשר בקרב משתתפים בעלי רמת מסוגלות נמוכה.(Court, 2018)

 חשיבות הנושא היא בדרך ההתמודדות הכוללת של המערכת לשיפור מצבם של לקויי הלמידה. מקובל להתמודד עם הנושא בדרכים המביאות לרגיעה ולריכוז, (צפרירי 2010). אך האם רצוי להתמודד עם הנושא תוך שימת דגש על נושא תחושת המסוגלות העצמית, במידה ונמצא שכן, כלומר כפי שאמנם נמצא ש 1A<2A הרי ששימת דגש על תחושת המסוגלות העצמית תסייע לבעלי לקות הלמידה יותר מאשר לאחרים. במידה ולא כלומר 1A גדול או שווה ל 2A ניתן לומר שהשקעה מיוחדת בלקויי הלמידה בנושא של העלאת תחושת המסוגלות שלהם, היות והיא מניבה תוצאה פחות משמעותית מאשר בשאר האוכלוסיה אינה הדרך הנכונה לטפל בבעיה.

היות והשאיפה הכוללת היא להביא לסוג של סגירת פערים בין בעלי לקויות הלמידה לבין כאלה שאין להם לקויות למידה, ודאי לא באמצעות "גרימת נזק" לאלה שאינם בעלי לקוי, אלא בדרך של העלאת לקויי הלמידה וקירובם לאחרים. הרי שקיים אלמנט של דלתא המפריד ביניהם. התמודדות כוללת בדרך של העלאת תחושת המסוגלות על פי המחקר הזה תקטין את אותה דלתא וזה דבר שיש שאיפה פדגוגית שיקרה. במידה והיה נמצא שהעלאת תחושת המסוגלות תשפיע יותר על אותם שאין להם חרדת בחינות יימצא שבכך נהפוך את הלקויים לחריגים עוד יותר. בסופו של דבר מצאתי שהשפעת תחושת המסוגלות תהיה משמעותית יותר בעבור בעלי לקויות ולפיכך המערכת צריכה לנסות ולהעלות את תחושת המסוגלות העצמית של כלל התלמידים וכך ישתפר מצבם היחסי של לקויי הלמידה ויקרב אותם לאחרים. האם התמודדות עם מצבי לחץ שההצלחה בהם תעלה את תחושת המסוגלות העצמית של התלמידים, או הקלה למשל ברמת הבחינות שתאפשר לתלמידים להצליח ובכך להעלות את רמת תחושת המסוגלות שלהם.מחקרים שונים התמודדות עם השאלות האלה בדרכים שונות והגיעו למסקנות שונות ומגוונות. לפי מה שמצאתי במחקר אמפירי זה מבחינת קידום בעלי הלקויות וקירובם לחבריהם יש לנסות לשפר את תחושת המסוגלות. מדובר בשיפור כולל אך גם בדגש על בעלי הלקויות. יש דרכים פדגוגיות ופסיכולוגיות לעשות זאת בהן לא עסקתי, אך מבחינתי זה גורם שיקרב בין שתי הקבוצות מביענת חרדת הבחינות שלהן. מצאתי שהלקויים "חרדים" יותר וזוהי חריגות. העלאה כללית של תחושת המסוגלות תשפיע בדרך חיובית יותר על הלקויים וכך תהפוך אותם לפחות חריגים.

על פי מחקרים כ- 2.4% מהאוכלוסייה מוגדרים כליקוי למידה (היימן 2008). רוב לקויי הלמידה הם בנים במיוחד ליקוי למידה מסוג ADHD. כלומר אחוז לא קטן מהאוכלוסיה סובל מהנושא.

לקות למידה שמובילה לחרדות ולכשלונות היא גם גורם שקשור לדכאונות ולבעיות נפשיות נוספות. ברור שאי אפשר להתעלם מכך.

בשל המדגם הקטן שנבדק לא היו מספרים שונים מהותית של בנים ובנות. כדאי בעתיד למצוא מדגמים בהם מספרי הבנים והבנות שונים ולנסות ולבחון את התופעה בהקשר של מין הנבדק.

לפיכך העלאת תחושת המסוגלות היא נושא יסודי, שמסייע בכל תחומי החיים שעוזר ללקויי הלמידה בצורה מהותית. ניתן לטפל בו בדרכים פרטניות, קבוצתיות, משפחתיות ופדגוגיות ועוד. המחקר מראה שיש לצעוד בכיוון זה. כפי שהראתי המחקר מוגבל מבחינת מספר משתתפיו ולכן יתכנו שינויים בתוצאות במדגמים גדולים יותר. קיימת הטייה מסוימת בכך שנשאלים צפויים לעמות תשובות שיציגו אותם באופן "חיובי" יותר מהאמת.

