עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

עבודה אקדמית יהודים-שחורים ארה"ב, משבר יחסי אפרו-אמריקנים-יהודים (עבודה אקדמית מס. 11535)

‏290.00 ₪

27 עמודים

עבודה אקדמית מספר 11535

עבודה אקדמית יהודים-שחורים ארה"ב, משבר יחסי אפרו-אמריקנים-יהודים

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי יחסי יהודים-שחורים בארה"ב?

תוכן עניינים

מבוא

רקע היסטורי ליחסי הקבוצות ערב שנות ה- 60

מקורות למתח ול"משבר" מאמצע שנות השישים

ביטויים ממשיים לשבר

סיכום ומסקנות

רשימת מקורות

מרטין לותר קינג הביע תודה לאותם רבנים ואותם ארגונים שתמכו בגלוי במאבקם של השחורים וציין כי תקופת המאבק המשותף בגזענות נשאה פרי. כמו כן, יחסו ליהודים ולמדינת ישראל היה יחס אוהד, הוא אף הביע את תמיכתו בכך שישראל היא המולדת הנצחית של העם היהודי והוא הביע את מחאתו כאשר ארגוני שחורים תקפו את מדינת ישראל או את הקהילה היהודית. הדעות האוהדות של קינג נבעו גם עקב אמונתו הנוצרית-בפטיסטית שהביעה תמיכה במדינת ישראל בכלל וביהודים בפרט[1]. (Sundquist, 2009) ע"פ מקורות לא רשמיים גורמים ישראליים ויהודיים ניסו במשך השנים לשכנע את לותר קינג לבקר במדינת ישראל אולם ביקור כזה לא יצא לפועל לעולם. לטענת חלק מהחוקרים לותר קינג רצה להגיע לישראל אך כעולה רגל זאת על מנת לבקר במקומות הקדושים. לטענת החשש המרכזי שלו היה שהביקור שלו ייחשב כביקור בעל מסרים פוליטיים והוא חשש שעקב המצב הפוליטי החדש שנוצר בירושלים לאחר מלחמת ששת הימים חבריו מהקהילה השחורה יבקרו אותו קשות[2].

ואולם האידליה הזו שמתאר קינג באמצע שנות השישים נסדקה מאוחר יותר בשנות השישים לאור העובדה כי במהלך השנים הבאות התחוור לרבים מהמנהיגים ומהחברה השחורה בארצות הברית כי האמריקאים היהודים בעצם קיבלו מעמד שונה ושווה הרבה יותר מהם בחברה אמריקנית. למעשה לא היה כלל שוויון בין האמריקאי השחור לבין היהודי. האוכלוסיה השחורה הייתה אמנם הרבה יותר גדולה אולם האפריקני הממוצע חי בתנאים הרבה יותר ירודים מהיהודי. הוא כלל לא היה לבן. בצומת הדרכים ההיסטורית הזו מקרים ספוראדיים ובלתי קשורים ליבו את המתח הזה וגרמו למשבר מסוים ביחסי הקבוצות. בעבודה מניתי את המרכזיים שבהם:

הראשון הוא האפקט הכלכלי אשר כלל התרחקות כאמור של יהודים משחורים ברמה של תנאי המגורים, המעבר לפרברים, וההתפתחות בכלל.

אלמנט שני היה נושא החינוך: היהודים ככל הנראה לא היו מוכנים לאינטגרציה אמיתית ומקרים של החלטות של שחורים להחליף מורי יהודים במורים שחורים גרמו במהומות בראנסוויל לקופליקטים רעיוניים קשים. גם דרישתו של דה פוניס כנגד האפליה המתקנת לשחורים בתחילת שנות השבעים לא סייעה להקלה על המתח, כפי שתואר בפרק השני.

בכלל, נראה כי יהודים ושחורים אכן עזרו אחד לשני ברמת המאקרו בתקופת הזוהר בשנות השישים אולם מעולם לא הייתה ביניהם ברית אמיתית, כפי שגם מציינים חוקרי סוציולוגיה. שני הצדדים לא ממש הבינו מהם האתגרים העומדים בפניהם אבל האוכלוסיה האפריקנית פיגרה אחר היהודים בהשכלה ובהון שהיה עימה ולכן נפגעה יותר ממקרים ספציפיים כמו אלו שתוארו לעיל.

מרכיב נוסף שהחריף את המתח לקראת סוף העשור ההוא היה ככל הנראה תוצר של כל המסקנות הנ"ל, והוא התבטא בהקמת אומת האיסלאם, מחאותיו של מלקולם אקס ודומיו אשר גם הכניסו ארס אנטישמי לקונפליקט הזה והעצימו אותו. כמו בהרבה מקרים של מאבקים חברתיים, למרות ששני הצדדים היו חלק ממלחמה משפטית משותפת למען קבלת זכויות, היהודים לא ממש הבינו תמיד שהאפריקני בא מנקודת מוצא אחרת. כמו כן, אפריקנים אמריקאים ציפו שהיהודים יישארו איתנים במלחמתם למען שוויון הזכויות של השחורים, וככל הנראה היהודים לא היו מחויבים במאה אחוז להמשיך להיאבק לאחר שמעמדם השתפר.

לכל אלו נוספה גם ההתקפה בקרב רבים מאוד מתומכי מיעוטים, מוסלמים ואחרים אשר החלו לשייך את הפיכת התנועה הציונית לתנועה גזענית עקב כיבוש וסיפוח האוכלוסייה הערבית לאחר מלחמת ששת הימים. כך אירע שמסוף שנות השישים, חלק מהפעילים השחורים הפכו קיצוניים יותר בדעותיהם והחלו להצטרף לקו תקיף יותר. אמנם יש להניח כי הרוב הדומם של האוכלוסייה השחורה נותר נאמן לערכים של לותר קינג, הערכים הגנדיים הלא אלימים, שזיכו את היהודים בהרבה נקודות זכות, רבים אחרים תקפו את הכישלון של ההבטחות הליברליות.

ואולם נראה כי סיבה עיקרית למתח שנותר היה ללא ספק חוסר היכולת של השחורים לפרוץ את מעגל העוני ומצד שני התעצמותם של שכבות רבות מאוד בחברה היהודית. ה"לבנים הליברליים" צויירו על ידי רבים מסוף שנות השישים כמקור לא בטוח של הבטחות.

לצד אלו כמובן היו אינספור תקריות קטנות, אלפי מקרים שלא נכנסו לסטטיסטיקה או לכתיבה הרשמית ואירעו באופן יומיומי אך ליבו את הרגשת השבר הזו שתוארה בעבודה. קריאות אנטישמיות, התבטאויות גסות של יהודים כנגד שחורים, כניסה של השחורים לבתי היהודים שנטטשו וכמובן גם תקריות שסיקרתי שהיו מעליבות כמו התקרית של השגריר יאנג.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

גרינפילד, ד. אלימות בין שחורים ליהודים בארה"ב, CFCA

Adams, M., & Bracey, J. H. Strangers & Neighbors: Relations Between Blacks & Jews in the United States. Univ of Massachusetts Press

 Sundquist, E. J. Strangers in the Land: Blacks, Jews, Post-Holocaust America. Harvard University Press

חסינה מורן


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה