עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

עבודה אקדמית יהודי הודו, עליה לישראל, קוצ'ין, העולים ההודים, מחקר איכותני מושב נבטים, מושבי עולים (עבודה אקדמית מס. 11001)

‏390.00 ₪

 297 עמודים

עבודה אקדמית מספר 11001
עבודה אקדמית יהודי הודו, עליה לישראל, קוצ

העבודה האקדמאית (דוקטורט) הוגשה פעם אחת בלבד בחודש ספטמבר בשנת הלימודים הקודמת באונ' בן גוריון.

העבודה האקדמית לא נמכרה מעולם במאגר. היו אתם הראשונים לרכוש עבודה אקדמית זו! (וגם האחרונים אם תרכשו בנוסף גם בלעדיות). 

ציון: טוב מאוד


שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי עליית יהודי הודו מקוצ'ין ?

 

תוכן עניינים

מבוא

קהילת יוצאי קוצ'ין

קשיי העליה לישראל

התיישבות במושבים

מקרה בוחן: מושב נבטים

מתודולוגיה

ממצאים

סיכום

ביבליוגרפיה 


האוכלוסייה שעומדת במרכזו של המחקר היא קהילת יוצאי קוצ'ין שעלו לישראל במהלך שנות החמישים של המאה הקודמת והתיישבו במושב נבטים. מקורה של קהילה זו הוא ביהודים אשר התקבצו בתחומי נסיכות קוצ'ין שכיום היא חלק ממדינת קראלה השוכנת בדרום מערב הודו. יישובם במושב נבטים השוכן בנגב היה על פי מדיניות המוסדות המיישבים שכיוונו עולים ליישובים חקלאיים כחלק מהאידיאולוגיה של הציונות הסוציאליסטית, והתקווה להפוך את המוני העולים למתיישבים ברוחם ובדמותם של מקימי דגניה ונהלל. המושב ממוקם שישה קילומטרים מזרחית לבאר שבע. נבטים עלתה על הקרקע במוצאי יום כיפור 1946 כאחת מי"א הנקודות. ארבע קבוצות שונות של מתיישבים, עולים מעיראק, מהונגריה ומרומניה, נטשו את היישוב בשנותיו הראשונות מסיבות שונות ובהן מחסור במים, קשיי פרנסה ונסיבות חברתיות. במהלך שנת 1954 השתקעה ביישוב קהילה של יהודי קוצ'ין, שעד היום מהווה את הגרעין המרכזי של המקום. אף שבמהלך השנים נישאו מספר מצומצם של בני המקום בנישואים מעורבים מאוכלס המקום ביותר מ – %90 של העולים מקוצ'ין וצאצאיהם. בשנת 2000 מנה היישוב כ- 130 משפחות בהם חברי מושב ובנים ממשיכים. מושב נבטים מקפל בתוכו פן בהיסטוריה ההתיישבותית של מדינת ישראל. סיפורה של קבוצה אתנית מסורתית שעלתה לארץ, כמעט בשלמותה, בראשית שנות החמישים של המאה העשרים והייתה לחלק ממפעל ההתיישבות וקליטת העלייה במדינת ישראל. העלייה הציבה בפני העולים כורח ומציאות של חיים חדשים בתוך סביבה לא מוכרת, בהוויה תרבותית חדשה. ההתיישבות במושב יצרה יחידת חיים הנתונה ברצף בין-דורי שבמהלכה נבנה כפר ונוצרו יחידות משפחתיות שמפרנסות את עצמן. מושב נבטים הוא דוגמה ליישוב חקלאי שנע בין מציאות שהתאפיינה בעליית קרנה של החקלאות במדינת ישראל ובין נפילתה; בין חוסנה של האגודה השיתופית שמנהלת את ענייני הכפר ובין קריסתה. קיומו מאכלס בתוכו משברים, אכזבות ורגעי שפל, לצד שגשוג, גאווה ורגעי שיא. מחקר זה מתמקד בשאלה: מהן האסטרטגיות האישיות והקהילתיות שאפשרו את הסתגלותם של העולים מקוצ'ין אשר התיישבו במושב נבטים? המחקר הינו מחקר איכותני בעל זיקה למסורת