כמו כן נושאי המשנה כגון ארבעת מדדי משנה: מתח, דאגה, מחשבות לא רלוונטיות ותופעות גופניות לא נבחנו סטטיסטית.

לכל אחד מהנושאים האלה הוקדשו 10 שאלות בטבלה המוצגת בנספח שאלון רמת חרדה.

ניתן היה לקחת את אותן 10 שאלות בכל נושא כזה ולבודד אותן בלבד. כך הייתה מתקבלת טבלת חרדת בחינות ספציפית לתת נושא ובה 10 שאלות. לכל שאלה כזו 5 אפשרויות וסך הכל תוצאות בין 10 ל- 50. על הטבלה הזו נית היה לבצע TEST-T ומבחן ANOVA ולקבל תוצאה משמעותית.

כלומר לא נבדק הקשר שלהן במשולש לקות למידה-תחושת מסוגלות(מסוג מסוים)-חרדת בחינה. כדאי בעתיד לבודד כל משתנה כזה ולבחון אותו ללא האחרים.

אפשר היה גם להשוות תוצאות בין המשתנים האלה ולבחון מה חשוב יותר לשפר, מה מושפע יותר מהמשתנה של רמת המסוגלות בהקשר של חרדת הבחינות.

מעבר לכך חרדת בחינות משפיעה כמובן (או שלא ולא בחנתי את זה) על תוצאת הבחינות, זה גם נושא למחקרים נוספים שקושרים בין הדברים.

בחברה ההישגית והתחרותית כיום כל הורה וכל תלמיד מחפש ליצור לעצמו יתרונות ובכך לקדם את עצמו. הקידום הזה הינו על חשבון תלמידים אחרים וכך נוצרת בעיתיות. הכמות של לקויי הלמידה נמצאת בעלייה מתמדת וכמובן מתעורר החשש שמתבצעות בדיקות (בתשלום) שתוצאותיהן על פי מה שמבקשים הנבדקים מהבודק.

אותן בדיקות שמבצעים פסיכולוגים, פסיכיאטרים ומכוני איבחון יוקרתיים עולות כסף רב ובכך גם יוצרות יתרון לעשירים לעומת אלה שידם אינה משגת לממן את הבדיקות.

מוטל לחץ על המערכת החינוכית בבחינת בחינות דיפרנציאליות, שינוי אורך הבחינה בדרך של תוספת זמן ללקויים ועוד. יש פה סיבוכים רבים ולא רצויים שחלק גדול להם אפשר היה לנטרל בדרך של תחושת מסוגלות עצמית.

ברור שמי שמצליח בבחינות ומיומנותו עולה חש טוב יותר, אך מעבר לכך גם ללא בחינות, תחושת מסוגלות עצמית שמקבילה מבחינות רבות לביטחון עצמי היא נושא שמשפר את איכות החיים. אדם שבטוח בעצמו, שמח יותר, מאושר יותר, בדרך כלל מצליח יותר. בהקשר של יצירת חברה אנושית טובה וספקת יותר לפרט יש כאן נתונים חשובים אם כי גולמיים ולא מוכחים.

ניתן בעתיד לנסות ולבדוק גם את זה. יתכנו קשרים של ארבעה וחמישה משתנים וסטטיסטיקות מורכבות וחשובות לבחינת הנושאים הקשורים.

לא אוכל להימנע מלציין שתוצאות מחקרי עומדות בניגוד לממצאיהם של Benetti & Kambouropoulos, 2006; על פיהם רמת ההערכה עצמית אצל בעלי לקות לא תהיה נמוכה מזו שאינם לקויים. הם בחנו את הנושא באופן יסודי ומסקנתם עומדת בניגוד למה שמצאתי. כמובן שזהו מחקר משמעותי שמצריך חשיבה נוספת וכנראה גם בדיקה על מדגם גדול יותר של נשאלים.

לסיכום, מבחינת מחקר זה הוכח שתחושת המסוגלות מסייעת ללקויי הלמידה להפחית בחרדת הבחינות שלהם יותר ממה שהיא מסייעת לאחרים. מחקרים מראים על מספרים גדולים יחסית (2.4%) של לקויי למידה ולפיכך כדאי וחשוב לנסות ולהעלות את תחושת המסוגלות של לקויי הלמידה.

