‏290.00 ₪

מבוא.

חילופי בעלים בחברה והשפעות על העובדים.

מתן הודעה לעובדים ע"י החברה הרוכשת

הגנות אלטרנטיביות לנושים

החלת חובת אמון מנהלי החברה הרוכשת כלפי העובדים   

עקרון יסוד: בין העובדים לבעלי המניות בחברה אין זהות אינטרסים.

חובת האמונים של נושאי משרה בחברה הרוכשת כלפי העובדים   

הגנה לעובדים מפני חילופי גברי בחברה: חוזי עבודה אישיים.. 

הגנות על זכויות ואינטרסים של העובדים מכח דיני העבודה הקוגנטיים.. 

הליכי ייעול בתוך הגוף הנרכש עלולים ליצור פגיעה בעובדים. 

מודלים לביסוס מקומם של העובדים בלב משטר החברות האנגלו-אמריקאי. 

מודל בעלי המניות.

מודל הקהלים.

מוסדות מוצעים.

סיכונים באימוץ מודל הקהלים.. 

דין רצוי. 

סיכום.. 

ביבליוגרפיה. 

מקורות זרים

עבודה זו עוסקת באינטרסים של העובדים בעת רכישת חברה. מיזוג חברות הינו טכניקה ידידותית[1] לרכישת חברה המאפשרת את איחודן של 2 חברות לישות משפטית אחת חדשה.[2] מאפייני הטכניקה מאפשרים למוסדות המוסמכים של החברה המוכרת[3] ושל החברה הרוכשת[4] להגיע להסכמה בדבר תנאי מכירתן של כלל מניות חברת המטרה לחברה הקולטת. הליך אישור המיזוג מצריך את אישור הדירקטוריון ואת אישורם של בעלי המניות.[5]

החברה הרוכשת קולטת אליה את כלל הנכסים והחיובים של חברת היעד לרבות חיובים מותנים, עתידיים, ידועים ובלתי ידועים. קיומה המשפטי של חברת היעד מתאיין ללא נקיטת כל הליך פורמאלי אלא כתוצאה ישירה של הליך המיזוג.[6]

שלב מקדים לתיאור תוצאות המיזוג, הוא הבנת היתרונות הגלומים בהליך המיזוג, הבנת יתרונות אלו תסייע לנו להעריך נכון יותר את הסיכונים של כל אחד מהצדדים אל מול היתרונות של כל אחד מהצדדים.[7]

היתרון הכלכלי המוסף בעת איחוד שני גופים לגוף כלכלי אחד מצדיק את תשלום הפרמיה הגבוה לחברה הנרכשת על ידי החברה הרוכשת. יתרון כלכלי זה נקרא " Synergy Gains "[8], כאשר תחת שם זה נכללים יתרונות רבים וביניהם הטבות מס[9]. ברשימה זו נתרכז רק ביתרונות תפעוליים של האיחוד הנובעים משינוי בפעילות היצרנית של שני הגופים ("Operating Synergies") כתוצאה מהרכישה. השגת יתרונות אלו מחייבת התאמה אסטרטגית בין שני הגופים המתאחדים, התאמה זו יכולה ללבוש צורות רבות. לדוגמא כאשר משאבי שתי החברות דומים, תחומי פעילותן זהים, קרובים או משלימים או שהן יכולות לחפות האחת על חולשות חברתה או להיעזר האחת ביתרונות השנייה כך שהאיחוד מאפשר להן להתמודד בדרך טובה יותר עם סביבתן הכלכלית.
מקורם של יתרונות אלו טמון ביתרונות לגודל ("ScaleofEconomies "); יתרון זה מושג לרוב על ידי רכישות אופקיות של חברות המייצרות מוצר זהה או דומה. האיחוד מאפשר להם לאחד מחלקות, לאחד קווי ייצור, לוותר על כפילויות בהנהלה וכדומה. יתרונות הגודל מאפשרים הקצאת משאבים יעילה יותר.
יתרונות הרכישה האנכית ("IntegrationVertical") מאפשרת לחברה להשיג את מטרותיה הכלכליות במידה גדולה יותר של עצמאות וזאת על ידי ביטול פן מסוים של קשריה המשפטיים והכלכליים עם העולם שמחוצה לה והפנמתו לתוך מסגרת החברה, יתרון זה מאפשר חסכון בהוצאות עסקה בגין כריתת חוזים לדוגמא וחסכון בכח אדם למטרות פיקוח על המערך החוזי והליכי העבודה עם חברות אחרות.[10]

