‏290.00 ₪

שאלת המחקר (הדילמה המוסרית)

כיצד באה לידי ביטוי דילמה מוסרית של הזנת אסירים בכפיה ?

התנגשות בין ערכים :למעשה מדובר במצב של קונפליקט , חוסר הסכמה, או חוסר התאמה – במקרה שלנו בין ערכים. לעתים קורה שאדם מתחבט בין קיום ערך אחד החשוב לו, אשר בעצם קיומו הוא סותר ערך אחר שגם הוא חשוב בעיניו. כלומר, האדם אינו יכול לממש את שני הערכים בו זמנית, עליו להכריע ביניהם, דהיינו: לקבוע סדרי עדיפויות ביניהם.

להלן מספר דוגמאות:

* ארגון החורת על דגלו הן את אושרו של הפרט והן את מיקסום רווחי הארגון. במציאות, שני הערכים עלולים להתנגש, שכן מיקסום הרווחים עלול לבוא על חשבון אושרו של העובד, בדרישות המעביד לשעות עבודה ממושכות, לעמידה בתחרותיות קשה וכיו"ב.

אם קיים בארגון "קוד אתי" ו"חזון ארגוני", הם עשויים לסייע בהכרעה בקונפליקט כזה.

* בצה"ל ייתכנו מצבים בהם יידרש מפקד להכריע בין הערך חיי אדם והערך דבקות במשימה.

במקרה זה ניתן להניח שצה"ל ישאל את השאלה, עד כמה ניתן לסכן חיי אדם בקרב או בעת אימונים?

מובן, שהכרעה ערכית במקרה כזה קשה מאד.

המסמך "רוח צה"ל" , שהוא תעודת הזהות הערכית של צה"ל, המצפן לאורו יתחנכו ויפעלו מפקדי וחיילי צה"ל, הוא שעשוי לסייע בהתמודדות עם דילמות ערכיות כאלו ואחרות.

* במערכת החינוך עולה התנגשות בין ערך החירות – חירות ההורים לבחור את המוסד החינוכי המתאים לילדיהם, לבין ערך השוויון – שוויון ההזדמנויות של כל התלמידים במערכת החינוך במדינה דמוקרטית.

והקונפליקט – חירות הבחירה תביא ליצירת שתי קטגוריות של בתי"ס – בתי"ס איכותיים לילדי המעמד הבינוני והגבוה ובתי"ס פחות איכותיים – לילדי המעמד הנמוך, אשר איכות חינוכם ייפגם עקב כך ובעתיד, אולי תפגע גם היכולת התעסוקתית שלהם. בסופו, יוביל הדבר להיווצרות חברה ישראלית ריבודית ובלתי שוויונית.

על הממשלה והחברה הישראלית להעריך את המשקל והחשיבות של ערך החירות לעומת ערך השוויון וכך למצוא את דרך ההכרעה האולטימטיבית לדילמה זו.

* תלמידה מגיעה ליועצת ביה"ס ומספרת לה סוד אודות יחסים מיניים שהיא מקיימת עם אדם מבוגר ממנה. היא מבקשת מהיועצת לא לספר דבר להוריה.

ליועצת יש קונפליקט בין שמירה על סודיות ובין הנאמנות למשפחה ולמדיניות ביה"ס.

אם קיים בביה"ס "אני מאמין" בית-ספרי, הוא יכול לסייע בפתרון דילמה זו.

* אדם מתקשה לבור לו את דרכו בין ערך התכנון לבין ערך הספונטאניות. שניהם ערכים החשובים לאדם בהתנהלות חייו, אך אם אכן יקפיד לתכנן כל מהלך ומהלך שלו וכל רגע מזמנו, איך יוכל לעתים לפעול ספונטאנית. מאידך, אם יחפש תמיד את הספונטאניות בחיים, לא יהיה לו מקום לתכנון רציונאלי.זהו אחד המקרים השכיחים ביותר ב- אימון אישי.

בעבר בוצעו האכלות כפויות בבתי סוהר, של אסירים בשל שביתת רעב, אולם הצהרת טוקיו משנת 1975 של ההסתדרות הרפואית העולמית אוסרת על הזנה בכפייה של אסירים, בכפוף לתנאים מסוימים. לפי הצהרה זו, כאשר אסיר מסרב לאכול, ניתן למנוע את האכלתו בכפייה אם לפחות שני רופאים בלתי תלויים מאשרים כי האסיר מסוגל לשקול בצורה הגיונית ובלתי מופרעת את השלכות סירובו לאכול. על הרופא להסביר לאסיר מהן ההשלכות של סירובו לאכול. בשנת 1992 פרסמה ההסתדרות הרפואית העולמית גילוי דעת בדבר התנהגות נאותה של רופאים כלפי שובתי רעב, מסמך זה הידוע כ "הצהרת מלטה על שובתי רעב" (WMA Declaration of Malta on Hunger Strikers), עודכן בשנת 2006 והוא קובע בין היתר כי האכלה מלאכותית תקינה מבחינה אתית אם השובת הביע הסכמה לכך או אם אדם שאינו מסוגל להחליט או לתקשר לא הביע התנגדות לכך לפני החמרת המצב אך הזנה בכפייה אינה קבילה אתית. הצהרת מלטה אוסרת לאיים, לאלץ או לכבול אדם לצורך האכלתו, פעולה כזו תחשב לטיפול בלתי אנושי ומשפיל. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-7 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

 נתנאל ר. בושרי ורון בן-ארי (2015), טיפול רפואי כפוי בעידן ההסכמה מדעת, 280-301.

 יחיאל בר-אילן, ‏הזנה בכפייה - כמה מיתוסים שחשוב לנפץ