‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי ערביות כאחרות בספרות העברית?

ראש פרק / עמוד מס'

1      מבוא. 3

2      רקע תיאורטי 4

2.1         סקירה ספרותית של שלוש היצירות. 5

2.2         התייחסות אל הכיבוש בספרות. 18

2.3         ייצוג הערבי בתרבות הישראלית ויחסי יהודים – ערבים.. 22

2.3.1             ייצוג מחבלות מתאבדות בעיתונות הישראלית. 26

2.4         דמויות ערביות בספרות העברית. 30

2.5         גישות פמיניסטיות ופוסט-קולוניאליות לייצוג נשים.. 32

2.5.1             פמיניזם פוסט-קולוניאלי 34

2.6         ה"אחר" בספרות והנשים כ"אחרות". 40

3      המחקר הנוכחי 50

3.1         מתודולוגיה. 50

3.2         קורפוס המחקר והדמויות הנשיות. 52

3.2.1             ערבסקות לאנטון שמאס  52

3.2.2             חצוצרה בוואדי לסמי מיכאל  56

3.2.3             יסמין לאלי עמיר 59

4      חשיבות וחדשנות המחקר.

5      ראשי פרקים משוערים.

6        ביבליוגרפיה  

מטרת המחקר הנוכחי הינה בחינה וניתוח דמויות של נשים ערביות המופיעות ביצירות מהספרות העברית. שלושת היצירות שהעבודה תתמקד בהן הןערבסקות של אנטון שמאס, יסמין של אלי עמיר וחצוצרה בוואדי של סמי מיכאל. המחקר יתבצע על פי גישות פמיניסטיות על מנת להתחקות אחר ייצוגי הנשים הערביות בספרות העברית כ"אחרות". המשותף לשלושת הרומנים שהם נכתבו על ידי גברים, שזהותם היא לפחות בחלקה ערבית ובחלקה ישראלית, אך יחד עם זאת קיימים גם הבדלים תהומיים ביניהם. המטרה היא לבדוק כיצד הסופרים האלה בונים את דמותן של נשים ערביות בתוך ההקשר הישראלי שבו הם כותבים, ובפרט כיצד נבנות הנשים כ"אחרות" על ידי כל אחד מהם.

להלן יוצג רקע כללי על שלושת היצירות שינותחו, ולאחר מכן רקע תיאורטי בנושא של ייצוג דמויות ערביות בספרות העברית, ובפרט נשים, מושג "האחר" בפילוסופיה ובספרות, וגישות פמיניסטיות פוסט-קולוניאליות שפותחו בעשורים האחרונים לניתוח הדמויות האלה. הרקע התיאורטי חשוב כדי לקבל תמונה של המצב המחקרי בנושא והכרת המושגים שמלווים את העבודה.

ייצוג הנשים הערביות בספרות העברית עוד לא זכה לתשומת לב מחקרית מספקת. יתר על כן, טיפול בייצוג הנשים הערביות כ"אחרות" יוצר קשרים בין תיאוריות פמיניסטיות ופוסט-קולוניאליות בהקשר של חקר הספרות העברית הינו חדשני כי שילוב התיאוריות הללו ביחס לנושא המחקר עוד לא בא לידי ביטוי מובהק בספרות המחקרית הקיימת.

כפי שעלה מסקירת הספרות, המחקרים הקיימים אינם מתייחסים לסוגיות פמיניסטיות בניתוחם של יצירות ספרות של סופרים ישראלים ממוצא ערבי תוך התמקדות בניגוד הבינארי בין יהודים ובין ערבים ובאופן שבו הוא בא לידי ביטוי בהן. דמויות של נשים ערביות ביצירות אלו נותרות מודרות מהשיח האקדמי העוסק בהן, בהתאם לכך, לא מן הנמנע כי קיים צורך בשילוב פרספקטיבה הפמיניסטית והפרספקטיבה הפוסט-קולוניאלית בכדי לבחון את הסיבות שבעטיין למקומן של נשים אלו בספרות עברית מאת מחברים ממוצא ערבי עוד לא הושמה תשומת לב  מחקרית ממוקדת.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אברהם-איתן, רחלי, מבגדאד לישראל: עיון משווה בטרילוגיה של אלי עמיר: יסמין מול מפריח היונים ותרנגול כפרות. תל אביב: עם עובד

אופנהיימר, יוחאי. מעבר לגדר: ייצוג הערבים בסיפורת העברית והישראלית. הוצאת עם עובד והמכללה האקדמית ספיר. 

Mishra, R. K.Postcolonial feminism: Looking into within-beyond-todifference. International Journal of English and Literature, 4(4)