‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד מערכת הביטחון הסוציאלי משפיעה על עידוד יציאה לעבודה למשפחות חד הוריות?

תוכן עניינים

מבוא

קצבאות לאמהות חד הוריות

זכויות – תמיכה כלכלית

זכויות – עזרה בדיור

זכויות – עולם התעסוקה

זכויות – חינוך

אם חד הורית ותשלומי מזונות

מי זכאי?

הכנסות האישה המשפיעות על שיעור דמי המזונות

הכנסה מעבודה

הכנסה שלא מעבודה

תקופת הזכאות

התקיימות תנאי הזכאות

תהליך מימוש הזכות

ערעור

תוספת השלמת הכנסה

חד הוריות – עידוד יציאה לעבודה- תוכנית של משרד הרווחה

התמיכה וההכרה של החברה ועמידה עצמית

קיימת קורולוציה בין המצב הכלכלי של המשפחות לבין תחושת הרווחה:

הדימוי העצמי

משפחות בהן נפטר אחד ההורים

עידוד לעבודה של חד הוריות – הצעה לפתרון

משפחות חד הוריות- הגדרת הדפוס המשפחתי

מערכת הביטחון הסוציאלי איך היא משפיעה על עידוד יציאה לעבודה למשפחות חד הוריות?

מערכת הבטחון הסוציאלי וקבלת גמלאות מהמוסד לביטוח לאומי

זכויות משפחות חד הוריות המוצעות במערכת הביטחון הסוציאלי:

מעמדן התעסוקתי של אמהות חד הוריות לאחר הרפורמה

סיכום מסקנות ודעה אישית:

ביבליוגרפיה:

משתנה תלוי מוטיבציה לצאת לעבוד במשפחות חד הוריות

משתנה בלתי תלוי גובה קצבאות אימהות חד הוריות

משרד הרווחה ומשרד האוצר הציגו תוכנית לעידוד תעסוקה בקרב משפחות חד הוריות, שתכלול תמריצים כספיים. התוכנית מיועדת ל-37 אלף משפחות יחידניות (מתוך כ-445 אלף משפחות שנמצאות מתחת לקו העוני), והיא תפעל כפיילוט בשנתיים הקרובות ולאחר מכן תיבחן. בשלב זה משרד הרווחה נמצא בשלבי ניסוח החוק שיאפשר את יישום התוכנית, והוא צפוי להגיש אותו לאישור הכנסת בחודש הקרוב.

מכיוון שברוב המשפחות היחידניות מדובר באמהות ולא באבות, פונה התוכנית בעיקר לנשים חד הוריות. התוכנית כוללת את הגדלת קצבת הבטחת ההכנסה לאמהות שישתלבו בעבודה, לצד הרחבת מענק מס הכנסה שלילי. מדובר בתוכנית מצומצמת באופן משמעותי מזו שהציע שר הרווחה, חיים כץ, שכללה את שינוי מבנה קצבת הבטחת ההכנסה באופן שישפר את הכנסתם של כל מקבלי הקצבה הנמצאים מתחת לקו העוני. [1]

עם זאת, במשרד האוצר התנגדו לבצע שינוי כל כך משמעותי במבנה הקצבאות - ולכן הוחלט להתמקד בקבוצה מצומצת יותר - אימהות יחידניות. עלות התוכנית מוערכת בכ-100 מיליון שקל, אך לפי חישוב שנערך במשרד הרווחה והאוצר, שילוב של כ-6,000 נשים בתעסוקה מלאה יחזיר לקופת המדינה כ-100 מיליון שקל כתוצאה מתשלומי מסים וחיסכון בקצבאות.

בעבר הגישה הוועדה למלחמה בעוני את המלצותיה לממשלה, שכללו תוכנית להפחתת שיעורי העוני בישראל, שהם הגבוהים בעולם המערבי, בכ-40% לשיעור הממוצע בקרב מדינות ה-OECD - אך הממשלה לא דנה בהמלצות עד היום והיא נערך ליישם רק חלק קטן מהן בתקציב.

שר הרווחה, חיים כץ, מסר כי "זהו צעד גדול ודרך נכונה להוציא מהעוני אלפי משפחות. זו תוכנית משולבת שתאפשר לאנשים לקבל הכשרה מקצועית ותיטע בהם מוטיבציה לצאת לעבודה מבלי שיחששו מפגיעה בקצבתם. לאחר משא ומתן ארוך מול האוצר ומאבק ממושך אנחנו עושים צדק, נטל המס ירד בצורה דרמטית ואמהות חד הוריות יקבלו תמריץ להיכנס למעגל התעסוקה, ירוויחו בכבוד שכר ראוי והוגן".

שר האוצר, משה כחלון, מסר כי "מדובר במהלך חברתי, ערכי, צודק, מוסרי ונכון מבחינה כלכלית. האחריות שלנו כמדינה היא לעודד כמה שיותר אנשים לצאת לעבוד ולהתפרנס בכבוד. התוכנית הזאת תסייע למשפחות חד הוריות להגדיל את ההכנסה שלהן, להתפרנס בכבוד ולהוציא משפחות רבות ממעגל העוני".

אימהות שאינן מקבלות מזונות מבני זוגן לשעבר אלא מהביטוח הלאומי, בגובה ממוצע של כ-2,000 שקל בחודש. זאת לאחר שתובעים את הסכום מהאב וגובים אותו באמצעות ההוצאה לפועל. [2]

אולם כיום יש עיוות משמעותי בחוק. במצב שבו חד-הורית הזכאית למזונות יוצאת לעבודה - מקצץ הביטוח הלאומי את דמי המזונות שהוא מעביר לה עד לביטולם המוחלט. על פי החוק, המדינה מתחילה "לקצץ" בתשלום כשהאם משתכרת יותר מ-600 שקלים: על כל שקל שהיא מרוויחה יותר מ-600 שקל מורידה המדינה 60 אגורות. במקרה שבו שכרה של האישה מגיע ל-6,000 שקל בחודש, היא לא זכאית עוד לדמי מזונות מהביטוח הלאומי כלל.

מצגת חד הוריות, בטחון סוציאלי

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2020)

עירית קינן, עירית הרבון, התרופפות הביטחון האזרחי־פוליטי־תרבותי בישראל, הוצ' פרדס (2020)

תהילה בלומנטל, ‏נשים דתיות שבחרו להיות אימהות ללא בן זוג, ביטחון סוציאלי 103, פברואר 2018

The Blackwell Encyclopedia of Sociology. www.sociologyencyclopedia.com. 2020