‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי ניתוח יצירתו של יצחק בשביס זינגר ?

תוכן עניינים

מבוא

יצירתו

חיים פרטיים

צמחונות וטבעונות

מדבריו בנאום פרס נובל, 1978

איורים בספריו

מספריו שתורגמו לעברית

מחזות לפי יצירותיו שהוצגו בארץ

ביקורת על שפינוזה מרחוב השוק

מגיה שחורה בשפינוזה מרחוב השוק מאת יצחק בשביס זינגר

ביבליוגרפיה

יצחק בשביס-זינגר היה מגדולי סופרי היידיש; סופר יהודי פולני, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1978. חי בפולין ולאחר מכן בארצות הברית.

בשביס זינגר מכריז שהמטרה שלו הייתה, ותמיד תהיה, לספר סיפור. לדבריו בשיחה עם ריצ'רד בורגין "הסיפור הוא המסר". הוא חוזר ומאשר כי הוא יכול לאהוב ספרות בלי לחפש מסרים וסמלים בכל ספר שהוא קורא, ומודה שהוא נמצא בכל ספריו בדרך זו או אחרת. "הצרה היחידה הם במחצית השנייה של המאה העשרים היא שאין בה די סיפורים, ובאין סיפור, המילים נעשות קלישאות חסרות משמעות".

בכתיבתו באה לידי ביטוי דמותו כאיש מאמין אף על פי שעוד מילדות לא הקפיד לשמור על מצוות התורה. אחד המוטיבים החוזרים הנפוצים בכתביו הוא התהייה של הדמויות על קיום האלוהים וכן שאלות על מהות הבריאה והקיום האנושי,.

"יחסי עם האל הם יחסי מחאה. איני מסוגל להתקומם שכן כדי להתקומם צריך כוח כלשהו, ואילו כדי למחות אינך זקוק לכוח כלל"

בספריו, לעיתים קרובות הגורם לתהיות הוא השטן ממש, שמנסה לפתות בדרכים שונות יהודים שומרי תורה לחטוא, להאמין כי "אין דין ואין דיין" או להתנצר. התהיות האלה גורמות לדמויות לפתח סטיות ושיגעונות. בשביס זינגר מרבה לתבל את כתיבתו בתערובת של אמונות יהודיות, כשפים ומושגים מהקבלה, כולל גלגולי נשמות ושמות של מלאכים ושדים כגון קטב מרירי, כל זאת על רקע חיים יהודיים פשוטים. תיאור של קיום מצוות יומיומיות כגון תפילות, תפילין, כשרות ושמירת שבת תופסים לרוב חלק מהעלילה.

השכלתו הרחבה של זינגר שבסיסה ספרות קלאסית שקרא בילדותו "תחת השולחן", טולסטוי, דוסטויבסקי, יחד עם ספרי פילוסופיה ניכרת בכתיבתו שמצטיינת בעומק מחשבה השזורה בעלילה. הוא הושפע רבות משופנהאואר, ברוך שפינוזה, עמנואל קאנט ומפרידריך ניטשה והדבר ניכר ביצירותיו הספרותיות.

כמו כן, קיים אצלו מוטיב מרכזי של מאבק אידאולוגי בין אמונה ודת לרציונליות, והתייחסותו לדת היהודית היא מזווית של אדם מודרני, אך עם קורטוב של געגוע לחיים יהודיים ישנים עלפי התורה. כך הוא מוצא את עצמו מתריס נגד אלוהים על חוסר הצדק בעולם ועל האכזריות השלטת בו. הוא מגדיר את עצמו כיהודי מרצון ולא מכורח גורל, והתשובה לשאלה "מיהו יהודי?" קשורה למה שכל אינדיבידום חש ולאיזו לאומיות ברצונו להשתייך.

בכתיבתו של זינגר יש מקום נרחב לתאורים ארציים מאד, לתשוקות מיניות עזות, דוגמה מייצגת מאד הסיפור "המכשפה" בתוך ספרו "תאוות". בשיחתו עם בורגין על כתיבתו הוא אומר: "הייתי אומר כי הקשר הטוב ביותר עם האנושות הוא דרך המין. כאן אתה לומד דברים רבים על החיים, כיוון שביחסי מין ואהבה נחשף האופי האנושי יותר מאשר בכל דרך אחרת"7. בשביס משכיל לשלב את פרטי היומיום הטריוויאלים ביותר עם הדרמטי והגורלי; לעיתים מסיים בשביס זינגר את עלילת סיפוריו באבדון, כשלגיבוריו אין מוצא מהגורל שנכפה עליהם "יום שישי הקצר" או מהחטאים שלהם ומכניעתם ליצר הרע "זיידלוס האפיפיור", אך יש גם סיפורים שבסופם הגיבור מוצא מנוחה ונחלה כגון "הסנדלרים הקטנים".

לבשביס זינגר יש את הצורך העז לנתח את הקהילה היהודית ולגרור החוצה ללא רחמים את כל השלדים שלה מהארון.

מקבץ הסיפורים "שפינוזה מרחוב השוק", מציב בפני הקוראים סדרה של מראות שחורות. החסידים משולים לשדים בעלי רגלי אווז, לכליזמרים יש קרניים וכל אלה משמחים נערה יתומה הנאלצת להנשא לאלמן פרוותי מה הפלא שדעתה נטרפת?

על רקע נורמות כמו מתן מלקות ברצועה למי שזכה שתוולד לו בת, אותה נערה מבינה שהיא מובלת לחיים בטירתו של אשמדאי ולכן יולדת לבעלה בן זכר ונפטרת מהעולם.

בסיפור אחר בשביס מתאר אם ובנה בעלי אוזני חמור וכנפי עטלף המסתתרים מאימת בני האנוש, האם מתפללת לכוחות הבריאה שיגנו על בנה מפני מפלצות הזדון והיראה( כן, אנחנו) ונמלטת לחלקת השדים האחרונה שהאדם לא כיסה בחמדנותו.

בשביס מותיר כמה ניצוצות של אור באפלה האנושית, סיפור אהבתם של הדוקטור שדיבר את עצמו כמעט עד מוות בהשראת שפינוזה ובערוב ימיו הוא מתאהב באשה המכונה דובה שחורה ( נחשו למה)ומגלה את כוחה של האהבה. 

כל ספר טוב הוא מסע למקום אחר, בשביס פותח שער לעולמות אחרים: " עוד יבוא היום שבו יכבה אורו של היקום..זיכרונם של האדם ותועבותיו לא יהיה יותר אלא חלום רע שטווה האלוהים לזמן מה, לשעה קלה של היסח דעת בלילו הנצחי."

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

 ג'נט האדה, יצחק בשביס זינגר: ביוגרפיה, רסלינג

פלורנס נואוויל, יצחק בשביס זינגר : ביוגרפיה, מצרפתית: דורית דליות רבינוביץ, ידיעות ספרים, תל אביב