‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי היצירה המונה ליזה?

תוכן עניינים

מבוא.. 

ההיסטוריה של המונה ליסה. 

ציוריו של לאונרדו דה וינצ'י כרקע למונה ליזה. 

הבשורה. 

ג'ינברה דה בנצ'י 

מדונה בנואה. 

המדונה של הסלעים.. 

הגבירה עם החולד. 

רגשותיו של לאונרדו דה וינצ'י כלפיי המונה ליזה. 

התעניינותו האינטלקטואלית של לאונרדו דה וינצ'י 

במונה ליזה. 

המונה ליזה: בחינת היצירה. 

מונח היופי והאסתטיקה בימיו של לאונרדו דה וינצ'י 

סיכום.. 

ביבליוגרפיה. 

נספח: דימויים.. 

דימוי 1 – מונה ליזה. 

דימוי 2 – המדונה של הסלעים.. 

דימוי 3 - הבשורה. 

דימוי 4 – ג'ינברה דה בנצ'י 

דימוי 5 – מדונה בנואה. 

דימוי 6 – הגבירה והחולד. 

המונה ליזה הינו ציור שמן על עץ צפצפה בגודל 77 על 53 ס"מ. הציור מכוסה שכבה עבה של לכת הגנה, שהצהיבה כבר בשלב מוקדם, וגרמה לכך שחלק גדול מהציור קיבל גוון כהה שאינו מאפשר להבחין ברבים מפרטי הציור. על סוד הקסם של התמונה נכתב הרבה, אך התחושה היא שהסוד לא פוענח עד הסוף. בין היתר הועלה, כי דמותה של ליזה שבמרכז הציור עוטה חיוך מסתורי או ספק-חיוך, הנובע מכך שלאונרדו השתמש בטכניקת הספומאטו – מה שאומר אפוף עשן- באיטלקית בזוויות עיניה ופיה של הדמות המצוירת. הדבר מקנה תחושה כי הדמות מחייכת או עומדת לחייך. חיוכה המתעתע של ליזה עמד במוקד תיאורים רבים שהציגו אותה כ"עלמה נטולת רחמים" או"פאם פאטאל" בנוסח הרומנטי של המאה ה-19. (Vasari, Giorgio.)

עניין רב מעוררות גם ידיה של ליזה. בעוד פניה מביטות ישירות אל הצופה וידה השמאלית הנחה על מסעד כיסא יוצרים רושם של תנוחה קבועה, ידה הימנית משוכה לפנים בתנוחה המעניקה הרגשה של תנועה רגעית. שילוב הדברים יוצר תחושה של יציבות ותנועה בו זמנית. (Vallentin, A.)

עניין מיוחד עורר הנוף שברקע התמונה. הנופים הדמיוניים, המאופיינים בצוקים חדודים ונישאים, אופייניים לנופים שצייר לאונרדו בתמונות שבהם הוא נתן ביטוי לדמיונו כמו נושאים מתוך הברית החדשה. לחלק שמימין לדמות ולחלק שמשמאלה נקודת מגוז שונה. אפקט זה מעצים את הדמות, ואת הדינמיות של תנוחתה.

הדיוקן של מונה ליזה צוירה על ידי ליאונרדו דה וינצ'י בין השנים 1499 ל- 1504. (Keele, Kenneth, )

בתקופה בה דה וינצ'י היה בעיר פירנצה. בדיוקן ניתן לראות את האישה של סוכן בשם פרנציאסקו דל ג'וקונדו. פניה וגופתה של המונה ליזה נמצאות בצורה שהיא כמעט פרופיל, ניתן להגיד בצורה של שלושה רבעים, כלומר לא תמונת פספורט. כאשר ניתן לראות את מונה ליזה יושבת במרפסת כאשר מאחוריה מתפרס נוף של הרים עם שבילים מתפתלים, כאשר בציור המקורי היה אפשר לראות עמודי שיש אך התמונה נחתכה.

בנוף אפשר לראות ערפל, וזה מה  שמעניק ממדיות מסתור ליצירה כולה. 

השביל זהו הדבר אשר מסמל בתולין. קיימת דיסיפורמציה בתוך הנוף הציורי, וזה מפני שקו המרפסת בצד השמאלי של הדמות גבוה בהרבה  מצידו השני. ה-"מונה ליזה" לובשת שמלה פשוטה בצבע שחור, בשמלה יש קישוט יחיד: רקמה מאוד צנועה בחלק העליון של השמלה ובקושי ניתן לראות אותה. על הכתפיים ישנה רעלה, כפות ידיה שלובות על הבטן שלה, אצבעותיה ארוכות שלא למידה נורמטיבית.  (Pater, Walter.)

השיער שלה מפוזר ועליו  אפשר לראות מטפחת שקופה. פניה של המונה ליזה בעלות צורה עגלגלות בעלות אינטונציה נעימה, אשר אפשר לראות כי הושגה על ידי החיוך שלה. במישור הפנים חסרות הגבות אשר הן אלו שנותנות צורה של הבעות הפנים, חסרות בנוסף הריסים ואפילו כמתים. עיניה הכהות מביטות החוצה, מעבר לתמונה, וברגע שמביטים בתמונה אפשר לראות כי מבטה פוגש את מבטו של הצופה בה. מכאן אפשר לומר כי ישנו דיאלוג בין הדמות המצוירת לצופה בה על ידי הפגישה של המבטים. (Heydenreich, L. H. )

"על אמת המידה של הטעם" זהו ביטוי לתפיסה אסתטית בתקופה המודרנית. אנשים מאותה תרבות בעלי אפשרות להתווכח על ערכה של האמנות לגבי יצירות ספציפיות אנשים אשר באים תרבויות שונות יש חוסר הסכמה על יצירות אמנות- לדוגמא ניתן להגיד שהן יפות, טובות או להיפך, כלל סעיפים אלו משתנים מתקופה לתקופה ומתרבויות שונות. 

מצד אחד ניתן להסכים כי כל אחד ואחד בעלי טעם שונה, אבל גם לא צריך להבחין בין שיפוטי טעם כשאני אומרת על יצירה מסוימת שהיא יפה אני מבטאת את טעמי האישי ואני לא אומרת כלום על העולם – שיפוטים אסתטיים הינם סובייקטיביים, אין להם ערך אמת, אלא הם מבטאים את העדיפויות האישיות של הסובייקטים השונים. הרי אין שום פילוסוף או אסתטיקן שהוא בעל דעה כה סובייקטיבית שיוכל להגדיר מהו יפה מבחינה אוניברסאלית ואיזו מהיצירות טועמות כללים אלו וכל אסתטיקן אפילו הכי מקצוען עדיין לא יכולים להיפטר ונטיעותיו האישיות, הרי אף אדם אינו בעצם "אוטומטי". (Miintz, E. )

מצגת לאונרדו דה וינצ'י, מונה ליזה 

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

Clark, K., : A catalogue of the drawings of Leonardo da Vinci in the collection of His Majesty the King, at Windsor castle. University of Cambridge.

Esche, S., : Leonardo da Vinci, das anatomische Werk. Basel.

Freud, S., : Leonardo da Vinci: A psychosexual study of an infantile reminiscence. Routledge & Kegan Paul.