הפנומנולוגית השואפת להבין את משמעותן של תופעות ואת האופן שבו יחידים תופשים את עולמם. הנחת המוצא היא שהמציאות II אינה אחת ומוחלטת אלא בעלת מהות סובייקטיבית ומכאן שהיא נתונה לפרשנויות ולהבניות שונות. המסורת הפנומנולוגית תואמת את מטרת המחקר ואת גישתו הפוסט-מודרניסטית בהעניקה מקום מרכזי לחוויה ולמשמעות שאנשים מעניקים לחייהם. השימוש בסיפורי החיים ככלי מרכזי במחקר מאפשר למידה של אסטרטגיות ההסתגלות של העולים מקוצ'ין וצאצאיהם מתוך נקודת מבטם תוך מתן מקום מרכזי לחוויה, לזהות ולפרשנות המבוטאת בתוך הראיונות שקוימו במחקר. התמקדותו של המחקר הנוכחי במושב אחד ובקהילה אחת תואמת את התפישה ההבנייתית שמתמקדת בהבנת עולם ההתנסויות המורכב של בני-אדם מנקודת מבט קרובה לאלה החיים אותו, בתהליכים המתרחשים ביחידות מיקרו-חברתיות ובחיי היום-יום. זוהי ביסודה תפישה רלטיביסטית של המציאות האומרת שפרקטיקות חברתיות, ובכללן השקפות ואמונות, הן .ולזמן למקום ייחודיות במהלך המחקר נערכו 24 ראיונות שכללו סיפורי חיים עם גברים ונשים חברי מושב ובניו אשר התגוררו ביישוב בעת קיום המחקר. המרואיינים נבחרו מבין שלוש קבוצות גיל: 1. דור ראשון – 8 מרואיינים בגילאי 64 ומעלה, שעלו בשנות החמישים מקוצ'ין ונמנו על הגרעין המייסד של מושב נבטים. 2. דור שני – 8 מרואיינים בגילאי 35 עד 50, שנולדו בנבטים ומתגוררים בה עד היום. 3. דור שלישי – 8 מרואיינים בגילאי 20 עד 30 ילידי מושב נבטים, ונכדיהם של העולים. המחקר עשה שימוש בארבעה כלים לאיסוף הנתונים: 1. סיפורי חיים - ראיון סיפורי חיים המאפשר לקבל מהמרואיינים נרטיב עשיר ואותנטי ככל האפשר לגבי חייהם. 2. יומן החוקר – רשמיי וזיכרונותיי מהשיחות ומהאירועים, כפי שנרשמו ביומן החוקר, שמשו אותי כחומר נלווה לסיפורי החיים במחקר תוך הקפדה על כללים אתיים ברורים של הימנעות מוחלטת משילוב של שיחות ואירועים הקשורים לעבודתי המקצועית במושב. 3. תצפית משתתפת – כמי שהיה שותף להתארגנות היישוב ברמה הקהילתית, בתחומי התרבות, החברה וההנהגה, מצאתי עצמי צופה-משתתף לאורך השנים באירועים קהילתיים רבים. תצפית משתתפת זו חשפה בפניי הלכי רוח בתוך המושב, עמדות וסיפורים שסופרו במעמדים פורמאליים ובלתי פורמאליים. חלקם של המפגשים תועדו על ידי לאורך השנים וקיבלו ביטויים במחקר. 4. מסמכים וחומרים מתועדים מחגיגות היובל במושב – כמי שהיה שותף להתארגנות היישוב לאירועי שנת היובל וכנוכח באירועי החג לאורך השנה כולה, חוויתי את החג כמשתתף ואספתי חומרים מתועדים ששימשו אותי במהלך איסוף הנתונים למחקר. III ניתוח הנתונים כלל גישות וטכניקות כדלקמן: 1. שיטת השחזור הביוגראפי - הניתוח נעשה תוך התייחסות למבנה ולתוכן הטקסט, על פי שתי צורות שחזור: הרצף הכרונולוגי של האירועים וסיפור חייו של המספר. מהלך הניתוח עסק ביחסים בין שתי צורות השחזור הללו . אפיון הסגנון – זיהוי סגנונות שונים בסיפורי החיים: סיפור, תיאור או ויכוח. איתור יחידות משמעות וקידוד פתוח – זיהוי יחידות משמעות, מילים או ביטויים