‏290.00 ₪

שאלת המחקר

האם ההשקעה באחריות חברתית, למרות עלותה, משתלמת לפירמה ביצירת חותם של הגינות ואמינות, העשויים להעלות את ערכה בשוק. ?

תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

תקציר מנהלים. 3

רקע להתפתחות גישת האחריות החברתית. 4

מהי אחריות חברתית של עסקים?. 7

חשיבותה של האחריות החברתית. 10

המצב בארץ. 11

המצב בעולם. 13

עקרונות אחריות חברתית. 15

תחומים עיקריים באחריות חברתית. 16

תרומתה של האחריות החברתית לארגון העסקי 19

פירוט המניעים. 21

התועלות לארגון מאימוץ מדיניות אחריות חברתית. 23

יישום אחריות חברתית – מקרים שונים. 27

דוח האחריות החברתית. 37

ביקורת על יישום האחריות החברתית. 42

מעורבות הממשלות בקידום האחריות החברתית. 47

אחריות חברתית בישראל - מדד מעלה. 49

האם נקיטת אחריות חברתית בפירמות משתלמת? ניתוח מחקרי 53

שאלת המחקר. 53

השערת המחקר. 53

מתודולוגיה. 53

נתוני המדגם. 55

מגבלות המחקר. 57

ממצאי המחקר. 58

סיכום ומבט לעתיד. 62

ביבליוגרפיה. 63

נספחים: טבלאות איסוף נתונים.. 66

אחריות חברתית היא דרך חיים; היא מחייבת שוויון והדדיות; מחויבות לשיפור חיינו וחיי זולתנו. תפיסה זו מתחילה באחריות אישית לתיקון ושיפור חברתי. השאיפה היא שהאחריות החברתית תעשה מתוך רצון חופשי.  

בעשורים האחרונים חדר לז'רגון הפוליטיקלי קורקט מושג חדש בשם אחריות חברתית תאגידית (CRS).

יש הגדרות שונות לאחריות חברתית בארץ ובעולם. אחת מההגדרות הנפוצות של פעילות בתחום זה גורסת כי

בתוכה נכללים עקרונות ואופרציות, שהינם מעבר למה שמתחייב מכוח הדין או הרגולציה. הפערים החברתיים ההולכים וגוברים, הביאו להכרה כי יש צורך במהלכים שיקרבו בין המגזרים - בעיקר המגזר הכלכלי עסקי

והמגזר החברתי - ויעוררו מעורבות פעילה ורצון לקחת חלק ביצירת חברה טובה יותר.

בדומה למגמה במדינות מערביות רבות, גם בישראל הולך ומצטמצם חלקה של הממשלה ברווחה, וגדל חלקם של משקי הבית הפרטיים במימון ההוצאות החברתיות בתחומי חינוך, בריאות ורווחה. כתוצאה מכך נוצר צורך להשלים את המשאבים החסרים. המגזר העסקי החל להירתם ולפעול בתחום זה באמצעות פעולות שונות למען החברה, שבאו לביטוי בעיקר בתרומות כספיות ובשווה כסף, שהועברו לארגוני צדקה לצורך סיוע לנזקקים.              

פעילות זו נשאה אופי וולונטרי ופילנתרופי. 

דוגמא לכך, במבצע "צוק איתן", בו תושבי הדרום נקלעו למצוקה כלכלית ונפשית חמורה.

בראש הגורמים שנחלצו לעזרה התייצב הסקטור העסקי. תרומת התאגידים העסקיים התאפיינה בתמהיל נרחב

של פעילויות, אשר שונו והותאמו במהלך המבצע, בהתאם לצרכים. כך בתחילת המבצע הוענק סיוע לאוכלוסיה

בעוטף עזה בעיקר במזון, ואמצעים שונים להעסקת הילדים והתגלגל לסיוע לחיילים.

תופעה זו של עזרה מצד הסקטור העסקי לקהילה ולחלשים בה, ותמיכה בעובדים מעבר לנדרש עפ"י החוק, איננה חדשה או ייחודית לישראל. הגישה לפיה מטרתם היחידה של תאגידים היא מקסום רווחיהם של בעלי המניות  נחשבת מיושנת. בעידן החדש יש ביקוש מצד הפירמה להשפיע, מעצם פעילותה, על הסביבה החברתית והאקולוגית. הצורך גורם לפירמות ליצור ערך מוסף, ולפי מתווה המדיניות שלה יהיה כלול אינטרס להגברת פעילות ה-CRS.

נכון להיום קיים דיון רחב בנוגע ליתרונות הנובעים מאימוץ אסטרטגית אחריות תאגידית. אולם מנהלים רבים טוענים גלויות שאינם בהכרח יודעים האם אסטרטגיה זו בסופו של דבר משתלמת לארגון. זהו אתגר לא פשוט

עבור מנהלים למלא את שני היעדים גם יחד; השאת רווחיות הפירמה מצד אחד ופעילות למען אחריות חברתית מנגד, בקבלת ההחלטות האסטרטגיות שלהם.

בעבודה זו, במסגרת סמינריון בדוחות כספיים מאוחדים, ביצעתי מחקר על מנת לבדוק האם ההשקעה באחריות חברתית, למרות עלותה, משתלמת לפירמה ביצירת חותם של הגינות ואמינות, העשויים להעלות את ערכה בשוק. מטרה זו הינה חשובה מאין כמוה עקב השלכותיה על שיפור חיי כולנו.

נערך מדגם הכולל 32 חברות למדד מעלה . מן המחקר עולה כי חברות שהצטרפו למדד זה אכן הציגו תשואה עודפת חיובית. בתנאים הנוכחיים בשוק הישראלי, איתות על רמת האחריות החברתית של הפירמה הוא בעל משמעות רחבה יותר, המעודדת את המשקיעים בפירמה ומובילה להשאת ערכה בשוק.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ניסן לימור, "אחריות חברתית של עסקים", האוניברסיטה העברית בירושלים.

צדוק דינה, בן פורת דפנה, וורגן יובל ובן דוד ליאור, "האחריות החברתית של המגזר העסקי",

מרכז המחקר והמידע, הכנסת

Bagnoli, Marc and Susan Watts. “Selling to socially responsible consumers: Competition and the private provision of public goods,” Journal of Economics and Management Strategy, 12: 419-445.