‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 3

שיטות מימון היזמות העסקית. 3

יזמות חברתית. 4

התקשרויות חוזיות של יזמים.. 4

מה דינים של אותם חוזים מקדמיים, שכורת היזם בטרם הקמת החברה?. 4

מהו מעמדו של צד-ג' לחוזה, היינו עם מי שכרות חוזה עם היזם?. 5

באילו סיטואציות שמורה לצד-ג' את הבחירה בין 2 האופציות הנ"ל?. 6

סעיף 14(2) לחוק החברות:. 7

התקשרויות חוזיות של נושאי משרה בשם החברה. 8

במידה וצד-ג' ידע או היה עליו לדעת?. 9

בג"צ קמחי נ' ביה"ד הארצי לעבודה. 11

תורת האורגנים ויזמות. 16

אחריות בנזיקין של חברה:. 20

מקרה בוחן יזמות בתחום הטלקומוניקציה. 22

יזמות בחברת טלרד. 22

תאור הארגון 22

הצגת המיזם/תיאור המיזם.. 27

תאור המיזם העיסקי 28

טבלת שליטה. 33

פיתוח עסקי 33

תפעול. 33

ביבליוגרפיה. 34

 שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי דיני יזמות עסקית?

סעיף 1 לחוק החברות: "יזם" - מי שעושה פעולה, בשמה או במקומה של חברה שטרם התאגדה;

- הכוונה למי שיוזם את הקמת החברה, ועד שהחברה מוקמת הוא הרוח החיה שפועלת בשמה.

כאשר החברה תקום, היא יכולה לאמץ חוזים אלו ותיטול על עצמה את המחויבות והזכיות הנגזרים הנובעות מחוזים אלו. [1]

מה דינים של אותם חוזים מקדמיים, שכורת היזם בטרם הקמת החברה?

המטרה, שהחברה תאשר את החוזה לאחר שהיא תקום.

סעיף 12 לחוק החברות:

 "(א)     חברה רשאית לאשר פעולה של יזם שנעשתה בשמה או במקומה לפני התאגדותה.

- לחברה זכות לאמץ את החוזה ולאשר אותו, וע"י כך נוטלת על עצמה חבויות וזכויות.

וסעיף 12(ב) מאשר גם פעולות בדיעבד:

 "(ב) אישור בדיעבד כמוהו כהרשאה מלכתחילה, ובלבד שלא תיפגע זכות שרכש אדם אחר (בסימן זה - צד שלישי) בתום-לב ובתמורה, לפני האישור. [2]

מהו מעמדו של צד-ג' לחוזה, היינו עם מי שכרות חוזה עם היזם?

התשובה נגזרת מסוג היזמות. ישנה יזמות גלויה ויזמות נסתרת.

יזמות גלויה: דהיינו צד-ג' יודע שהחוזה נכרת לא בשמו של היזם, אלא בשם החברה.

ביזמות גלויה עוסק בעיקר סעיף 13 לחוק החברות:

(א)      ידע צד שלישי בעת פעולה כאמור בסעיף 12 על קיומה של היזמות, הברירה בידיו לראות את היזם כבעל דברו או לחזור בו מן הפעולה ולתבוע מהיזם את נזקו..."

(ג)        היזם והצד השלישי רשאים להתנות על הוראות סעיף זה. [3]

- במקרה שצד-ג' ידע על מקרה היזמות-יזמות גלויה. במקרים בהם החברה אינה מאמצת את החוזה, יכול צד-ג' לבחור באחת מ-2 חלופות:

א. לראות את היזם כגורם המחויב עפ"י החוזה, היינו היזם באופן אישי-"לראות את היזם "כבעל דברו".

ב. לחזור בו מן הפעולה, היינו לבטל את החוזה ולתבוע מהיזם את הנזק.

באילו סיטואציות שמורה לצד-ג' את הבחירה בין 2 האופציות הנ"ל?

(1)                      החברה לא אישרה את הפעולה בתוך שנה מיום עשייתה;

(2)                      עולה מן הנסיבות שהחברה אינה עתידה להתאגד, ובלבד שהצד השלישי הודיע על כך ליזם שלושים ימים מראש;

(3)                      החברה לא אישרה את הפעולה בתוך שלושים ימים מיום שדרש זאת ממנה הצד השלישי.

- במידה והחברה מאשרת את ההסכם, היזם יוצא מן התמונה-סעיף 12(ב) לחוק החברות:

12(ב) אישרה החברה את הפעולה - אין היזם חייב או זכאי עוד בשלה. [4]

יזמות נסתרת: צד-ג' אינו יודע שהיזם חותם על חוזה השכירות בשמה של החברה שעתידה לקום, אלא חושב שהוא חותם על החוזה בשמה הוא.

סעיף 14(1) לחוק החברות:לא ידע הצד השלישי בעת הפעולה על קיומה של היזמות, יחולו הוראות אלה:

(1) פעולת היזם תחייב או תזכה את היזם לפי הענין;

- הכוונה שצד-ג' אינו יודע שיזם מתקשר בשם החברה, וחושב שההתקשרות בשם היזם עצמו.

במקרה זה החוק אומר שפעולת היזם תחייב או תזכה את היזם לפי העניין. היינו, היזם הינו הצד השני לחוזה מול צד-ג'. אותו חוזה יחייב את 2 הצדדים.

יזמות עסקית היא הליך ההוצאה לפועל של מכלול הפעולות הדרושות להקמתו וניהולו של עסק חדש, או של תחום פעילות חדש בעסק קיים. מוציאי הפועל של פעולות אלו נקראים יזמים.

בפני היזם עומדים מכשולים רבים בדרך ליישום הרעיון העסקי (ה"מיזם") והוצאתו לפועל, גם אם מדובר ברעיון מוצלח. בין קשיים אלו ניתן למנות את תהליך השגת המימון למיזם, רישום פטנטים וקבלת אישורים רגולטוריים (במידת הצורך), גיוס צוות עובדים מיומן וכדומה. בתחום היזמות הטכנולוגית, המיזם החדש נקרא בשם "חברת הזנק" (סטארטאפ). חלק מהמיזמים נעזרים בחברות ייעוץ או ביועצים עסקיים המתמחים בליווי והקמת עסקים חדשים.

אף שאין דרך אחת נכונה בתהליך יצירת העסק, בבתי הספר למנהל עסקים נלמדים תחומים שונים הנוגעים ליזמות העסקית, המיועדים לתת ללומדים מסגרת מסודרת ליזמות מוצלחת- כגון כיצד לעבד את הרעיון העסקי, להגדיר אסטרטגיה עסקית, לכתוב תוכנית עסקית, לגייס מימון, לבנות צוות ועוד.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-15 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 ניסים כהן יזמות: המקרה של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ביטחון סוציאלי, 89: 42-5.

שפר, משה. פרופיל היזם הישראלי: מאפיינים ביוגרפיים, מניעים וגורמים קוגנטיבים. מכון גולדה מאיר לחקרי עבודה וחברה. אוניברסיטת תל-אביב.

 וינשל, דני. יזמות עסקית בחברות Start-Up הרבעון לכלכלה.  עמ' 42-35.