חלק משאלון רמת חרדה  

 

כלל לא מאפיין אותי

לא אופייני לי

אופייני לי במידה

מסוימת

אופייני לי למדי

אופייני לי מאוד

 

 

 

 

 

 

 1.                לפני הבחינה אני מרגיש מצוקה ואי נוחות

 

 

 

 

 

 2.                המחשבה מה יקרה אם אכשל בבחינה עוברת במוחי במהלך הבחינות

 

 

 

 

 

 3.                במהלך הבחינה אני מוצא את עצמי מהרהר בדברים שאינם קשורים לחומר הבחינה

 

 

 

 

 

 4.                בשעת הבחינה אני נעשה מודע לתחושות גופי (גירודים, מיחושים, זיעה, בחילה)

 

 

 

 

 

 5.                כאשר אני חושב על בחינה מתקרבת יש לי הרגשה כאילו תופס אותי שיתוק

 

 

 

 

 

 6.                לפני בחינה אני עצבני וחסר מנוחה

 

 

 

 

 

 7.                בזמן בחינה קופצים לי לראש קטעי מידע שאינם קשורים לעניין

 

 

 

 

 

 8.                במהלך בחינה קשה אני דואג אם אעבור אותה

 

 

 

 

 

 9.                בזמן בחינה אני מוצא את עצמי מהרהר עד כמה האחרים יותר מבריקים ממני

 

 

 

 

 

  1. בשעת בחינה אני מרגיש צורך ללכת לשירותים לעיתים תכופות מהרגיל

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2018, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2018)

כהן, נועה. הקשר בין אמונות אפיסטמולוגיות, מטרות הישג וחרדת בחינות בקרב תלמידים. רמת-גן; אוניברסיטת בר אילן, עבודות לתואר שני, בית הספר לחינוך, תשע"ז 2017

בוכריס-בזק, שירה. הקשר בין תגובתיות-יתר וטמפרמנט לבין תפקוד רגשי ותחושת מסוגלות עצמית בגיל הילדות. רמת-גן; אוניברסיטת בר אילן, עבודה לתואר שלישי, בית הספר לחינוך, (2017)

נעמי מנדל-לוי, שווים : תמיכה בית ספרית בשוויון הזדמנויות, תרגום מאנגלית: לירון רובינס, יותם בן משה.  ירושלים אבני ראשה - המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית, (2017)

Court, Deborah. Qualitative research and intercultural understanding : conducting qualitative research in multicultural settings. Abingdon, Oxon ; Routledge, (2018)

===========================

תשלום: מזומן בדואר/אשראי באתר המאובטח/אשראי בטלפון/העברה בנקאית

39 ש"ח-הקפאת עבודה ל-חודש- הגנה מרכישה אחריך

99 ש"ח-הקפאת עבודה ל-חודשים- הגנה מרכישה

300 שח-הקפאת עבודה ל-צמיתות-בלעדיות לנצח

מצגת רפרט פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

 



סל

אין מוצרים

משלוח ₪ 0
סה"כ ₪ 0

סל המשך לרכישה

בעל הבית השתגע!

מבצע  2019

הנחה על כל העבודות

קופון ZZV

 

תוספת ‏‏‏39 ש"ח

הקפאת עבודה ל-חודש


תוספת 99 ש"ח

הקפאת עבודה ל-3 חודשים

 

תוספת 300 שח

מחיקת עבודה ל-צמיתות

המאגר מעודכן מדי יום ונכון לשנת 2019

 כשכתוב שהעבודה האקדמית הוגשה בשנת הלימודים הקודמת הכוונה לשנת 2018

 

מצגת פאוורפוינט מקצועית לרפרט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

 

 שיכתוב כל תוכן העבודה  האקדמאית  מחדש - 990 ש"ח


עבודה סמינריונית מקורית לפי הזמנה בתפירה אישית

 

 

תוצאת תמונה עבור ‪PAypal‬‏

ניתן לשלם בפאייפל


מזומן בדואר/העברה בנקאית

מס' חשבון 8497803

בנק הדואר - מספר בנק 09

סניף 001, על שם: הוצאה לאור והדרכה בע"מ

 