יתרונות ההיקף ("ScopeofEconomies ") אשר מושגים ברכישות שמטרתם להרחיב את סל המוצרים אותם מייצרת החברה יאפשרו ויתור על כפילויות, פיתוחה של התמחות הישימה לגבי יותר ממוצר אחד, הקצאת משאבים נכונה, וכדומה.[11]

מדד אובייקטיבי ליעילות שוק הרכישה והמיזוגים הוא כוחות השוק אשר מייצגים את דעתם; עצם היקפו האדיר של שוק המיזוגים והרכישות בשנים האחרונות מצביע על יעילותו. כך לדוגמא שוק זה הגיע בשנת 2007 לסך עסקאות בהיקף של יותר מ-40 מיליארד דולר.¹⁴

כולי דעלמא מסכימים כי בעלי המניות מספקים את ההון הכספי, הנושים הם המספקים את החוב והעובדים מספקים לתאגיד את כח העבודה. כל צד משקיע ומביא לחברה את שלו והחברה הכלכלית צריכה את כל אלו על מנת להתקיים. בין הצדדים הללו והם מראים את פניהם בעסקת הרכישה: בעוד בעלי המניות מחזיקים זכויות קנייניות במניותיהם ואינם מעוניינים בהגבלות על עבירותן, העובדים מעוניינים לשמור על בטחון תעסוקתי ולהבטיח כי מעסיק חדש לא ישנם ניגודי אינטרסים אינהרנטיים ירע את תנאי העסקתם או חלילה יביא לסיומם.

ניגוד אינטרסים זה מתעצם בעסקת רכישה מסוג מיזוג: מאפייני עסקת המיזוג מגלמים בתוכם יתרונות כלכליים רבים בעלי פוטנציאל לפגיעה בעובדים.

דיני הרכישה שמו לעצמם כיעד השגת יעילות כלכלית, לאור הממצאים האמפיריים שנסקרו בחלק הראשון של רשימה זו אין זה ברור האם החצנת העלויות על העובדים בעסקת המיזוג עולה לכדי פגיעה ביעילות המצרפית כך שתצדיק את התערבות דיני הרכישה. תוצאה של מסקנה זו היא כי לא ניתן לקבוע האם על דיני הרכישה להתערב בהינתן יעדי המדיניות הקיימים.
התמורות הכלכליות והחברתיות שהתחוללו בשנים האחרונות הביאו לכרסום יעדי היעילות ומבנה דיני החברות בכלל, תמורות אלו הביאו לכך שישנם שיקולים כבדי משקל לטובת הגנה על קהל העובדים.

הפתרונות הקיימים בדיני העבודה ודיני החוזים אינם מצליחים להגן על העובדים ולכן יש צורך בפתרונות אחרים.

כל עוד יעדי המדיניות של דיני הרכישה הם השגת יעילות כלכלית ואין הכרעה ברורה באשר לעלות המתגלגלת על העובדים ועל הציבור בכלל כתוצאה מהמיזוג, ההגנות הנדרשות לא ימצאו את מקומם בדיני הרכישה. .

על אף חוסר הבהירות בתוצאות היעילות המצרפית לאחר המיזוג ועד לפיזור ערפל זה רשימה זו מציעה איזון חיצוני לדיני הרכישה. האיזון שהוצע כאן הינו בצורת הטלת חובה על המדינה ועל התאגיד הממוזג לספק לעובדים תוכנית "שיקום" והסתגלות למצב החדש, איזון זה מכיר במעמדם של העובדים ופורש להם רשת ביטחון אך מכיר ביעילות השפעותיו של המיזוג על כלל המשק.

אימוץ אמיתי של התפיסה הרואה בעובדים כחלק בלתי נפרד מהתאגיד כקהל הזקוק למעמד והגנה מצריכה שינוי כללי של דיני החברות ועד אז אין זה יהיה יעיל לחוקק חוקי קהלים בהינתן משטר החברות הקיים.

ברצוני להבהיר כי רשימה זו אינה באה להכריע בדבר התרבות העסקית הרצויה במדינת ישראל אלא רק להראות כי התרבות העסקית הנהוגה אינה מאפשרת את התחשבותם האמיתית באינטרסים של העובדים

תרומתה של רשימה זו היא בניסיונה לסקור את ההנמקות להתחשבות בשיקולי העובדים בעסקת המיזוג אך גם להראות כי לא רק קהל העובדים ירוויח מהתחשבות בשיקוליו אלא גם המשק בכלליותו.

לינק: מצגת מיזוג חברות, מיזוגים ורכישות תאגידים

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-40 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

 Donald S. Siegel & Kenneth L. Simons, Assessing the Effects of Mergers and Acquisitions on Firm Performance, Plant Productivity, and Workers: New Evidence from Matched Employer-Employee Data econpapers