‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי אופנה מינימלסטית בשנות השישים?

תוכן עניינים

מבוא    

רקע היסטורי גאוגרפי    

מינימליזם         

אופנה מינימליסטית       

המעצב הספרדי כריסטובל בלנסיאגה      

הדגם המנותח : שמלת יום בלנסיאגא       

תפיסת הגוף והאופנה

טוויגי, שנות השישים      

 המגמות שהרעידו את עולם האופנה       

חצאית המיני לעומת שמלת השיפט- השמלה הפמיניסטית של שנות ה         

שמלת השיפט משחררת את הנשים         

קוקו שאנל והשפעתה על אופנת הנשים הפמניסטית           

סיכום   

ביבליוגרפיה      

נספחי תמונות   

בעבודה זו היה מיקוד בדגם ספיציפי : שמלת יום בלנסיאגא משנת 1967 ספרד.

דגם זה שוחזר. השחזור נערך לפי מחקר על המעצב ומחקר שדה שכלל שיחות עם מומחים במוזיאון קריסטובל בלנסיאגה בספרד.

בשמלת היום בעלת הקווים המינימליסטיים ניתן לראות הקשר של קריסטובל בלנסיאגה למולדתו - באנרגיה של הפלמנקו, בקווים המחמירים של הכנסייה ובפאר של בני משפחת המלוכה. שמלת יום זו נטולת עיטורים. בשמלות מוקדמות יותר של המעצב ניתן לראות שהן מעוטרות בפרחי ציפורן שנהגו להשליך לזירה ללוחמי השוורים בתום הקרב, בגלימות הכמורה ובבדים המפוארים. אולם ב-1967 בלנסיאגא הגיע לפשטות ולמינימליזם.

מומחים לאמנות ולאופנה בניתוח של תערוכה מ 2011 שנקראה "בלנסיאגה וספרד", תערוכה שהוצגה במוזיאון דה יאנג בסן פרנסיסקו קובעים שהמעצב הלך ונעשה מופשט בעיצוביו בשלהי הקריירה הארוכה שלו. משורה של שמלות מ-1967, השנה שלפני סגירת בית האופנה שלו, עולות צורות מפוסלות בהקפדה: שכמייה ירוקה העוטפת את הגוף והגפיים; שמלה שכמו צוירה במחוגה, לאשת החברה גלוריה גינס. [1]

האמיש באואלס, אוצר אורח במוזיאון שתיכנן תצוגה קטנה יותר בניו יורק בשנת 2010, התמקד בקשרים הגלויים או הסמויים בין בלנסיאגה לספרד. הקונצפט של מציאת הקשר מפיח חיים בז'קט מטאדורים רקום ובשמלה בהשראת הציורים של ולסקז וזורבראן. [2]

ההיסטוריה האישית של בלנסיאגה[3], ובייחוד מותו המוקדם של אביו בבית שממילא היה דתי וחסוד, משתקפת בתערוכה באמצעות שמלות שחורות, לפעמים מודגשות בהבזקים של סרטים ורודים, אך בדרך כלל מועשרות במרקם של משי או תחרה פריכה. השמלה המנותחת בעבודה זו שונה במקצת שכן צבעה כתום ולא שחור. [4] 

התערוכה ב 2011 הצביעה על קשרים ומקורות השראה, אך המעצב הספרדי עשה זאת בתבונה ובדרך מרומזת, אינה מכבידה בתיאורים היסטוריים וגם אינה מתעקשת שכובע מטאדורים הוא המקור לשמלת קוקטייל מקסימה משנות ה-50.

הספר היסודי הנלווה לתערוכה, שיצא בהוצאת ריזולי, מעמיק את הקשרים התרבותיים והאמנותיים. שמלה מוזהבת משנות ה-60 מקושרת ישירות לציור של מלכת ספרד איזבלה השנייה, שכמיית נקודות מעוטרת בסלסולי בד מוצגת ליד כרזת פלמנקו ועליה הכיתוב "אולה!", ושמלת ערב מ-1965 ניצבת למול גלימת כומר חסודה.

אך כמעט כל הקשרים האלה לכנסייה, לאמנות ולספרד, הם ניחושים בלבד, שכן בלנסיאגה לא חשף רבות על עצמו. בניגוד מוחלט לראיונות הארכניים והתכופים שמעצבי תקופתנו נוהגים להעניק, בלנסיאגה היה שתקן כנזיר.

האם אופנה יכולה להיות מינימליסטית? לטענתי לא.

א. משום שמדובר בגוף - יש קישור מעניין בין הסימן למסומן. המטרה של המינימליזם באופנה - לקרוא תיגר על המינימליזם באומנות. להפוך את קערת הניתוק - סימן-מסמן - ולייצג את האימג'- כחיבור. במקום ניתוק - ראיית הוליסטית, בעזרת הגוף. למעשה, המינימליזם באמנות יכול לייצר ניתוק אבל המינימליזם לכאורה באופנה הוא מייצר יצוג היושב על גוף והקומפוזיצייה תלוייה במבנה של הגוף שהוא אידיוסינקרטי - פרטיקולארי ולא אוניברסאלי.

ב. פיסול מינימליסטי יכול לחרוג ממימדיי האדם - אופנה - מיועדת לאדם. נכון היא קרובה למינימליזם אבל בלי האדם אין אופנה.

ג. המניקן הבובה - אופנה יכולה להיות הכי קרובה למינימליזם כאשר היא מולבשת על המניקן - הבובה הינה קבועה - היא שטנץ שאינו משתנה - אולם גם במקרה הבובה - יש שטנץ קבוע והבובה היא ייצור פרגמטי לאופנה ולאדם והיא אינה חורגת מגבולות הייצוג של האדם. [5]

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ש. צור "פרטים על חייה אפופי המסתורין של קוקו שאנל" ,מגמות

Charleston, Beth Duncuff . "Cristobal Balenciaga". Timeline of Art History. Metropolitan Museum of Art