‏290.00 ₪

שאלות המחקר

מהן סיבות אפשריות למחלת אלצהיימר?

מה הקשר בין האוביקוויטין למחלת האלצהיימר?

תוכן עניינים

מבוא. 

אוביקוויטין 

אפידמיולוגיה. 

מאפיינים קליניים.. 

סיבות אפשריות למחלת אלצהיימר. 

מאפיינים אנטומיים ומיקרוסקופיים.

התפתחות המחלה ותסמיניה. 

איבחון המחלה. 

מבחן להערכת כישורים הכרתיים (קוגניטיבים) בסיסיים.. 

הטיפול במחלת אלצהיימר הוא טיפול מורכב ורב מערכתי 

אבחנה. 

טיפול שמרני 

מניעה. 

אורח חיים בריא עשוי לסייע במניעת או דחיית התפתחות מחלת אלצהיימר. 

מהם סימני המחלה העשויים להחשיב מחלת אלצהיימר. 

התגוננות מפני נזקי חמצון 

רדיקלים חופשיים.

תגובות כימיות.

תגובת שרשרת רדיקלית.

רדיקלים חופשיים בביולוגיה. 

מחלת פרקינסון

תרופות נוספות. 

תמיכה סיעודית. 

תיאוריית ההזדקנות ופיתוח מחלות זקנה עקב נזקי החִמצוּן או הרדיקלים החופשיים.. 

סיכום.. 

ביבליוגרפיה. 

דמנציה, או שיטיון בעברית, היא אינה מחלה ספציפית. דמנציה משמשת לתיאור קבוצה של תסמינים הפוגעים ביכולות האינטלקטואליות והחברתיות, באופן חמור דיו בכדי להפריע לתפקוד היומיומי. דמנציה מלווה לרוב בהפרעות זיכרון. קיימים מגווים גורמים לדמנציה, וחלקם ניתנים לטיפול ואף הפיכים.

מחלת אלצהיימר הינה הגורם הנפוץ ביותר לדמנציה.

מחלת האלצהיימר, היא מחלה מתקדמת, הפוגעת בתפקוד הקוגניטיבי ובזיכרון. המחלה מובילה לפגיעה בתפקוד היומיומי, ולמגוון הפרעות פסיכיאטריות ולהפרעות בהתנהגות.

מחלת אלצהיימר (ובקצרה אלצהיימר) היא מחלה קשה ומתקדמת של מערכת העצבים המרכזית, הנפוצה בייחוד (אך לא רק) בקרב קשישים. היא מתבטאת בניוון איטי ומתמשך עד למוות של תאי העצב במוח. המחלה תוארה לראשונה ב-1906 על ידי החוקרים הגרמנים אלויס אלצהיימר ואמיל קרפלין. מחלת האלצהיימר בשלב המתקדם תגרום בהכרח למותו של החולה, אמנם בדרך עקיפה.

באופן כללי, מחלת אלצהיימר מתאפיינת בירידה קוגניטיבית. תחילה בולטת בייחוד הפגיעה בזיכרון. עם הזמן נפגעים גם תפקודים עליונים אחרים של המוח, כמו ההתמצאות, יכולת החשיבה והסקת המסקנות ועוד. עם המשך הניוון המוחי נפגעת גם הפעילות המוטורית של החולה כמו כושר ההליכה, נפגעים כושר האכילה והשליטה על הסוגרים. בשלבים המתקדמים, החולה הוא חסר ישע וזקוק לעזרה בכל פעולותיו. סיבוכים שונים כמו מחלות זיהומיות או פצעי לחץ מביאים לבסוף למותו של החולה במחלת אלצהיימר.

אוביקוויטין (Ubiquitin) הוא חלבון הפועל בכל התאים האוקריוטים, ומשמש את התא לסימון חלבונים שנועדו לפירוק, לשם הבטחת תפקודו התקין של התא. זיהוי החלבונים שיש לפרק נעשה בעיקר על-פי שינויים במבנה המרחבי שלהם.

חלבון "מסיים את חייו" בתא בתהליך הנקרא Polyubiquitination, במהלכו מסומן החלבון באוביקוויטין ומפורק באמצעות קומפלקס הפרוטאזום, בתהליך תלוי ATP.

האוביקוויטין התגלה ואופיין במסגרת מחקר שערכו בסוף שנות השבעים אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר מהפקולטה לרפואה בטכניון, בשיתוף עם אירווין רוז מהמכון לחקר הסרטן בפילדלפיה. מחקר זה, שהביא לפריצת דרך בחקר הסרטן, מחלות ניווניות במוח ומחלות אחרות, זיכה את השלושה בפרס נובל לכימיה לשנת 2004.

בנוסף לקבוצתו של אהרון צ'חנובר, עוסקות בישראל עוד שלוש קבוצות מחקר בחקר האוביקוויטין: קבוצה בראשות פרופ' ינון בן-נריה, מהמחלקה לאימונולוגיה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה, קבוצה בראשות ד"ר תומר רביד במכון סילברמן של האוניברסיטה העברית בקמפוס גבעת רם, וקבוצה בראשות פרופ' משה אורן מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון ויצמן למדע.

בשנים האחרונות התגלו בקצב מהיר גם תפקודים אחרים של האוביקוויטין שאינם קשורים לפרוק חלבונים בתהליכים תאיים מגוונים, החל בשינוע חלבונים, בתגובה חיסונית ועד בעמידות בפני נזקים לדנ"א, והובהר כי לחלבון זה תפקידים רבים יותר מאשר היה ידוע עד כה. אולם, הכנת דגימות של חלבונים הקשורים לאוביקוויטין בכמויות המספיקות למחקר הייתה אתגר ממשי שניצב בפני המדענים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

 Chu J., Jian Guo L, Nicholas E, Munuswani M,Domenico P. (2015) Degradation of gamma secretase activating protein by the ubiquitin–proteasome pathway. International Society for Neurochemistry, J. Neurochem. 133, 432—439

Gentier RJG,Verheijen BM, Zamboni M, Stroeken MMA, Hermes DJHP, Kisters ,Steinbusch HWM, Hopkins DA and Van Leeuwen FW(2015) Localization of mutant ubiquitin in the brain of a transgenic mouse line with proteasomal inhibition and its validation at specific sites in Alzheimer's disease. Front. Neuroanat.9:26.