עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

עבודה אקדמית נשים ערביות תקשורת, מגדר ייצוג אישה ערביה תכנית טלויזיה עבודה ערבית (עבודה אקדמית מס. 12069)

‏390.00 ₪

34 עמודים

עבודה אקדמית מספר 12069

עבודה אקדמית נשים ערביות תקשורת, מגדר ייצוג אישה ערביה תכנית טלויזיה עבודה ערבית

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי ייצוג האישה הערביה בתכנית הטלויזיה עבודה ערבית?

תוכן עניינים

מבוא

סקירה ספרותית: מיעוטים

נשים ערביות בישראל: מיעוט לאומי-דתי-מגדרי

דימויים של נשים בתקשורת בכלל- הדימויים הרווחים של המגדר

דימויים של נשיות בסדרות בפרט

שיטת המחקר

ממצאים

דיון וסיכום

מאמרים

 

במסגרת עבודה זו ניסיתי לענות על השאלה: כיצד מוצגת האישה הערבייה בטלוויזיה המסחרית בישראל בזמן צפיית שיא בשנות האלפיים? כאמור, התמקדתי בניתוח סצנות מתוך הסדרה "עבודה ערבית". תהליך הסוציאליזציה בחברה העברית על אף השינויים הקיימים בו עדיין מעביר ערכים שמרניים ופטריאכליים מדור לדור ואלה מופנמים הן בקרב הגברים והן בקרב הנשים ומקשים את השינוי. חוקרים מסכימים שמבנה המשפחה הערבית הינו מבנה פטריארכלי שבו האב עומד בראש הפירמידה. חלוקת העבודה במשפחה מבוססת על הבדלי מין וגיל. הגבר שולט באישה, והמבוגר - בצעיר ממנו Sharabi.אצל עזאיזה, אבו–בקר, הרץ–לזרוביץ, גאנם). בניגוד לדברי Sharabi בסצנות שניתחתי הגבר לא מוצג כשולט באישה, אך עם זאת כן ניתן לראות שרוב מטלות הבית והטיפול בילדים בידי האישה במקרה של בושרה ואמג'ד, בושרה גם מתלוננת על זה, מבקשת את עזרתו של אמג'ד ומענישה אותו על אי תמיכתו בעניין. לדברי ברכאת האב הוא האדון והאחראי במרחב הציבורי, וכך גם במרחב הפרטי אשר בבית. בעוד המרחב הפרטי הוא עולמה של האישה, שיוכו של הגבר למרחב זה נחשב לבושה. האב המסורתי מצפה לציות מוחלט לרצונו מצד בני משפחתו, בלי שאלות וללא כל ערעור (ברכאת, בערבית). ניתן לראות בסצנות שניתחתי כי הנשים כן "מערערות" ואינן מצייתות באופן מוחלט לדברי הגבר. בושרה, אמאל ואמה של בושרה אומרות את דעתן ואף "מתווכחות" עם הגברים כשאינן מסכימות עם דעתם. לפי עזאיזה, אבו–בקר, הרץ–לזרוביץ, גאנם ההבדל בין המינים ברור, והדומיננטיות נתונה לגברים באופן מובהק. הגבר הוא הסמכות העליונה בכל הקשור למשק–הבית, לכלכלת המשפחה ולפוליטיקה. זמנן של הנשים מוקדש ברובו לטיפול במשפחה, ואין זה מקובל שאישה תפתֵח קריירה מחוץ לבית. גם במקרה שאישה עושה כן, היא אינה אדונית לעצמה. החברה מצפה שהיא תישאר כנועה לבעלה או לפטריארך אחר במשפחתה בכל הקשור להחלטות. במהלך הסצנות ניתן לחוש כי בחלקן אמג'ד דומיננטי יותר מבושרה, וגם אצל מאיר ואמאל, מאיר מעט דומיננטי יותר. ניתן לייחס את הדומיננטיות של אמג'ד לכך שהוא הדמות הראשית בסדרה וגם בעניין זה לא ניתן להתעלם שהדמות הראשית היא בעצם גבר. גם בושרה וגם אמאל בעלות קריירה מחוץ לבית , אמאל עורכת דין