‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד תוכנית חינוכית המבוססת על צפייה עצמית בווידאו תסייע בשיפור הכישורים החברתיים אצל מתבגרים על הרצף האוטיסטי?  

תוכן עניינים

1. מבוא  

1.1 הרצף האוטיסטי 

1.2  אוטיזם וכישורים חברתיים 

1.2.1 הגישה ההתפתחותית

1.2.2 הגישה האורגנית

1.2.3 תיאוריית המיינד (Theory of Mind) ואפיוניה אצל בעלי תסמונת אוטיסטית 

1.3 שיטות הוראה קיימות  

1.3.1 השימוש בהוראה חזותית 

1.4 שימוש באוריינות חזותית: צפייה עצמית

1.4.1 תיאור ומטרת המחקר

1.4.2 בסיס תאורטי לבחירת קטגוריות המחקר 

1.4.3 שאלת המחקר

1.4.4 שיטת המחקר 

1.4.5 כלי המחקר

1.4.6 מהלך המחקר

1.4.7 קבוצת המחקר 

2. ממצאים

2.1 הצגת הממצאים 

2.2 ניתוח ממצאים 

3. דיון ומסקנות  

4. ביבליוגרפיה

5. נספחים 

במהלך השנים שבהם אני עובדת עם מתבגרים אוטיסטים ובעלי תסמונת אספרגר אני מופתעת שוב ושוב מאופני החשיבה והתפיסה המיוחדים המאפיינים אותם ומהצורך לחפש כל פעם מחדש דרך לחבור אל עולמם וחוויותיהם. מאתגרת במיוחד היא החשיפה לקשייהם בכל הקשור לכישורים חברתיים. לעתים ניכר שגם אצל אלה מהם בעלי אינטליגנציה תקינה ורצון לאינטראקציה עם אחרים, קיימת חוסר יכולת לפענח את רצונות האחר. בנוסף, הכשל בפענוח תקשורת לא מילולית, כמו הבעות פנים, לא מאפשר מימוש של אינטראקציה בינאישית. כך למשל יתקשו הילדים  בהבנת החוויה העוברת על האדם העומד לידם כאשר הם נוגעים בו באופן לא תואם, כאשר הם משהקים או מחטטים באף בפומבי. במצבים כאלה הם עלולים להיפגע כאשר מתרחקים מהם מאחר ואינם מבינים מה לא תקין ואיך מרגיש האחר שלידם.

            עבודה זו תציג ניסיון לחפש דרך נוספת להוראה של כישורים חברתיים לילדים אלה, תוך שימוש באמצעים חזותיים ובצפייה עצמית בווידיאו. המחקר יבקש לבדוק כיצד תוכנית חינוכית המבוססת על צפייה עצמית בווידיאו תסייע בשיפור הכישורים החברתיים אצל מתבגרים על הרצף האוטיסטי. בראשיתו של הפרק הראשון אציג את ההבנות המקובלות כיום לגבי הרצף האוטיסטי והגדרותיו. הלקויות האוטיסטיות מובנות בימינו כמגוון של תופעות שעיקרן הפרעה בהתקשרות ובהבנה חברתית. תרכובות שונות של התופעות מייצרות דרגות חומרה משתנות ובהתאם הדגשים טיפוליים שונים. על הרצף האוטיסטי ניתן למצוא ילדים מסוגרים בעולמם שמתקשים ליצור תקשורת מכל סוג שהוא כמו גם ילדים שמעוניינים בתקשורת, אך ההבנה החברתית והרגשית שלהם לקויה והם  כלא תואמים ומוזרים. פרק נוסף יוקדש לסקירת מאפייני הלקות בכישורים חברתיים והתיאוריות המסבירות את מקורות הלקות. במהלך השנים שבהן מחפש המחקר הסבר ללקות האוטיסטית חלו שינויים רבים בהסברים לתופעה: אם בראשית שנות החמישים של המאה הקודמת הובן האוטיזם בעיקר כבעיה פסיכולוגית, הרי שהתיאוריות המאוחרות יותר נשענות על חקר המוח ומנסות לאפיין את הלקויות הנוירולוגיות האחראיות לאוטיזם. נכון להיום אין עדיין תיאוריה אחת המסבירה את האוטיזם. תיאוריות שונות מתמקדות בהיבטים שונים של ההפרעה. בהתאם - התפתחו גישות טיפוליות וחינוכיות שונות הנתמכות על ידי התיאוריות השונות. יחד עם זאת קיימת הסכמה כללית לגבי העדפת הערוץ הוויזואלי על פני הערוץ המילולי אצל הלוקים באוטיזם ועל רקע הבנה זו נעשה שימוש רב גם בהוראת אוטיסטים בערוץ החזותי. בחלקו האחרון של הפרק הראשון  תתוארנה שיטות ההוראה הקיימות לגבי אוטיזם, כאלה הנשענות על מובנות , ותוצגנה עבודות קודמות שעשו שימוש בהוראה חזותית ובצפיה בווידיאו.

