כיצד באות לידי ביטוי עמדות מנהלי בי"ס ומורים לגבי מתן רטלין לתלמידים עם בעיות של קשב וריכוז?

תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

תקציר. 3

מבוא. 4

סקירה ספרותית. 5

ריטלין 5

מנגנון הפעולה. 5

הגדרה בחוק והגבלות בניפוק. 5

אבחנה רפואית (אבחון הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות או נרקולפסיה) 6

תופעות לוואי אפשריות. 6

תופעות ארוכות טווח. 7

מינון 7

רקע היסטורי 8

ביקורת ציבורית. 8

ביקורת מצד שוללי הפסיכיאטריה כולה. 8

פוסלי הפסיכיאטריה כולה כגישה טיפולית. 8

אבחון והתחלת טיפול בגיל מבוגר. 9

תופעת בעיות הקשב וריכוז. 10

מקור להפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות:. 13

מדיניות משרד החינוך ובתי הספר למתן רטלין 16

חריגה מתפקיד המורה. 16

טיפול תרופתי הוא הקו האחרון 16

שיטה  - מתודולוגיה. 18

גישות למחקר האיכותני 18

כלי המחקר. 19

ממצאים (ניתוח הראיונות והמסמכים) 19

ממצאי ראיון מנהל בי"ס מס' 1. 19

ממצאי ראיון מנהלת בי"ס מס' 2. 20

ממצאי ראיון מנהל בי"ס מס' 3. 21

ממצאי ראיון מנהל בי"ס מס' 4. 21

ממצאי ראיון מס' 5 עם פסיכולוגית חינוכית, מומחית באבחון ובטיפול בילדים ובנוער. 22

ממצאי ראיון מס' 6 עם מחנכת כיתה ורכזת שכבה ותיקה. 22

דיון ומסקנות. 23

תמה- יחס לריטלין 23

תמה- האם היית נותן לילדך הפרטי רטלין?. 23

תמה- מדיניות משרד החינוך כלפי ריטלין 23

תמה- האני המאמין החינוכי והנגזרת מכך ליחס לריטלין 24

תמה-  האם אתה נוהג להשפיע על הורים לתת לילדיהם רטלין ?. 24

סיכום.. 24

ביבליוגרפיה. 27

ראיונות 31

פרטים משלימים: נספח הגדרות 49

עבודה זו בדקה עמדות מנהלים ומורים לגבי מתן רטלין לתלמידים עם בעיות של קשב וריכוז ע"י סקירת ספרות ומחקר איכותני.

בוצעו ראיונות עומק עם 6 אנשי מקצוע 3 גברים, 3 נשים:

4 מנהלי בתי ספר

פסיכולוגית חינוכית

מחנכת כיתה ורכזת שכבה ותיקה.

 מן הראיונות עולה כי המנהלים ואנשי החינוך שראיינתי מאוד אמביבלנטים לגבי הריטאלין. קשה היה לשמוע דעות נחרצות וחותכות של צידוד מלא בריטלין מחד או שלילה מוחלטת שלו מאידך.

3 הביעו דעה חיובית כלפי רטאלין, 3 הביעו דעה שלילית כלפי רטאלין.

 בישראל טיפול בריטלין בהפרעות קשב וריכוז אינו עונה על הקריטריונים של מדיניות ציברוית ראויה. במקום להשתמש בריטלין לדעתי יש לפעול להעצמה של בעלי הפרעות קשב.

 עבודה זו תבדוק עמדות מנהלים ומורים לגבי מתן רטלין לתלמידים עם בעיות של קשב וריכוז ע"י סקירת ספרות ומחקר איכותני.

 הפרעת קשב והיפראקטיביות היא הפרעה נפוצה מאוד בקרב האוכלוסייה הכללית‏‏ובקרב ילדים בפרט. וניתן למצוא אותה בכל שכבות החברה, הגילאים ורמות האינטליגנציה. לא קיים מידע מדויק על שכיחות ההפרעה, אך ההערכות המקובלות הן שבישראל ההפרעה נמצאת אצל בערך 5 אחוז מאוכלוסיית הילדים 3%-4% מהבוגרים. מספר הבנים שההפרעה מאובחנת אצלם גדול פי שניים עד פי שלושה ממספר הבנות המאובחנות. הפרעת קשב והיפראקטיביות היא הפרעה המתחילה כבר בילדות, ויש האומרים שהיא מתחילה להתפתח כבר אצל העובר לפני הלידה. 50%-70% מבני ה 6-12 שההפרעה אובחנה אצלם יאובחנו כך גם בגיל ההתבגרות ו-30% גם בתום תקופת ההתבגרות. (Coghill et al.) 

האחוז היורד אין פירושו שההפרעה נעלמה, אלא סביר יותר להניח שהאנשים אצלם אובחנה ההפרעה טופלו, או פיתחו דרכי התמודדות עם ההפרעה כך שהתסמינים שלה הפכו למורגשים פחות, או שההיפראקטיביות של אותם אנשים ירדה כאשר התבגרו, אך בעיית הקשב שהיא קשה יותר לאבחון עדיין קיימת אצלם. סיבה נוספת לאחוז הנמוך של המאובחנים המבוגרים היא שהפרעת קשב והיפראקטיביות נחשבה עד לפני עשור בערך לבעיה של ילדים בלבד. אמנם המודעות לקיום ההפרעה גם אצל מבוגרים גדלה בשנים האחרונות, אך עדיין המודעות אליה בישראל גדולה הרבה יותר בקרב רופאים המטפלים בילדים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

גבריאלה בינדר, ריטלין: לעצור את הקלות הבלתי נסבלת של קבלת התרופה, כתב עת דוקטורס