מוערכת ולבושרה יש גם קריירה שהיא מטפחת. ניתן להסביר זאת בעזרת דברי החוקרים עזאיזה, אבו–בקר, הרץ–לזרוביץ, גאנם אשר טוענים כי השינויים שהתחוללו בחברה הערבית ובמעמד האישה , בכך שהאשה נכנסה לתחומים חדשים בהשכלה, בעבודה בשכר ובתחומים אחרים הנחשבים גבריים מובהקים. החברה מתנגדת עדיין לקבל את המקרים הספורים כפתח לשינוי הסדר הקיים ולהפיכת תופעות מצומצמות לתופעה כללית ולדגם לחיקוי, שעלול לגרום להריסתה של המשפחה ולשינוי אופייה (עזאיזה, אבו–בקר, הרץ–לזרוביץ, גאנם), אנו רואים בסדרה שאופי המשפחה השתנה אך מעט יחסית. לפי למיש נשים בדרך כלל מוצגות כנחותות מן הגברים, כפחות הגיוניות, חסרות אמביציה, תלותיות, פסיביות, רומנטיות, רגשניות ופגיעות. מצד אחד הן משמשות בתפקיד של האם, עקרת הבית הדואגת לילדים ולבעלה, ומצד שני הן מוגדרות על פי מיניותן ומשמשות כמושא לתאווה המינית הגברית (למיש). הן מוצגות כאובייקטים מיניים וזאת על ידי חשיפת גוף ומיניות מרומזת (גודיץ' אברם). בדומה לדבריהן של החוקרות גם הדמויות הנשיות בסדרה הוצגו כרגשניות יותר מהגברים ופגיעות. מספר סצנות מציגות את בושרה כפגיעה יותר וכך גם את אמאל שנעלבת מכך שמאיר לא מתקשר. בנוסף, בושרה הוצגה כרומטית יותר מאמג'ד כאשר חגג את כניסתה להריון השני ואמג'ד הוצג ככזה שעניין אותו יותר דברים אחרים. לעומת זאת הנשים לא הוצגו כחסרות אמביציה, פסיביות או תלותיות. עם זאת, הייצוג של בושרה המחיש את תפקידה כאם הדואגת לילדים ולבעלה ואף מספר נשים הוצגו כמושא לתאווה הגברית בסצנות השונות. בדומה לדבריה של Behm גם הנשים בסצנות שניתחתי חשו כי גברים לא יכולים להבינן ובאמת "לדבר" איתן. בנוסף, נתפסו ככאלה שהן יותר מנומסות במצבים חברתיים, בגלל שהן מבטאות רמה גבוהה של מעורבות ואינטימיות לשותפיהן Behm. בדומה לדבריה של Klein  אשר חקרה את הסדרה "אלי מקביל" ככזאת המביאה אל מסכינו דמות נשית קרייריסטית גם בסדרה שחקרתי הנשים מוצגות כקרייריסטיות. Klein בדקה סטריאוטיפים קיימים העולים בייצוג דמויות עורכות דין בטלוויזיה (או קרייריסטיות). במחקרה היא מצאה כי שלושת רבעים מהנשים עורכות הדין בטלוויזיה הן רווקות אך הן דווקא לא מוצגות כ"לא מאושרות", או כ"רודפות אחרי גברים" כפי שמבקרי הסדרה טוענים במאמרם של ריב"ק וכהן. אמאל מוצגת כעורכת דין בסדרה ורווקה והדבר מעביר מסר אמביוולנטי. מחד היא ניראת מאושרת, אך כן מחפשת זוגיות. ובכל זאת לפי מספר חוקרים חל שינוי ניכר בהצגה הסטריאוטיפית במדיה לגבי תפקידי המגדר ומיקומם של נשים וגברים בחברה. הייצוג הגברי והנשי בתקשורת כיום הפך שוויוני יותר מבעבר ופחות סטריאוטיפי. נדמה כי גם התקשורת כיום מייצגת בצורה טובה יותר את השינוי שהתרחש במאה העשרים במעמדה של האישה בחברה. למרות זאת, כמה מחקרים מציינים כי עדיין רוב הדמויות המרכזיות בסרטים ובטלוויזיה הם גברים וכך גם בסדרה "עבודה ערבית" הדמות הראשית היא גבר. בנוסף, חלק מהמחקרים מציינים כי הלחץ שנובע מהתקשורת בנוגע ליופי גדול בהרבה כשמדובר בנשים לעומת גברים ובדומה לכך גם הנשים המוצגות בסדרה יפות יותר מהגברים המוצגים. המסר הנובע מייצוג הנשים בתקשורת הוא שנשים יכולות להיות חזקות חכמות ועצמאיות כל עוד הן יפות (Meyers,גם Gauntlett.  