‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי טיפול בהפרעה טורדנית כפייתית?

תוכן עניינים

 שאלת המחקר

מבוא

מאפייני התופעה

היקף התופעה

סוגי ההפרעה

גורמים וטיפול

התופעה בתרבות

טיפול בהפרעה טורדנית-כפייתית

קייסטאדי-ניתוח מקרה בוחן פסיכופתלוגי

טיפול

פגישה הראשונה

פגישה שנייה

פגישה שלישית

פגישה רביעית

פגישה חמישית

סיכום המקרה בוחן

ביבליוגרפיה

נספח – ניתוח מאמריו של יעקב רופא לעומת תאוריות אחרות.

טורדנות כפייתית, או הפרעה טורדנית כפייתית בלעז: הפרעה אובססיבית קומפולסיבית, היא הפרעה נפשית המתאפיינת במחשבות פולשניות וטורדניות, וכן בביצוע פעולות טקסיות שוב ושוב במטרה לגרש את המחשבות הבלתירציונליות. הסובלים מההפרעה מדווחים כי המחשבות הטורדניות גורמות להם חרדה, והם מסוגלים רק בקושי להסיח את הדעת מהן. הפעולות הטקסיות מפחיתות את החרדה, אולם לזמן קצר, והן גורמות סבל וטרחה כשלעצמן. הימנעות מהפעולות הטקסיות מעצימה מאוד את תחושת החרדה ויוצרת תחושת דיכאון[1].

במדריכי האבחנות הפסיכיאטריים הרשמיים סווגה ההפרעה בעבר כהפרעת חרדה, אך במהדורות החדשות של מדריכים אלו שונה הסיווג. במדריך DSM5 של האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה, הופרדה קבוצת ההפרעה הטורדנית הכפייתית וההפרעות המקורבות לה לקבוצה נפרדת, הכוללת גם את הפרעת האגירה, את הדיסמורפופוביה, טריכוטילומניה, פציעת העור העצמית הטורדנית, וההפרעות ה טורדניות-כפייתיות הנגרמות על ידי מחלות "גופניות", תרופות או סמים וכו'.‏במדריך ICD10 סווגה ההפרעה בתוך הקטגוריה "הפרעות נוירוטיות, תלויות דחק וסומטופורמיות".

הפרעה טורדנית כפייתית של גיל ההתבגרות היא הפרעה המתבטאת בדימויים או דחפים החוזרים ונשנים או נמשכים בעקביות וגורמים לחרדה. החרדה גוררת בעקבותיה התנהגויות או פעולות החוזרות על עצמן, מכוונות למטרה, המבוצעות לפי כללים או על פי נוהל טקסי בתגובה לטורדנות. הפעולות חמורות דיין כדי לגזול זמן, כלומר, הן מעסיקות את האדם יותר משעה ביום, או גורמות ללחץ ניכר או נזק משמעותי. בנוסף, בנקודת זמן מסוימת במהלך ההפרעה, האדם מזהה שהאובססיות או ההתנהגויות הכפייתיות הן מוגזמות ובלתי הגיוניות.‏

השם בשפה האנגלית של הפרעה זו Obsessive Compulsive Disorder, ידוע גם בראשי התיבות OCD. שם זה מתורגם לעברית באופן רשמי כ"הפרעה טֵירדונית כפייתית" "טירדון" הוא התרגום הרשמי ל"אובססיה", אולם בציבור מקובל הרבה יותר השם "טורדנות כפייתית".

המרכיב האובססיבי בטורדנות הכפייתית הוא המחשבות המציקות, והמרכיב הקומפולסיבי הוא המעשים שבאים בעקבותיהן. לדוגמה, אדם אשר שוב ושוב מציק לו החשש שלא סגר את כל דלתות הבית סובל מאובססיה. כאשר פעם אחר פעם ישוב ויסובב את המפתח, תהיה פעולתו קומפולסיה, הבאה לשכך את החרדה שעורר החשש. בדרך כלל, אם כי לא תמיד, מלווה האובססיה בקומפולסיה.[2]

לעתים הקשר בין החרדה לבין המעשה שבעקבותיה הוא קשר שנראה כמו אמונה טפלה. למשל, אדם עלול לחשוב שהוא יצליח בראיון עבודה רק אם לאורך כל הדרך אליו יקפיד שלא לפסוע על המרווח שבין המרצפות. אם בטעות תיגע רגלו במקום האסור, ישוב על אחוריו ויעשה את אותם צעדים שוב.

האדם הסובל מההפרעה ברוב המקרים מודע לחלוטין לאי הרציונליות של המחשבות או המעשים הללו, ואינו מאמין באמת באותן "אמונות תפלות". אך למרות ההבנה שאין בהן ממש, הוא אינו מסוגל להיפטר מהמחשבות האובססיביות, והן יוסיפו להציק לו עד אשר יבצע את המעשה הקומפולסיבי.[3]

תאורטיקנים מודרניים מסוימים שוללים את הרעיון כי קיים בכלל מרכיב לא מודע באישיות, וטוענים כי אין ראיה מחקרית לקיומה. אלה לרוב חוקרים המחזיקים באסכולה ההתנהגותית-קוגניטיבית כדוגמת פרופ' יעקב רופא[4] מאוניברסיטת בר-אילן, שטוען שאין שכבות תודעה, ואילו מקורן של פתולוגיות נפשיות (פסיכוזות) הוא בשאיפה של היחיד להסתגל למציאות לא נוחה מבחינתו, כאשר האופציה של "שיגעון עצמי" היא הקלה ביותר לביצוע.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

כריסטין פורדון ודיויד א. קלארק, "להתגבר על מחשבות טורדניות", הוצאת אח ; בנימין רוטברג, גיל זלצמן ואברהם ויצמן, "הפרעה טורדנית-כפייתית בילדים ומתבגרים", בעיתון "הרפואה" ; ריצ'רד גריג ופיליפ זימברדו, "מבוא לפסיכולוגיה", האוניברסיטה הפתוחה

 Joseph Zohar editor Obsessive Compulsive Disorder: Current Science and Clinical Practice, John WileyBlackwell 

Rofe,Y.The rational-choice theory of neurosis: Unawareness and an integrative therapeutic approach. Journal of psychotherapy integration, 20 (2), 152-202.