‏390.00 ₪

העבודה האקדמאית -תזה- הוגשה פעם אחת בלבד בחודש דצמבר בשנת הלימודים הקודמת באונ' העברית, אצל ד"ר שרון. 

העבודה האקדמית לא נמכרה מעולם במאגר. היו אתם הראשונים לרכוש עבודה אקדמית זו! (וגם האחרונים אם תרכשו בנוסף גם בלעדיות). 

עבודה מצטיינת

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי השפעת המחאה החברתית על חברות ותאגידים עסקיים?

תוכן עניינים

מבוא

הרקע התיאורטי

תנועות חברתיות ועסקים

מוניטין ולגיטימציה ארגונית

אסטרטגיות התמודדות של ארגונים עם פגיעה במוניטין ובלגיטימציה הארגונית

שיטת המחקר איסוף נתונים

תיאור המחקר  

המשתנים הבלתי תלויים

המשתנים התלויים

ממצאי המחקר ומסקנות- ניתוח כמותי

בדיקת ההשערה הראשונה - שינוי בנטיית הארגונים להצהיר הצהרות פרו-חברתיות לפני המחאה ואחריה

בדיקת ההשערה השנייה- שינוי בהתאמת המסרים השיווקיים לאג'נדה של המחאה החברתית וערכיה לפני המחאה ואחריה

ממצאי המחקר ומסקנות- ניתוח איכותני

בדיקת ההשערה הראשונה- שינוי בנטיית הארגונים להצהיר הצהרות פרו-חברתיות לפני המחאה ואחריה

בדיקת ההשערה השנייה- שינוי בהתאמת המסרים השיווקיים לאג'נדה של המחאה החברתית וערכיה לפני המחאה ואחריה