בהמשך - יוצג המחקר הנוכחי שבו נעשה שימוש בצפיה עצמית בווידיאו להוראת הכישורים החברתיים לילדים האוטיסטיים. המחקר הוא מחקר פעולה שכלל קבוצה של 6 תלמידים בני 18-21, הלומדים בבית ספר לחינוך מיוחד המיועד למתבגרים על הרצף האוטיסטי.לצורך המחקר פותחה תוכנית למידה שהתבססה על שילוב של העקרונות להוראה אוטיסטים עם היתרונות שניתן להפיק מהוראת כישורים חברתיים באמצעות הצפייה בווידיאו.

נבחרו מספר סיטואציות חברתיות מחיי התלמידים שבהן נדרשת למידה של כישורים חברתיים.(סיטואציות כמו - ישיבה בבית קפה,שמירת גבולות גוף, הימנעות מהתפרצות שיהוק ונפיחה בפומבי). לאחר שיחה מקדימה עם הקבוצה על הסיטואציה החברתית שנבחרה הוצג לתלמידים סרטון מבויים שמדגים אותה.בעקבות הצפיה בסרטון נוסחו יחד עם התלמידים הכללים להבנה חברתית ולהתנהגות תואמת בסיטואציה הנדונה. בהמשך - ביצעו התלמידים עצמם סימולציה של המצב כאשר אחד מהם מצלם את ההתרחשות. בשלב הבא - הוקרנו לתלמידים צילומי הסימולציה ונערך דיון שבו נוסחו מחדש כללי ההתנהגות התואמים. התנסות חוזרת נערכה לאחר כחודשיים, הוקרנו לתלמידים הסרטים שבהם השתתפו, ונבדקה יכולתם להטמיע ולהבין את אופני ההתנהגות התואמים. הממצאים קובצו ונותחו על פי שלש קטגוריות של כישורים חברתיים: הבנה חברתית, שיום רגשות, וישום להתנהגות (באומינגר).

בפרק האחרון אתייחס להבנת הממצאים במסגרת התיאוריות המסבירות את הלקות האוטיסטית ואציג מחשבות לגבי היתרונות של שילוב צפיה עצמית בתוכניות חינוכיות ייחודיות לאוכלוסיה זו.

המחקר זה הינו מחקר פעולה. מחקר פעולה איכותני הוא מחקר שיוזם שינוי וחוקר אותו תוך כדי פעולה. מחקר פעולה הוא סוג של מחקר עצמי רפלקטיבי, המבוצע  על ידי המשתתפים – המפעילים בעצמם, על מנת לשפר את פעילותם בתהליך רציונלי, ועל מנת להבין את המצבים האישיים והחברתיים בהם מתקיימת ההתנסות. זאת, בתחום החברה או החינוך. בחינוך, מחקרי פעולה  מופעלים כחלק מפתוח תוכניות לימודים בית ספרי, פתוח צוות, ותהליכי שיפור אחרים (Henry & Kemmis).

מחקר פעולה המשתמש בצילום וידאו מוסיף מימד נוסף: אקט הצילום מחבר את המשתתפים למרחב אינטרסובייקטיבי ודינמי שבו האובייקט והסובייקט, המצולם והצופה, מחליפים ומשנים פוזיציות. האובייקט המצולם לעתים קרובות מזמן את הצופה להתבוננות רפלקטיבית ביחס לפעולותיו שלו, הנחות היסוד שלו ביחס למציאות ולאופני הייצוג נבדקות מחדש, והוא הופך לשדה המחקר של עצמו (מכטר).

בשנים האחרונות עוברים העוסקים במחקר הפעולה ממתודולוגיה כמותית למתודולוגיה איכותית. בשלושת העשורים הראשונים לקיומו של מחקר הפעולה הוא בוצע, בדרך כלל, כמחקר כמותי והנתונים נאספו בעיקר בידי חוקרים חיצוניים שחילקו שאלונים. אולם עם התחזקות המחקר האיכותי במדעי החברה ובחינוך החלו החוקרים במחקר זה לאסוף נתונים באמצעות צפייה משתתפת, ראיונות פתוחים ויומנים רפלקטיביים (נבו).

 (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)