תוצאת תמונה עבור ביט

מכבדים אפליקציית תשלום ביט

להעביר לנייד 052-8673055


הצעה לסטודנטים להשלמת הכנסה

פרסמו עבודות אקדמיות ותרוויחו עמלה של 60%

על כל מכירה ומכירה של עבודה אקדמית פרי עטכם

 זו לא טעות! תרויחו 60 אחוז עמלה בכל פעם שתימכר העבודה האקדמית במזומן (ללא הגבלה על מספר המכירות)! באתר זה רובן ככולן של עבודות הסמינריון נכתבו ע"י מאסטרנטים ודוקטורנטים מצטיינים, אם כי אנו נותנים הזדמנות גם לסטודנטים מן המניין שכתבו עבודה אקדמית לפרסם כאן עבודותיהם האקדמיות תמורת תמלוגים. נפרסם העבודה האקדמית כאן לאחר הגהות ועדכון ביבליוגרפיה

  היתרון שלנו על מאגרי עבודות אקדמיות כמו סמרטר, יובנק, מייביאיי, אקדמית, סקירת ספרות, פרופסור - שהרווח לסטודנט הוא גבוה הרבה יותר . הם לא נותנים כלל עמלות או גג 40 אחוז ואנחנו 60 אחוז נטו מכל מכירה של עבודה אקדמית

youbank ,skiratsafrut ,the-source ,professor, studenteam, smarter, MyBA, seminarionit, academit

  הם מאגרי עבודות אקדמיות שמציעים תנאים פחות טובים לסטודנטים מאשר מאגר זה

פשוט לשלוח העבודה האקדמית בקובץ וורד דרך המייל אלינו ונפרסם אותה במאגר למכירה לאחר שנבצע בה הגהות, נעדכן אותה

ונוסיף ביבליוגרפיה רלבנטית מהשנתיים האחרונות

 שליחת מייל אלינו עם קובץ מצורף של העבודה האקדמית

ktiva1234@gmail.com

 


 ווטסאפ/SMS

 

052-8673055

avodot123@gmail.com

 

طُلَّاب עזרה מיוחדת למגזר הערבי 

אנשי צוות דוברי רוסית, צרפתית, אנגלית, אמהרית

Русский студенты

 Français   አማርኛ

english

free academic papers

לינק לעבודות אקדמיות באנגלית בחינם

 

052-8673055

בטלפון או במייל נא לציין מספר העבודה האקדמית המבוקשת או הנושא המבוקש

 ktiva1234@gmail.com

מכבדים כל כרטיסי האשראי הישראליים והבינלאומיים

 

 ניתן לבחור לשלם בשלושה תשלומים חודשיים

אין עמלות והמחיר הוא מחיר נטו כולל מע"מ

אין הפתעות ואותיות קטנות והכל לטובת הצרכן

הסליקה מבוצעת ע"י חברת ישראכרט ופלאכרד

האתר מאובטח

ובטוח לתשלומי אשראי

ומנוהל באמצעות תאגיד המפוקח ע"י משפטן ורו"ח בכיר

עבודות אקדמיות

היישר מן התנור

הקלק על התמונות לפרטים

עבודת סמינריון

על הפוליטיקה החדשה

 יאיר לפיד ונפתלי בנט

 

סמינריון כמותני - עבודת גמר

הפער בעמדות כלפי

דיסלקציה בין אמהות לאבות

אתרים וכותבים מומלצים

סיוע וליווי בסמינריונים בהתאמה אישית 

 www.0528690210.info

פורום להמלצה על מסייעים בעבודות אקדמיות

http://www.forum-limudim.org.il


כותב מומלץ : סיוע בסמינריון מקורי, עבודה אקדמית מקורית

עזרה בעבודות סמינריון מקורית שאינן חלק ממאגר

Hatsilu.co.il@gmail.com

גוף מומלץ עבודות אקדמיות

ubank.co.il@gmail.com


כותב מומלץ: סיוע סמינריון איכותי

דוקטורנט בינתחומי מומחה בעזרה בעבודות אקדמיות

ועבודות סמינריון מעולות ומקוריות, אינו קשור למאגרים

www.0528690210.info/1


פורום תזות ומידע על לימודים אקדמיים מתקדמים

http://www.forum-thesis.org

 

 

 

ווטסאפ/SMS

052-8673055 

  במסרון/טלפון/מייל נא לציין מספר העבודה האקדמית או הנושא המבוקש ולהיות מול הדף העבודה באתר


avodot123@gmail.com

 

 לינק: סרטון קצר

על אופן רכישה 

של עבודה אקדמית

במאגר זה

 

 

תוצאת תמונה עבור ‪PAypal‬‏
paypal



אתר מאובטח
אתר זה מאובטח בטכנולוגית SSL
כל הזכויות שמורות ©