‏290.00 ₪

שאלת מחקר:

האם קיים פער בעמדות סטודנטים על קיום השסע העדתי בישראל? ובאילו תחומים נושא זה בא לידי ביטוי? 

תוכן עניינים 

מבוא. 3

שאלת המחקר. 3

פרק 1: מושגים.. 4

פרק 2: סקירה ספרותית. 5

פרק 2.1: סקירה היסטורית בצל הבעיה העדתית. 5

פרק 2.2: מקום השסע העדתי בחברה הישראלית כיום.. 11

חלק מחקרי 13

שיטת המחקר. 13

דיון בממצאי המחקר. 14

סיכום.. 19

ביבליוגרפיה. 21

נספחים.. 23

החברה ישראלית מוגדרת כחברה מרובת שסעים, ואחד השסעים המרכזיים שלה הוא השסע העדתי המתקיים בין אשכנזים לבני עדות המזרח והחל להיות מהותי, החל מהעלייה ההמונית בשנות החמישים. עלייה זו הביאה איתה מאות אלפי עולים בעלי תרבות שונה מהאליטה הוותיקה, שהורכבה בעיקר מעולים ממרכז ומזרח אירופה. הפערים הללו שהתגלו בכל התחומים והיוו מוקד למחקרים רבים, שרבים מהם עסקו בתחומים כגון השכלה, הכנסה ומשתנים אחרים הקשורים לניעות חברתית.

הדרה נובעת מסיבות רבות כפי שהוזכר בקצרה בפרק המושגים, אם מניסיון לשמירה על ההגמוניה או מתפיסת המציאות בפירמידה היררכית ועל-פיה בניית זהות. אותה זהות עשויה להיתפס כמדכאת או מפלה זהות אחרת. סיבות אחרות נעוצות בתכנון של מבניים חברתיים בידי אליטה או אדם בעל השפעה המבטיח לעצמו ולקבוצה ממנה בא תנאים מסוימים. תנאים אלו בעצם היותם מובטחים לקבוצה אחת, ואינם נכללים בקרב קבוצה אחרת נכנסים תחת הקטגוריה של הדרה ואף אפליה חברתית. דוגמאות להדרה חברתית נראות לכל אורך ההיסטוריה של מדינת ישראל אך המוכרת שבהן היא שימוש בשפה שאינה מוכרת לקבוצה אחרת. לרוב אותה שפה היא קריטריון מאפיין של אותה קבוצה והם משתמשים בה למטרת בידול. כך גם שימוש בשפה גבוהה מידי בחוזים או מסמכים משפטיים מקשה על קבוצות מסוימות ומבדל אחרות. כך בעלי ממון יכלו להסתייע בעורכי דין לייצוגם, בעוד חסרי ממון נותרים ללא הגנה בפני החוק. במקרים כאלה האינטרסים של קבוצות חלושות נותרות ללא ייצוג.

כך גם חלוקה לקבוצות תרבותיות יש בה מן האפליה, כאשר נקבע איזשהו קו מקביל לכניסה לקבוצה מסוימת (על רקע עדתי או הבדל תרבותי ברמה). המקרים המוכרים לנו מההיסטוריה מספרים על בתי ספר וכן אקדמיה גבוהה שהגבילו את תנאי הקבלה לרקע דתי, תרבותי או רקע פוליטי. אותו קריטריון קבלה יכול גם להתבסס על דרישה לממון רב, דבר שיוצר במהרה מסגרת חברתית המוקצעת לאליטות.  כך אותם חברי קבוצה של האליטה מבדלים עצמם בידיעה שהם שונים מקבוצות "נחותות" מהם .

השסע העדתי פגע בכל תחומי החברה בישראל. חולשת המזרחים ועליונותם של האשכנזים יצרה מבנה ריבודי-מעמדי, המבוסס על פילוח עדות. הבעתיות הגדולה ביותר של פילוח מסוג זה, הוא הצבתו כאות לכישלונה של הציונות במדינה היהודית, שחרטה על דגלה ליצור חברה שוויונית. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אברהם, אלי.  ישראל הסמויה מעיני התקשורת, ירושלים: אקדמון.

יער, א' ושביט, ז' חברה מרובת שסעים. בתוך: א' יער וז' שביט (עורכים), מגמות בחברה הישראלית, כרך ב (עמ':  תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.

יונה י. וספורטא י.  החינוך הקדם-מקצועי ויצירת מעמד הפועלים בישראל. בתוך ח. חבר וי. שנהב (עורכים). מזרחים בישראל, עיון ביקורתי מחודש (עמ' 68 – 104). ירושלים: מכון ון ליר.