בעלי משמעות. פירוק הנתונים לנושאים, בחינתם, השוואתם, מציאת ניגודים ביניהם,  ( תיאורטיות לקטגוריות ומיונם המשגתם . מנרטיב אישי לנרטיב קהילתי – אימצתי במחקר זה את גישתם של רפפורט ומנקובסקי שהציעו להתבסס על התיאוריה האקולוגית של הפסיכולוגיה הקהילתית המדגישה את משמעותם של תהליכים שמבקשים לראות אנשים בהקשר הקהילתי שלהם. לטענתם הנרטיב הקהילתי הוא תוצר של מידע איכותני ממקורות שונים כגון: סיפורים המסופרים על ידי חברי הקהילה, תצפיות על טקסים קבוצתיים, יצירות אמנות, טקסטים הכתובים או מוקראים על ידי בני הקהילה וכדומה. הניתוח נעשה בשלושה שלבים: שלב א' – כל ראיון עומק של סיפור חיים נותח בפני עצמו, בשיטות הניתוח שהוזכרו. שלב ב' - נערך ניתוח משווה לסיפורי החיים של האנשים המשתייכים לכל דור משלושת הדורות שהוגדרו במחקר. בשלב זה עמדתי על המאפיינים של סיפורי הדור, מתוך רגישות לאלמנטים ייחודיים בסיפורים אלה. שלב ג' - לאחר איתור סיפורי הדור של כל אחת משלושת הקבוצות הדוריות, נערך ניתוח משווה בין הקבוצות השונות. בסיכומו של דבר אפשר ניתוח זה לזהות הן את הנרטיב הקולקטיבי המשותף לקהילת נבטים כולה, והן את הנרטיבים המייחדים כל שכבה דורית. כל זאת מבלי להתעלם מהקולות הייחודיים שעלו בתוך הדורות וביניהם. פרק הממצאים במחקר מלמד על זהותם התרבותית הייחודית של אנשי נבטים כממלאי תפקידים מרכזיים בתהליך הסתגלותם למציאות הישראלית ועומד על מקומה המרכזי של הקהילה. ברמת האסטרטגיות האישיות הראו ממצאי המחקר שהעולים מקוצ'ין ניחנו ביכולות המאפשרות להם לשאת ניגודים וליצור ביניהם איזון כך שישלימו האחד את השני. סיפורו של מושב נבטים והפרספקטיבה הרב-דורית שמוצגים במחקר משמשים כזרקור המאיר קהילה אתנית מקומית, שמהווה רכיב אחד מתוך הפסיפס הבין-תרבותי שנוצר בחברה הישראלית. מעבר למשמעות המקומית המעניקה הסבר להסתגלות קהילה ויישוב אחד מבין מאות הקהילות שעלו למדינת ישראל בעלייה ההמונית מאפשר המחקר התבוננות על ההגירה IV במשמעותה הרחבה ובחינה של אסטרטגיות המסייעות להסתגלותם של מהגרים הבוחרים במעשה ההגירה. ברמת האסטרטגיות הקהילתיות, מלמדים ממצאי המחקר כי מערכת הקהילה סייעה בשתי רמות מרכזיות; האחת, כמבנה פונקציונאלי שמילא תפקיד מרכזי בהתארגנות, במערכת קבלת ההחלטות ובסיוע ממשי ליחיד, והשנייה, במשמעותה הסימבולית, כמערכת שהעניקה תחושת שייכות, כוח והזדהות ובייצגה ערכים ותכונות שחיזקו ותמכו ביכולת ההתמודדות. אסטרטגיות ההסתגלות מזכירות במידה רבה את המיתוסים ההודיים אשר אינם שואפים לסינטזה אלא מקבלים בשלום אלמנטים סותרים המתקיימים זה לצד זה. במובן זה ניתן לומר שמורשתם ההודית של אנשי נבטים סייעה בהסתגלותם לא פחות מיהדותם. המחקר מלמד על חשיבות המשכיותה של הקהילה, גם בתופעה של עקירה והגירה, כאשר במקרה זה היא מילאה תפקיד פונקציונאלי וסימבולי, ממשי ונוסטאלגי, שנטל חלק מרכזי בתהליך הסתגלותם של בני הדור הראשון במושב נבטים. העלאת העבר המפואר של הקהילה, מורשתה והישגיה, סייעה