דיון ומסקנות

רשימת קריאה

נספח התפלגויות המשתנים

מחקר זה ניסה לבדוק את התגובה של תאגידים פרטיים למחאה החברתית של קיץ 2011, כדי ללמוד על המרחב בין הציבור לארגונים בו מתהווה מדיניות הלכה למעשה, בין הציבור למגזר העסקי, תוך עקיפת הגורמים הממשלתיים-רגולטוריים. בפרט המחקר מנסה לתקף מחקרים קודמים ולבדוק את ההשערה הראשונה, על פיה ארגונים שספגו ביקורת במהלך המחאה, ייטו להצהיר יותר הצהרות פרו-חברתיות במטרה לשקם את התדמית הציבורית שלהם, בהשוואה לתקופה שלפני המחאה. ההשערה השנייה שנבדקה על ידי היא האם מעבר להשפעה בתחום החוץ- עסקי של אחריות תאגידית, קיימת גם השפעה על פעילות השיווק המסחרית של העסקים. השערת המחקר השנייה היא שארגונים ייטו להתאים את המסרים השיווקיים שלהם לאג'נדה החברתית של המחאה, ובפרט ייטו לפרסם יותר מסרים שנוגעים ליוקר המחיה ומעמד הביניים. בשעה שהתגובה הראשונה היא בקשת להגן על תדמית החברה בהתעלם מן המחאה, השנייה מגלמת היענות, ולו סימבולית, לתכני המחאה. תוצאות הניתוח הסטטיסטי מצביעות על הבדל בתגובת העסקים בהתאם לשייכות לאשכול ארגונים, רשתות מזון אל מול בנקים. בעוד הבנקים לא שינו את אסטרטגיית השיווק שלהם, חברות המזון נטו יותר לפרסם הצהרות פרו-חברתיות. ומבין כל המסרים שהוגדרו כמשתנים אופרציונליים לבדיקת ההתאמה לאג'נדה החברתית שנבדקו, נמצא כי רשתות המזון נטו יותר להתייחס למחירים בתקופה שלאחר המחאה. התוצאה הייתה מובהקת גם כאשר שלטנו על עונתיות בפרסום )רבעונים וחגים(. כלומר השינוי בהתייחסות לתרומה חברתית ולמחירים לאורך השנה ובהתאמה לחגים לא השפיע על המדידה של האפקט שנמצא בנוגע לאינטראקציה בין משתנה מועד הפרסום למשתנה סוג הארגון. ניתן לומר שרשתות המזון היו יותר קשובות למחאה ושינו את המסרים השיווקיים שלהם בהתאם למחאה החברתית, לעומת הבנקים שלא הראו שינוי. את ההבדל ניתן לנעוץ באופי המחאה והעובדה שהיא הופנתה במידה רבה כלפי חברות מזון בהשוואה לבנקים. סיבה נוספת היא השינוי במבני השוק בהם פועלים רשתות המזון והבנקים.  על פי נתוני יחידת המחקר של הכנסת , שוק הבנקאות בישראל מאופיין בתחרותיות מאוד נמוכה בשל מחסומי כניסה רגולטוריים ומבניים. השוק בישראל סובל מריכוזיות גבוהה, חמש קבוצות  בנקאיות שולטות ב%95 מנתח השוק הבנקאי. נוסף על כך השוק אינו מאוים על ידי קבוצות בנקאיות ברמה הבינלאומית. שוק המזון מורכב מיצרני מזון וממשווקי מזון. מניתוח נתונים של שני השווקים על ידי יחידת המחקר של הכנסת, עולה גם כן ששניהם מאופיינים ברמת ריכוזיות גבוהה אך עדיין נמוכה יותר משוק הבנקאות. חמשת החברות הגדולות לייצור מזון בישראל מחזיקות נתח שוק של %42.6. בשוק של משווקי המזון, שלושת החברות הגדולות החזיקו נתח שוק של %58. לפיכך, ייתכן שההבדל בהשפעת המחאה על המסרים השיווקיים של הבנקים לעומת חברות המזון נובע מכך שמבנה שוק הבנקאות הוא ריכוזי יותר, ומכאן הוא פחות תחרותי ולכן פחות קשוב להלך הרוח הציבורי. סיבה נוספת להבדל שנצפה יכולה להיות השינוי בגמישות של עקומת הביקוש למוצרי הבנקאות לעומת מוצרי המזון. צרכנים יכולים לשנות את רמת הביקוש שלהם למוצרי מזון בקלות רבה יותר מאשר את רמת הביקוש שלהם לשירות בנקאי. צרכנים יכולים לוותר על מוצר מזון שעולה להם ביוקר. בשוק המזון צרכנים יכולים "לנדוד" ביתר קלות בין ייצרני המזון ומשווקיו בקלות רבה יותר בהשוואה לנדידה בין קבוצות הבנקאות השונים. מעבר בין בנקים, מצריך תהליכים בירוקרטיים רבים, הקצאת משאבי אנרגיה וזמן מרובים. כך שהצרכנים בשוק הבנקאות מהווים מעין "לקוחות שבויים". פעילי המחאה החברתית של קיץ 2011 גם הם זיהו את ההבדל הזה ולכן אין ספק שעיקר החרמות שיושמו בתקופה של המחאה הופנתה בעיקר כלפי חברות משוק המזון ולא כלפי חברות מתחום הבנקאות. פעולות חרם אלו גרמו, בין היתר, להפסדים משמעותיים ברווחי החברות. הפסדים אלו העלו את המוטיבציה של החברות להוריד מחירים. הורדת מחירים זו מסבירה את השינוי במסרים השיווקיים של חברות המזון בהקשר של התייחסות למחירים. נוסף על כך, אחד השינויים החברתיים שהתרחשו לאחר המחאה היא הכוונה של הצרכנים לבחירות צרכניות נבונות יותר לאחר המחאה, בעיקר בשוק המזון. הטמעת תהליכים של צרכנות נבונה, קיבלה בין היתר מעין מענה בדמות של שינוי המסרים השיווקיים בשוק המזון והתייחסות יותר ספציפית למחירים. יש מספר מגבלות למחקר הנוכחי, הראשונה היא התמקדות בעשר חברות בלבד המייצגות את שוק המזון והשוק הפיננסי, ללא ייצוג של שווקים אחרים. בנוסף ייתכן וההתמקדות בפרסומות שפורסמו בעיתונות הכתובה גורמת להטיה כי מכיוון שמסר שעובר בסרטון הוא יותר חזק, ייתכן ששם השינוי בא יותר לביטוי. מגבלה משמעותית נוספת היא המדד הנמוך של "קריפנדורף אלפא" ) krippendorff) alphaלקידוד קיום הצהרות פרו חברתיות. המחקר הנוכחי עוסק במרחב החדש בו מתהווה מדיניות, מרחב בין הציבור הרחב למגזר העסקי, ומכאן חשיבותו. בפרט בעידן האינטרנט המאפשר לפעילים חברתיים לגרוף אחריהם תמיכה המונית, המחזקת את העוצמה של מרחב כזה. המחקר מעשיר את הידע התיאורטי בתחום של מחאות חברתיות, ארגונים ומדיניות ציבורית. אמנם המחקר הנוכחי מתמקד בנתח קטן של תגובת העסקים למחאה החברתית אך מניח תשתית למחקר עתידי נרחב לגבי מגוון ההשפעות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

Bogdan Vasi , I. & Brayden G. K  Social Movements, Risk Perceptions, and Economic Outcomes : The Effect of Primary and Secondary Stakeholder Activism on Firms'Perceived Environmental Risk and Financial Performance. American Sociological Review. Bronn P.S & Vidver-Cohen D.  Corporate Motives for Social Initiative: Legitimacy, Sustainability, or the Bottom line? Journal of Business Ethics