‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי דיני קניין רוחני אל מול דיני הגבלים עסקיים?

תוכן עניינים

מבוא

פטורים הקבועים בחוק

התנגשות בין זכויות קניין רוחני ודיני תחרות (הגבלים עסקיים)

חדשנות, זכויות יוצרים והתנגשות בין זכויות קניין רוחני ודיני תחרות

מבחן הזהות המוחלטת

מגמות נגדיות: קוד פתוח

סיכום ביניים

הגנות על פטנט

סע' 3 לחוק-אמצאה כשירת פטנט - מהי?

רכיבי הכשירות הפטנטית:

פס"ד סאנופי

האיזון הראוי בין חדשנות לבין תחרות

דיני הקניין הרוחני וההגבלים העסקיים — התנגשות?

סיכום

ביבליוגרפיה

נספח- חוק ההגבלים העסקיים

בינואר 2019 שונה שם חוק ההגבלים העסקיים לחוק התחרות הכלכלית.

סמינריון זה עוסק בסוגיות מתקדמות בדיני קניין רוחני: דיני קניין רוחני אל מול דיני הגבלים עסקיים. דיני הקניין הרוחני עוסקים במתן הגנה ליוצרים, מפתחים ומבצעים על פיתוחים טכנולוגיים פטנטים וסודות מסחר, יצירות זכויות יוצרים, ומוניטין סימני מסחר – תוך איזון עדין בין הצורך לתמרץ פיתוח ויצירה באמצעות מתן בלעדיות על הפיתוחים והיצירות למשך פרק זמן ממושך, לבין הצורך להימנע מפגיעה מוגזמת בתחרות החופשית, וממתן מונופולין על נכסים החשובים לחברה לאדם או אנשים מסוימים באמצעות הטלת הגבלות ותחימת אותם פיתוחים ויצירות הראויים להגנה. דיני ההגבלים העסקיים עוסקים בהגנה על התחרות ובמניעת ניצולו לרעה של כוח שוק היכולת להכתיב מחירים ואיכות של מוצרים על ידי חברה אחת מונופול[1], או על ידי התארגנות קבוצת חברות הסדר כובל/קרטל. דיני הקניין הרוחני ודיני ההגבלים העסקיים התפתחו זה לצד זה, על אף ההתנגשות לכאורה המתקיימת ביניהם. יש הסוברים כי דיני הקניין הרוחני ודיני ההגבלים העסקיים ,מטרתם לקדם תחרות. בעוד שדיני הקניין הרוחני מקנים תמריץ חיובי ליצור ולפתח, דיני ההגבלים העסקיים – מטרתם למנוע שימוש לרעה בכוח מונופוליסטי[2]. אחרים סבורים כי החיכוך בין דיני הקניין הרוחני לדיני ההגבלים העסקיים יוצר, לעתים, התנגשויות בין שתי מערכות הדינים . כך, למשל, נשאלת השאלה האם רשאי בעל קניין רוחני להתנות תנאים המגבילים תחרות בהסכם רישוי של הטכנולוגיה שלו : -האם הוא רשאי להגביל כמויות ?האם הוא רשאי להגביל מחיר ? אם כן, מה הקשר בין שני הדינים? אלו נקודות חיכוך קיימות? נקודות השקה? התנגשויות? כיצד ניתן לאזן בין חדשנות ויצירתיות דיני קניין לבין הבטחת תחרות חופשית הגבלים עסקיים? כיצד הפסיקה מצליחה להתמודד עם שני הדינים הללו? כיצד החקיקה תורמת להבנת שני הדינים הללו- כך למשל חוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988 מחריג מפורשות הסדרים ביחס לזכויות קניין רוחני. ובלשון סעיף 3 -2 2- הסדר שכל כבילותיו נוגעות לזכות השימוש באחד הנכסים הבאים: פטנט, מדגם[3], סימן מסחרי, זכות יוצרים[4], זכות מבצעים או זכות מטפחים ובלבד שנתקיימו שניים אלה – א. ההסדר הוא בין בעל נכס כאמור ובין מקבל זכות השימוש בו; ב. אם נכס כאמור טעון רישום על פי דין – שהוא נרשם;

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)