לצבירה מחודשת של כוח ואמונה ביכולת ההתמודדות, ואף שימשה מנוף לצמיחה ולפתרון משברים. מרכיבי הזהות שסייעו בהסתגלות ובהתמודדות, הוצגו באמצעות ארבעה צירים מרכזיים שעלו מתוך ניתוח הראיונות המחקר: 1( אינדיבידואליות מול קולקטיביות, 2 ( אקטיביות מול פסיביות, 3( השתלבות במרחב מול התבדלות במרחב וְ 4( תפישה דתית-רוחנית מול תפישה חלוצית- גשמית ארבעת הצירים הללו שמוצגים כצמדי ניגודים משמשים בפרק הממצאים להדגמת האסטרטגיה המרכזית של ההסתגלות. אסטרטגיה זו הוצגה במחקר כהשלמה ואיזון בין ניגודים. השלמה בין ניגודים אינה דבר והיפוכו, אלא היא היכולת לראות את המעשה השלם מבלי לוותר על שלל מרכיביו. במודע או שלא במודע יוצרת אסטרטגיה זו איזון בתוך סתירות פנימיות ונמצאה במחקר כמסייעת להסתגלותם של העולים מקוצ'ין במצבי החיים המשתנים ככלל ובהתיישבותם בנבטים בפרט. האיזון בין הניגודים נמצא במחקר כדיאלקטיקה פנימית וכדפוס שחוזר על עצמו בתוך הראיונות והנרטיבים האישיים. בני הדור השני, כפי שעולה ממצאי המחקר, מהלכים כמו הוריהם בין שני הקטבים: השתלבות במרחב הישראלי וההתבדלות בו שמשמעותה שמירה על השתייכות לקהילה המקומית בנבטים. לעומת הוריהם, הנמנים על מיישבי המושב ושמרבית שנותיהם התנהלו בתוך המושב, הרי שהדור השני נחשף מילדותו לנפתוליה השונים של החברה הישראלית. המפגש בין שני העולמות, מחד של הוריהם ומאידך במרחב הישראלי הפתוח, מציב אותם בבגרותם בקונפליקטים מול הוריהם, הן בשאלות מנטאליות של שימוש בידע, סגנון ניהול ואורחות חיים והן בשאלות הנוגעות למקומם בהנהגת היישוב. השימוש באסטרטגיות שהוזכרו בפרק הממצאים, בממד הקהילתי והאישי, משמר את הקונפליקטים ברמה שאינה מביאה לפירוק ולשבירה של V המערכות הפנימיות בקהילה. על אף הקונפליקטים בין הדורות שהוזכרו כאן, נשמרת ההרמוניה הפנימית בזכות האיזון המקודש שכוחו רב כנראה מכוחות חדשים המאיימים על שלמות הקהילה. ממצאי המחקר מלמדים על השוני והדמיון הקיימים בין בני הדור השלישי לבין הדור הראשון. הם שונים מסביהם בתחומים שונים כגון: ההתייחסות לחלק מהערכים שייחדו את המושב כדוגמת השותפות ושימור המסורת, בהתייחסותם ובמחויבותם לענייני המושב ובניעות שלהם בתוך החברה הישראלית. הם מצהירים כי אורח חייהם אינו מוכתב על ידי מנהג המקום והעדה. יחד עם זאת, כתמונת מראה, הם דומים לסביהם במאפייני ההסתגלות אותם הם מאמצים לתוך חייהם. בני הדור השלישי חיים בשלום ובגאווה עם עברם בזכות המנגנונים המנטאליים והתרבותיים שמשרתים אותם כפי ששירתו את הוריהם ואת סביהם. בדומה לסביהם שהווייתם היומיומית והממשית התקיימה בקוצ'ין אך בה בעת השכילו ליצור לעצמם מחוזות סמליים אל הציונות והחלוציות במדינת ישראל, כך גם בני הדור השלישי חיים את חייהם הממשיים במדינת ישראל ושומרים במחוזות הזיכרון את הזיקה למקורותיהם שבקוצ'ין. כישראליים, בני המקום, הם גאים לומר שמורשתם לא מכתיבה את הווייתם והווייתם אינה פוגעת במורשתם. אין בכך פרדוקס בחייהם שכן לגבי דידם ניתן לאמץ יחדיו את שתי הזהויות, האחת כקיום ממשי והשנייה כזיקה סימבולית. הם נישאים בנישואים מעורבים אך אינם רואים בכך את כלות העדה, שכן שימורה במחוזות הזיכרון מאפשר את המשך קיומה.