בדומה לדברי פירסט שלתקשורת תפקיד עיקרי ייצוג המציאות החברתית חיזוק התפיסה הקונצנזואלית ולעתים אף מובילה לשינוי מסוים, יתכן והצגת הנשים הערביות בסדרה זו מעניקה תמונה חדשה . טענה שכיחה היא שהייצוגים הטלוויזיוניים של קבוצות חברתיות שוליות מייצרים סטריאוטיפים שליליים, שמחזקים את החשדנות ואת אי–האמון כלפי קבוצות אלה )פירסט, בתוך ליבס וקמפף עמ' 2). בהמשך לדבריה של פירסט ניתן להגיד כי מניתוחי את הסצנות בסדרה, ייצוג הנשים הערביות בסדרה דווקא מנפץ ולו במעט את הסטריאוטיפים הקיימים על נשים ערביות במדינת ישראל. האישה מוצגת כבעלת קול, כמשכילה, כבעלת קריירה, ככזו הרוצה חלוקה שוויונית בבית וככזו המנסה לשמור על שלום משפחתה אך מנגד גם "לעמוד על שלה". לסיכום, ניתן להסיק כי הצגת האישה הערבייה בסדרה "עבודה ערבית" מעניקה תמונה של אישה ערבייה מודרנית. לבושה ומראה הינו מודרני, הן מוצגות כאקטיביות, כדומיננטיות וכמשמעותיות בסצנות, אף על פי שאמג'ד הינו הדמות הראשית בסדרה. ניתן לראות כי אמאל, בושרה, אמה של בושרה ואפילו מאיה בתם של אמג'ד ובושרה מביעות את דעתן במהלך הסצנות ולעיתים אף מובילות את הסצנות. לא מוצגת עוד האשה האחראית על גידול הילדים בלבד אלא בעלת קריירה, בעלת קול ובעלת זהות שאינה תלויה לגמרי בגבר שאיתה (או לא איתה). מנדלסון מעוז ושטייר לבני במחקרן בחנו כיצד הסדרה "עבודה ערבית " מייצגת את זהותם השסועה של הערבים הישראליים. טענתן המרכזית היא כי יצירה זו שינתה את אופן ההצגה של הערבי הישראלי בטלוויזיה הישראלית מבחינת הנראות של הערבי הישראלי בטלוויזיה עד כה, מבחינת טיב הנראות ומבחינת האינטראקציה של קבוצת המיעוט עם קבוצת הרוב. אני מסכים עם דבריהן של החוקרות וניתן לראות זאת גם מניתוחי את הסצנות. לטענתן של החוקרות בהינתן זאת בולטת מאוד הסדרה "עבודה ערבית" המהווה ללא כל ספק שלב חדש בייצוגו של הערבי-ישראלי בטלוויזיה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

בן-ישראל, רות. הגדת רות - מאין אני באה ולאן אני הולכת. עם עובד (2017)

בן-יהושע צבר, נעמה (עורכת) מסורות וזרמים במחקר האיכותני - תפיסות, אסטרטגיות וכלים למתקדמים. תל אביב, מופת. (2016)

אג'אי לביא מיה, קרומר-נבו מיכל, דפנה הקר (עורכות) מתודולוגיות מחקר פמיניסטיות (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014)

אוריין, דן , דרמה טלוויזיונית, ת"א, מכון מופ"ת

בר-לב י'. ייצוג מיעוטים בשידור הציבורי. חיבור לשם קבלת תואר "מוסמך למדעי הרוח והחברה."


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏390.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה