‏0.00 ₪

עבודת תזה בחינם בקובץ PDF. העבודות בתשלום ברחבי האתר הן בקובץ וורד פתוח ניתן לעריכה. כל זכויות היוצרים שמורות למחבר

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

סקירת ספרות

משק הביצים בישראל

מתודולוגיה

פרק ראשון: מסגרת תיאורטית והשוואתית

סקירה היסטורית והשוואתית של רגולציה ומשטרי הסדרה

הסדרה וולונטרית

תיאוריות של רגולציה.

ציות רגולטורי

מפגש בין תיאוריות של רגולציה לתיאוריות של ציות

פרק שני: התפתחות הרעיונות "רווחה של בעלי חיים" ו"גידול אורגני"

רווחה של בעלי חיים

"גידול אורגני"

"רווחה של בעלי חיים" בישראל

"גידול אורגני" בישראל

פרק שלישי: השוואה בין משטרי ההסדרה של ביצי חופש וביצים אורגניות בישראל.

משטר הסדרה של ביצי חופש בישראל

משטר הסדרה של ביצים אורגניות בישראל.

השוואה וסיכום

פרק רביעי: שילוב בין מניעים לעיצוב המשטר לבין מניעים לציות

גורמים מוסדרים בשני המשטרים-מוטיבציות לציות

גורמים מסדירים בשני המשטרים- מוטיבציות לעיצוב המשטר

סיכום המפגש בין תיאוריות של רגולציות לתיאוריות של ציות..

סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה

עבודה זו עוסקת בהתפתחותם של משטרי הסדרה וולונטריים ובגורמים המעצבים את האפקטיביות שלהם. משטרים וולונטריים אלו מבוססים על בחירה של בעלי עניין )דוגמת יצרנים, צרכנים ומשווקים( להעדיף או לאפשר תקני הסדרה שאינם מחויבים על ידי המדינה, גם אם הם נתמכים בצורה כזאת או אחרת על ידיה. במוקד העבודה- בחינת התפתחותם של שני משטרי הסדרה בתחום הלול בישראל: משטר הסדרה של "ביצי חופש" ומשטר הסדרה של "ביצים אורגניות". לאורך זמן, באופן השוואתי, נראה כי משטר ההסדרה ההיברידי של ביצים אורגניות יציב ואפקטיבי יותר בכל שלבי מערכת ההסדרה )קביעת כללים, ניטור ואכיפה(. שאלת המחקר העומדת במרכזה של עבודה זו הינה: מהם הגורמים המרכזיים המשפיעים על מידת הצלחתם של משטרי הסדרה של ביצי חופש וביצים אורגניות בישראל להבטיח את רווחת התרנגולות )ביצי חופש(, לקדם פעילות אורגנית )ביצים אורגניות(, ולהבטיח את האינטרס הצרכני? כדי לענות על שאלה זו בצעתי מחקר איכותני ונקטתי באסטרטגיה השוואתית. התבססתי על מקורות מידע ראשוניים, אשר כללו בעיקר ראיונות עם לולנים, משווקים, אנשי משרד החקלאות, ועם גורמים מסדירים בשני המשטרים, כמו גם על מקורות מידע משניים ביניהם: חקיקה ראשית ומשנית של משרד החקלאות העוסקת בגופי אישור ובקרה ובתנאים הנדרשים לגידול אורגני מן החי, תו התקן של עמותת "חי משק", כתב העת "משק העופות", חומרים היסטוריים ופילוסופיים על התפתחות הרעיונות של רווחה של בעלי חיים והגידול האורגני ועוד רבים נוספים. לשאלת המחקר אני נותן מענה באמצעות שלושה קריטריונים מרכזיים, העשויים להשפיע על מידת הצלחתם של שני המשטרים ליישם את מטרותיהם: האחד, מעמדם של הרעיונות המרכזיים העומדים מאחורי המשטרים. אני מנסה להצביע על השפעתם של הרעיונות "רווחה של בעלי חיים" ו"גידול אורגני" על שני המשטרים באמצעות תיאור המקורות ההיסטוריים, הפילוסופיים, הפוליטיים וההתנהגותיים שלהם. השני, עיצובם ופעילותם של שני משטרי ההסדרה. בקריטריון זה אני עורך השוואה בין שני המשטרים ובוחן את מאפייני פעילותם של שני המשטרים מעת הקמתם ועד היום. אני מנסה להצביע על הצלחה או העדר הצלחה להבטיח את מטרותיהם באמצעות יכולת לבסס כללים יציבים, הכרה צרכנית, מותג אמין, מעמד של מקור סמכות לגורמים המוסדרים ועוד )ככלל, יכולות והישגים של סארטיפיקציה וניטור(. הקריטריון השלישי והאחרון הינו מידת ההתאמה בין מניעים של הרגולטור לעיצוב המשטר, לבין מניעים של הגורמים המוסדרים לציית לרגולטור, כפונקציה של אפקטיביות. לבחינת קריטריון זה אני נותן בראשונה מענה על שתי השאלות הבאות: מהם המניעים של הגורמים המסדירים לעיצוב המשטר, 8 ומה המניעים של הגורמים המוסדרים לציות לגורם המסדיר?. הממצאים יאפשרו לי לבחון את קיומה או אי קיומה של הלימה- כפונקציה של אפקטיביות. שורשיו של המשטר הוולונטרי של ביצי חופש בישראל בשנות התשעים של המאה העשרים, בפעילות תנועה אזרחית לשיפור תנאי הרווחה של בעלי חיים במשקים )ובפרט מטילות בלולי סוללה(, וכתגובה לרצונם של לולנים ומשווקים לענות על דרישה צרכנית, לרכוש ביצים ממטילות אשר זכו לתנאי רווחה עדיפים. במרכזו של המשטר נמצא תו תקן הניתן על ידי עמותת "חי משק", העוסקת כיום בתחום רווחת התרנגולות בלבד, ופועלת מול מספר יחסית מצומצם של לולנים ומשווקים. שורשיו של המשטר הוולונטרי בתחום האורגני בשנות השמונים, ביצירת סטנדטרים אורגניים על ידי הארגון לחקלאות אורגנית, והמשכם בשנות האלפיים בפעילות ניטור ואכיפה של חברת "אגריאור" ומשרד החקלאות. כיום ההסדרה מושתת על חקיקה ותקנות של תוצרת אורגנית, ומתבצעת באופן היברידי, דהיינו בשיתוף פעולה של משרד החקלאות וגופים פרטיים. בישראל קיימים שלושה גופים פרטיים שאושרו והוסמכו לבצע את פעילות האישור והבקרה על עוסקים אורגנייים, כאשר משרד החקלאות אחראי על כתיבת סטנדרטים ו"פיקוח על". "אגריאור" )חברה עסקית( הינה החברה המובילה בימינו בתחום האישור והבקרה של ביצים אורגניות ועובדת מול מספר רב יחסית של לולנים ומשווקים. נמצא כי משטר ההסדרה ההיברידי של ביצים אורגניות אפקטיבי יותר ממשטר ההסדרה הוולנטרי של ביצי חופש בישראל. בתוך כך, נראה כי נקודת התורפה המשמעותית היא דווקא בהיתכנות להטעייה צרכנית ולא בהכרח לפגיעה ברווחת התרנגולות, שכן המקום שקל יותר לבצע בו שינויים שלא כחוק הינו בתחנות המיון ולא בלולים. נקודת תורפה נוספת בתחום הינה העדר הבלעדיות על המותג "ביצי חופש" בידי הגורם המסדיר, והיכולת של משווקים רבים להשתמש בו על גבי האריזות ולהשפיע על הצרכנים לשלילה. למרות עלייה בבולטות ובחשיפה של משטרים וולונטריים במדינות מערביות, ספרות תיאורטית הולכת וגדלה המשבחת את מאפייני משטרי ההסדרה הוולונטרים, ושינויים רבים המתרחשים במאפייני המעורבות של המדינה בהשפעה על התנהגות אזרחית, נראה כי הממצא דווקא מצביע על כך שהמעורבות של המדינה חיונית לאפקטיביות גבוהה של תהליכי ומשטרי הסדרה וולנטריים. הגורמים המשמעותיים ביותר המשפיעים על מידת הצלחתם של משטרי הסדרה להבטיח את מטרותיהם, הינם מעמדם של הרעיונות המרכזיים העומדים מאחורי אותם משטרים מחד, ויכולת הניטור והסרטיפיקציה מאידך. קיומה של הלימה בין המניעים של הגורם המסדיר לעיצוב המשטר לבין המניעים של הגורם המוסדר לציית למשטר, נמצא כגורם שולי יותר בהשפעתו על אפקטיביות המשטר.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

גרוסגליק רפי, שדה האוכל האורגני בישראל- גלובליזציה ואלטר-גלובליזציה, אוניברסיטת באר שבע

דותן הדר, "זכויות לעומת שחרור בעלי חיים: זכויות בעלי חיים לעומת שחרור בעלי חיים – הוויכוח בין טום ריגאן ופיטר סינגר", עבודת גמר לתואר "מוסמך אוניברסיטה" M.A למדעי הרוח, אוניברסיטת תל-אביב

Levi-Faur, David, "Regulation & Regulatory Governance", Jerusalem Forum on Regulation & Governance, Hebrew University, Israel, Working Paper No. 1,

עבודת תזה בחינם בקובץ PDF. העבודות בתשלום ברחבי האתר הן בקובץ וורד פתוח ניתן לעריכה.