הם צועדים קדימה, מנתבים את אורח חייהם באופן חופשי ועצמאי מבלי שיחושו ניכור למוצאם, לעברם ולמשפחתם. המרכיבים המרכזיים שהוצגו בדיון: הזהות, התרבות, הנרטיב ויחסי הדורות, מבססים ראייה רב-ממדית שמעניקה הסבר תיאורטי לצמיחתן של אסטרטגיות התופשות את מהלך ההגירה כהזדמנות, כבנייה וכהתפתחות. יסודות אלה שהונחו במחקר מעניקים משמעות למכלול החוויה ומאפשרים התבוננות מעמיקה והתייחסות לרבדים השונים המסייעים להסתגלות ברמה האישית והקהילתית. ההסתגלות בהגירה כפי שניתן ללמוד ממחקר זה אינה עולה בקנה אחד עם תיאוריות שונות המקנות להגירה משמעויות טוטאליות של התמודדות עם אבל ושכול . אין ספק שכל הגירה נושאת בחובה סוגי אובדן למיניהם ומעברים הנחווים כטראומתיים בחייהם של אנשים, אלא שהמחקר הנוכחי מציג אסטרטגיות המאפשרות הבנייתה כמודל של התפתחות וכהרחבה של הזהות ברמה האישית והקהילתית. המושגים זהות גמישה, דיפוזית ותהליכית שהוזכרו לאורך המחקר ממלאים תפקיד המסייע בהסתגלותם של מהגרים. תפישת הזהות באופן זה מקנה לאדם ולקהילה את היכולת לנוע על פני מרחבים מתחלפים ולאמץ חלקים פונקציונאליים בזהותם המשרתים את הסתגלותם ברגע נתון. זהות הנתפשת באופן זה מאפשרת התנהגויות מותאמות במצבים משתנים. התרבות כפי שהודגמה והומשגה לאורך המחקר היא היסוד המאפשר למהגרים לחיות בשלום עם עברם תוך הכלת מרכיבים תרבותיים שמקורם במרחבים המשתנים. האסטרטגיה שמוצגת במחקר רואה בהגירה מעבר משמעותי שאינו דורש החלפתה של תרבות אלא דווקא VI הרחבתה. התפישה הרואה באימוץ התרבות החדשה כהרחבה של התרבות ולא כתהליך של דה-סוציאליזציה ורה-סוציאליזציה היא עוגן נוסף המסייע להסתגלות המהגרים באופן שמצמצם את ההתייחסות להגירה כתהליך בעל משמעות של אובדן ודחיקה של העבר. אסטרטגיה זו תואמת תפישות פוסט מודרניסטיות המתייחסות לזהות ולתרבות כנתונות לשינויים תכופים שכן אנשים מבנים את זהותם ללא הרף . היכולת של האדם לראות במסלול חייו תוצר של בחירה ולחוות את בחירתו כסיפור של 1 גאולה מעניקה לנרטיב משמעות אסטרטגית בהסתגלות המהגרים. צאצאי המהגרים נדרשים להסתגל למהלך שלא בחרו בו. הם לא חוו את הוויית טרום ההגירה אך היא חלק מחייהם בשל היותה נדבך במעגל חיי משפחתם וקהילתם. העבר נוכח בחייהם של צאצאי המהגרים ומתבטא בהשתייכותם למערכת שאורחות חייה משמרות את המסורת, המנהגים, הזיכרונות ודפוסי החיים הקשורים למחוזות העבר. הסתגלות זו שנדרשת מבני הדורות הממשיכים מעוררת שאלות המתייחסות להסתגלותם למעבר ולשינוי שהוריהם ביצעו. שתי שאלות משמעותיות שעליהם לברר בינם לבין עצמם הן: כיצד הם תופשים את סיפור הוריהם ואת סיפורם שלהם; עד כמה משתמשים בני המהגרים באסטרטגיות פונקציונאליות של הוריהם בהתמודדות עם אירועי החיים שנקרים בדרכם. העברות בין-דוריות וטיב היחסים בין הדורות היו