‏290.00 ₪

העבודה האקדמית הוכנה במיוחד עבור מאגר עבודות אקדמיות free

תוכן ענייינים

מדינת ישראל עדיין ממשיכה להיאבק על גבולות המדינה, על הכרתה כמדינה בקרב מדינות רבות בעולמנו, ועל הלגיטימיות כמדינה ריבונית במזרח תיכון מוסלמי.
בשכבר הימים וגם בתקופה של היום, האדמות במזרח התיכון מהוות מגרש לסכסוכים, מהסכסוך שממשיך הרבה זמן, החשוב והמשפיע ביותר הינו הסכסוך ישראל פלשתין. היו תקופות שבהן נראה כי ניתן להגיע להסכם בין פלסטין וישראל, אך פעם אחר פעם התנפצה התקווה בעקבות האלימות שזעזע את טריטוריה והעולם כולו.  

התנגדות הערבים היושבים בארץ לשיבת היהודים התחילה יחד עם תחילת חזרתם של היהודים לארץ אבותיהם. הלאומנות הפלסטינית החלה להתפתח בד בבד עם הציונות. דרך פעולתה הייתה מרי והתנגדות, אשר התבטאו באיומים מתעצמים כנגד התושבים היהודים, המתמשכים עד לימינו, התקפות טרור, פעולות מלחמה והתקפה הסברתית-תעמולתית במטרה למוטט את יסודות המדינה הציונית ולהגיע לסיטואציה שבו לעם הפלשתיני תהיה מדינה משלהם.

פייסל חוסייני היה מבין המנהיגים הבולטים ביותר מבין כלל המנהיגים הפלסטינים. בשנות התשעים מנעה ישראל מחוסייני לייצג את הפלשתינים בוועידת מדריד, משום שגר בירושלים, אך לבסוף היה חבר בוועדה המייעצת למשלחת. בשנים האחרונות הרבה פייסל בפעילות דיפלומטית בין לאומית ואירח אישים מרחבי העולם בבניין ה"אוריינט האוס", שהוא נמנה עם מייסדיו.

חוסייני היה מבין הפלסטינים הקרובים יותר לשמאל הישראלי, ונפגש בחלוף השנים עם חברי כנסת רבים מהשמאל, גם בפגישות רשמיות וגם חשאיות. כוחות הביטחון הישראלים נהגו להיעזר בו לעיתים קרובות לצורך הרגעת השטח בירושלים בזמנים של מתיחות. חוסייני נקט במספר צעדים שהשפיעו רבות על הדרך לעזור לעם הפלשתיני להגיע לידי עצמאות מדינית. 

בעימות המוגבל, בדרך כלל נשמרים הצדדים - או לפחות אחד מהם, לרוב הצד החזק יותר – בעת בחירת המטרות וכלי הנשק שבהם משתמשים. זהו חלקו המוגבל של העימות; ניתן להבין מכך, שלעימות מוגבל יש לעתים רבות השפעות אסטרטגיות משמעותיות על הצדדים הלוחמים. זה מה שהתרחש גם בסיבוב הכוחני הנוכחי בין ישראל לפלשתינאים, הישראל בשמירת על המדינה, ופלשתין על הגנת העם שלהם והקמת מדינה מסודרת-עצמאית[4].

הימים הראשונים של המהומות היו התאפיינו בחוסר ארגון וכוונו גם כלפי החלקים העשירים באוכלוסייה הפלסטינית. סקרים שנערכו בין העצורים הפלסטיניים הראו שרב העצורים בשלב זה לא היו קשורים כלל למאבק הלאומי, ורבים מהם אף עבדו בישראל. בנוסף, בשלב המהומות הראשון השתתפו נשים וילדים רבים. הקמת ועדות עממיות בעזה, ויהודה ושומרון ו"המפקדה הלאומית המאוחדת להסלמת ההתקוממות בשטחים הכבושים" הביאו לקצו את חוסר הארגון.

בשנת 2015 ובעיקר במחצית השנייה שלה חלה הסלמה באירועים ובתקריות האלימות במסגרת הסכסוך הישראלי פלסטיני. בשנה זו כבקודמות לה, היופיגועי טרור רבים מצד הפלסטינים, כאשר בעיקר נפוצו פיגועי דקירה, פיגועי דריסה, יידוי בקבוקי תבערה ואלפי מקרים של יידוי אבנים במה שכונה "טרור עממי" על ידי שירות הביטחון הכללי. רבים מהפיגועים אירעו באזור ירושלים. בה'תשע"ו החל מאוקטובר חלה הסלמה בטרור הפלסטיני שהתבטאה בנוסף לטרור היומיומי בירושלים ואיו"ש גם ברצח מספר ישראלים וגל פיגועי דקירה בתוך הקו הירוק ומהומות אלימות מצד התנועה האסלאמית בישראל. במקביל חלה הסלמה גם ברצועת עזה כאשר החל מיוני, ירי הרקטות התגבר ל4 רקטות בחודש ונעשו ניסיונות לפרוץ את גדר המערכת.

מאז הסלמת תשרי בראש השנה ה'תשע"ו נרצחו בלמעלה מ1,400‏ פיגועי טרור 10 יהודים ונפצעו 262, רובם אזרחים.‏מרבית התוקפים בפיגועי דקירה, דריסה וירי נורו למוות או נלכדו. במקרים אחדים נורו למוות או נפצעו חפים מפשע, כתוצאה מטעויות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

רביב דרוקר ועפר שלח, בומרנג - כישלון המנהיגות באינתיפאדה השנייה, הוצאת כתר

Freedman, r. o. the intifada. miami: florida international university press.