‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 4

הפרת הסדרי ראיה. 4

הפרת הסדרי ראיה על ידי האב. 5

במקרים של הפרת הסדרי ראיה באילו כלים משפטיים נעשה כיום שימוש?. 6

אכיפת הסדרי הראייה כנגד ההורה המשמורן 6

בקשה מתוקף פקודת ביזיון ביהמ"ש.. 6

ילדים שהורה מפר הסדרי הראיה -השפעות פסיכולוגיות על הילדים בשל העדר נוכחות הורית. 7

זכותו של הילד, לסיפוק צרכיו הנפשיים והחומריים ועקרון טובת הילד. 11

עובדות סוציאליות ופקידות סעד מטעם בימ"ש לגבי ילדים שלא רואים אב גרוש.. 16

אכיפת הסדרי הראייה כנגד ההורה הלא משמורן 17

הצעת חוק אכיפת הסדרי ראייה. 17

עקרון טובת הילד בביהמ"ש החילוני ובביה"ד. 18

הפתרון המוצע ע"פ המצב התחיקתי הקיים.. 20

סעד נזיקי – ע"פ המצב התחיקתי הקיים.. 21

סעיפים בחוק אודות הפרת הסדרי ראיה :. 22

פסיקות בנוגע להפרת הסדרי ראיה. 24

משפט משווה. 25

ארה"ב. 25

אוסטרליה. 26

בריטניה. 27

קנדה. 27

פתרון מוצע. 29

סיכום.. 36

ביבליוגרפיה. 38

בעבודה זו נגעתי בכל הנושאים הקשורים בהפרת הסדרי ראיה,החל מהמושג עצמו של הסדרי ראיה, המשכתי לנושא של הורה משמורן וכן הורה לא משמורן ,מהי הפרה של הסדר ראיה , אכיפה של הסדר ראיה , כמו כן באילו כלים ניתן לאכוף את הסדרי הראיה ומצאנו כי הכלים המשפטיים בהם נעשה כיום שימוש להתמודדות עם סיטואציה בה ההורה המשמורן הוא המפר את הסדרי הראיה, רחבים יותר מהסיטואציה בה ההורה הלא משמורן מפר את הסדרי הראיה. לצורך האיזון ומתן כלים נוספים, הוכנה הצעת חוק בנושא, המונחת על שולחן הכנסת. ברשימה זו אסקור כלים אלה ומגבלותיהם ואציע מתווה חלופי, יעיל ומתאים לאכיפה הדדית, המתבסס על טובת הקטין וזכויותיו, וחובות ההורים הנגזרות מהכלים. [1]

מעבר לכך מצאנו פסיקות הנוגעות להפרת הסדרי ראיה , לדוג': ע”א 2034/98 אמין נ’ אמין[2]- עסק בתביעת ילדים לפיצוי מאביהם על נזקים נפשיים בגין הזנחתו אותם. מדובר בפסק דין חריג. זהו פס”ד רלוונטי מבחינת השלכות הפרת האחריות ההורית. במקרים חריגים, כך קבע ביהמ”ש העליון, הורה שעבר על הוראות סעיפים 15 ו 17 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, המטילים על ההורים חובה וזכות לדאוג לקטין ולנהוג לטובתו כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין, עשוי להיתבע בנזיקין, בצירוף סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] או עפ"י עוולת הרשלנות (סעיף 35 לפקודה) עקב הנזק.

כמו כן סקרנו הצעת חוק אשר הוגשה בנושא שבה הועברו 4 סעדים בסיסיים:

1. פיצוי כנגד ההורה המפר, לגבי כל נזק או הוצאה, שנגרמה להורה האחר

2. פיצוי עונשי בגין הפרות חוזרות ונשנות

3. שינוי הסדרי ראייה: צמצום או הרחבת הסדרי ראייה, בהתאם להורה המפר

4. שינוי שיעור המזונות: הפחתה או הגדלת מזונות, בהתאם לצד המפר.

בנושא שינוי שיעור המזונות במצב בו קיימת הפרה, ביהמ"ש עושים שימוש בשינוי שיעור המזונות. ישנם מותבים המכירים באי קיום הסדרי ראייה באופן גורף כעילה להגדלה או הפחתת מזונות בהתאם לזהות המפר. הכלי העיקרי המוצע בהצעת החוק הינו פיצוי כספי ולא טיפולי. הדבר עומד בניגוד למוצע על ידי ועדת שניט, לפיה הדגש צריך להיות טיפולי. הוועדה, שמונתה לבחון את ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין, מציעה לתת כלי אכיפה טיפולי לבית המשפט, אותו היא מכנה "מתאם הורי". יחד עם זאת, הוועדה סבורה כי כעיקרון רצוי שלא להטיל סנקציות, מחשש להחטאת המטרה וגרימה לדיסטנס.

מעבר לכך בסופו של דבר גם הפעלנו את המשפט המשווה וסקרנו אותו בארה"ב לדוג': ביהמ"ש מחליט מי מהורים יקבל את ההחלטות עבור הילד והוא הופך להיות בעל המשמורת המשפטית. עו"ד שעוסקים בדיני משפחה טוענים שהמצב הזה נוח – הגבר, שבד"כ לא מקבל משמורת על הילד עדיין שותף להחלטות, והוא מקבל הסדרי ראיה. ישנה תיאוריה שאומרת שמי שבפועל מחליט החלטות עבור הילד הוא ההורה המשמורן. הרי הילד נמצא ברשותו, ולכן הוא מקבל את ההחלטות. תיאוריה אחרת אומרת שזה מאפשר להורה הלא-משמורן להמשיך לשלוט בחיי האמא.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

רות זפרן "קביעת מזונות ילדים בישראל – מהפך?" משפט ועסקים 

אירית רוזנבלום תורת המשפחה החדשה, הוצאת משפחה חדשה

‏ Uniform Parentage Act. Section 502

White N., Questioning the Father: From Darwin to Zola, Ibsen, Strindberg, and Hardy. Journal of European Studies .‏