למוקד רביעי במחקר שמתוכו ניתן היה להבין את עומק השתרשותן של יכולות ההסתגלות של המהגרים. בהקשר זה ניתן היה ללמוד מתוך ממצאי המחקר על דפוס משולב שבו משמשים ההורים כמודל לחיקוי מחד גיסא ונקודת מוצא לשינוי מאידך גיסא. בני הדורות הממשיכים מלמדים על היכולת לאמץ דפוסים מקדמים של ההורים ולשלול דפוסים והתנהגויות מעכבים שאינם משרתים את התנהלותם העכשווית. הם מעריכים ומבקרים בעת ובעונה אחת את מעשה הוריהם. דפוס זה, שלכשעצמו נרכש מתרבות הוריהם, משמש כאסטרטגיה בהסתגלותם של צאצאי המהגרים. הערכה וביקורת עשויים להקביל למושגים של שימור ושינוי. העברות בין-דוריות הבוררות בין דפוסים מקדמים לבין אלו שאינם מקדמים תוך שימור יחס חיובי להורים ולקהילת המוצא משמשות כאסטרטגיות חיוניות בתהליכי הגירה והסתגלות. זוהי המעטפת שבתוכה מתרחשת סוציאליזציה המאפשרת הכלה של מרכיבים שמקורם בזהות ובתרבות וצריכה של מרכיבים חיצוניים העונים לצרכי ההסתגלות. תרומתו של המחקר מוצגת בשלושה רבדים מרכזיים: התרומה התיאורטית, התרומה המתודולוגית והתרומה הפרקטית. ברמה התיאורטית, מלמד המחקר על אסטרטגיות הסתגלות הטמונות בזהות ובתרבות. בהקשר זה המפגש בין תובנות מתרבויות ופילוסופיות הודיות עתיקות יומין ובין גישות חדשניות 1 מקאדמס ובאומן מתייחסים לנרטיבים הנבנים משני סוגים מנוגדים של רצפים: . זיהום של ורצף גאולי רצף VII בפסיכולוגיה הפוסט מודרניסטית, כדוגמת הגישה הנרטיבית, מהווה ממצא בר-משמעות בהבנתם של תהליכים פנימיים ברמת היחיד והקהילה. ברמה המתודולוגית, תרומתו של המחקר הינה בהדגמה המוחשית של שימוש בכלים נרטיביים לקידום חקר ההגירה והקהילה. התרומה הפרקטית של המחקר נועדה להציג דרכי פעולה שעשויים לסייע בקביעת מדיניות ופרקטיקות בקליטת מהגרים. השימוש בכלים נרטיביים בתהליכי ההיכרות, המיפוי והעבודה עם קבוצות מהגרים, כפי שנעשה במחקר זה, מאפשר רכישת תובנות המתייחסות לייחודיות התרבותית של הקבוצות המהגרות. תפישת המציאות כתוצר של הבניה ופרשנות וחתירה של העובד המקצועי ללימוד ההבניות והפרשנויות של המהגרים עשויות לסייע בידיו למצוא גשרים לעבודה עם הקהילות והאנשים בתוכן. ממצאי המחקר מובילים להמלצה הרובצת לפתחם של הגורמים העוסקים בקליטת המהגרים הרואה בלמידה וחקר מעמיק של הנרטיבים והזהויות בקהילות מהגרות כדרך שעשויה לגשר על הבדלים תרבותיים בין החברה הקולטת לקהילה הנקלטת, ליצור חיבור לנקודות החוזק של המהגרים ולאפשר תהליך הסתגלות המתחשב בצורכיהם של המהגרים ורגיש לעולמם הפנימי. הנרטיב במחקר זה מופיע כשפה המחליפה את היעדר השפה, כשיטה הבאה כנגד היעדר השיטה. לסיכום, תרומתו המרכזית של המחקר הינה בהבנת תהליכי ההסתגלות של יחידים וקהילות אתניות מהגרות. התיאוריה העולה מתוך ממצאי המחקר עשויה לסייע בפיתוח גישה מתודולוגית לחקר ההגירה ולביסוס מדיניות ופיתוח מענים שיתאימו לקליטת מהגרים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏390.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה