‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי היבטים מוסריים של פשיעה מאורגנת ?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

פרק ראשון: פתח דבר

פשע מאורגן- מהו?

מוסר ופשיעה מאורגנת

תועלתנות–

חובות וזכויות –

צדק –

פרק שני: התארגנות הפשיעה בישראל

השלכות התחקירים העיתונאים

סוגי הפשיעה הקיימים בישראל ומקורם

לסיכום הפרק

פרק שלישי: הטעם לחקיקת חוק המאבק בארגוני פשיעה

פרק רביעי: חוק המאבק בארגוני פשיעה-הלכה למעשה

הביקורת על אפקטיביות חקיקת החוק

הדוקטרינה שקדמה

התוכחה לארגון

פרק חמישי: דין משווה ארה"ב

המאפיינים לארגון

פעילות לא חוקית משותפת

מבנה ברור ומאובחן

המשכיות

דרכי התמודדות

סיכום

ביבליוגרפיה

בין מאפייני הפשע המאורגן ניתן למנות התקשרות מתמידה של אנשים למטרות פליליות, על בסיס של ארגון עם מבנה היררכי בו נמצא ריחוק בין הרובד המנהלי לבין הרובד הביצועי, תוך יצירה והפעלה של מנגנוני משמעת המטילים סנקציות, לרוב כנגד המפרים, והכל במטרה להבטיח הגנה על המשך הקיום והפעילות הפלילית.

ראשיתה של הפשיעה המאורגנת היא בעבריינות מגוונת ובעיקר אלימה, תוך יצירת אמון ושיתוף פעולה בין אישיים, דרך כריתת בריתות לעניין חלוקת ענפי "העיסוק" הפלילי, וסופה ביצירת עצמה כלכלית, חברתית ופוליטית, בממדים העלולים להוות סכנה אסטרטגית ואף חתירה תחת הריבון ומוסדותיו[1].

המלומד אבדינסקי (Abadinsky) סובר כי החברה בכללותה מכירה ומגדירה התנהגות ומעשים מסוימים כפליליים אך בשאלת הצבת המבצעים תחת דגל הארגון ואף בשאלת מועד הכניסה תחת הדגל, אין בנמצא כלים מדויקים, או קווים ברורים לתיחום הנושא.

 בהתאם לאחד המודלים המקובלים יותר, ניתן להבחין בין מאפיינים של ארגון פשע לבין מאפיינים של כנופית פשיעה "רגילה", או אף מארגוני טרור. לדידו, ניתן להצביע על מבנה היררכי המקדש מנהיגות וחלוקה לרמות ביצוע, ככל שאלה חסרים באידיאולוגיה פוליטית.

עוד מאפיין הניתן לייחוד, הינו בהצטרפות לארגון הפשע, הנשענת על קריטריונים של קרבה משפחתית, אתנית, או היכרות אישית-חברותית מהעולם הפלילי וכיו"ב.

מאפיין נוסף נמצא לנו באופי הפעילות הארגונית, לאמור, פעילות מורכבת ולאורך זמן תוך ביצוע מעשי אלימות והפחדה בהם, חלוקה לאפיקי ביצוע וכן השאיפה לשליטה בלעדית גיאוגרפית, או בענף "העיסוק" הפלילי וכן בפעילות לפי יחסי מרות וכללי עבודה.

פרופ׳ אמיר סובר, כי יש דווקא להבחין בדקויות השונות בתוך המבנה ההיררכי של ארגון הפשע.

יש מהם המתאפיינים במבנה פורמאלי על סף הביורוקראטי, וישנם אחרים המתאפיינים במבנה

א-פורמאלי ועצמאי, ככל שיורדים במדרג רמות הביצוע. ישנם ארגונים הנשלטים על-ידי "ראש" אחד, המפקד על הארגון כ״משפחה״, או כ"חיילים", ישנם ארגונים הנוצרים אד-הוק, לצורך ביצוע פעילות פלילית ויש כאלו הפועלים על בסיס עדתי.

פרופ׳ ס. פיג׳נאוט (C. Fijnaut) מוסיף נדבך באשר למאפייני ארגון הפשע בהצביעו על העובדה כי אותם אישים בתוך הארגון זוכים להגנה או שיתוף פעולה מאת גורמי אכיפה מושחתים ומעורכי דין, ונעזרים בתמיכת אנשים בעלי מומחיות ובעלי תודעה עסקית או חברתית נרחבת ובולטת לצורך קבלת הסיוע המתבקש ואף לצרכי הכרה בסטאטוס היוקרה החברתית.

'פשע מאורגן' נתפס כחוליה מחוליותיה של הפשיעה המאורגנת. משכך, יש לראות בפשע המאורגן ככזה המגבש את ההתנהגות העבריינית החמורה ביותר של הפשיעה המאורגנת.

כפי שיטתו של פרופ' אמיר, אין למצוא חפיפה בין המושגים לצרכי המשפט, הואיל ופשע מאורגן בהא תליה עם הפשיעה המאורגנת אך אין הלה תליה לצורך הקמת הפשיעה המאורגנת.

המונח 'פשע מאורגן' מבטא, הלכה למעשה, התנהגות פלילית הקודמת בתכנון ובשיטת הוצאה לפועל

המתבצעת על-ידי התארגנות חבר בני אדם, תוך הבניית סכימה לשלטון ולהיררכיה עצמונית וממילא כל פרט מחברי הארגון מחזיק בתפקיד אשר יועד או יוחד לו מראש מאת ראשי או מנהלי הארגון גופם. על האחרונים ניתן להצביע, כי לרוב יהיו מצויים בטווח בטוח מן המבצעים, קרי, תפקידם כמוציאים אל הפועל הוראות מבלי שיגיעו אישית מאיתם.

מדינת ישראל לא נדונה להתחמק מתצורת פשיעה מתחכמת זו ובמרכזה ננעצה הכרת רשויות הביצוע והתביעה בחולשתה של החקיקה הפלילית הקיימת אותה עת, אשר כשלה בהתייצבותה כנגד כוחות הפשיעה המאורגנת.

פשיטא, כי בעוד הכלים הישנים שסיפק הקודקס הפלילי, היו מכוונים דווקא להתנהגותו ומעשיו של העבריין הבודד, לעומת מעט מהחריגים אשר התייחסו אל קבוצת העבריינים שחברו "בצוותא חדא" לביצוע המעשה הפלילי[2].

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-15 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

מ׳ אמיר, ״פשע מאורגן בינלאומי: תחילתה של תיאוריה ושיקולי מדיניות - מגמות בקרימינולוגיה: תיאוריה, מדיניות ויישום", (בעריכת: מ׳ חובב, ל׳ סבה ומ׳ אמיר) , עמ' 640-645.

גבע אביבה. מוסר ועסקים: מקבילים נפגשים. הוצ' האונ' הפתוחה

Patrick J. Ryan and George E. Rush (eds.), "Understanding Organized Crime in Global 

Perspective", Thousand Oaks: Sage Publications