‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 4

האירוע בברית החדשה. 6

הצליבה. 6

חשכת הצליבה ומות ישו 8

לאחר המוות. 9

ההורדה מהצלב. 10

הצליבה במקורות אחרים.. 12

העת העתיקה. 12

ביהדות. 13

ממצאים ארכאולוגיים.. 14

המקום.. 14

המועד. 16

צליבת ישו באמנות. 17

איקונוגרפיה. 17

מוזיקה. 22

קולנוע וספרות. 22

צליינות. 25

מסלולי סיור. 27

ויה דולורוזה. 29

תולדות ויה דולורוזה. 29

מסלול ויה דולורוזה. 32

תחנה 1: ההרשעה. 32

תחנה 2: ההלקאה וכפיית הצלב. 33

תחנה 3: הנפילה הראשונה. 34

תחנה 4: הפגישה עם מרים האם.. 35

תחנה 5: שמעון מקירנה עוזר לישו לשאת את הצלב. 35

שמעון מקירנה. 35

תחנה 6: ורוניקה מנגבת את פניו של ישו 36

תחנה 7: שער המשפט והנפילה השנייה. 37

תחנה 8: ישו מדבר אל בנות ירושלים.. 37

תחנה 10: חלוקת הבגדים.. 38

תחנה 11: המִסְמוּר לצלב. 39

תחנה 12: הצליבה. 39

תחנה 13: ההורדה מהצלב ומרים האם הדואבת. 40

תחנה 14: הקבר והתחייה. 41

אתרים בתוואי דרך הייסורים הקשורים בה. 42

ויה דולורוזה באמנות. 43

כנסיית הקבר. 43

הפסיון בברית החדשה ובתאולוגיה הנוצרית. 45

הפסיון באמנות. 46

מחזות פסיון 46

הסרט הפסיון של ישו 48

תסריט. 50

הפצה. 50

מחלוקת וביקורת. 51

ביבליוגרפיה. 52

לפי ארבע הבשורות בברית החדשה, צליבת ישו ומותו על הצלב, הם האירועים המסיימים את חייו הארציים לקראת קימתו לתחייה. הצליבה היא התרחשות מכוננת ובסיסית בתאולוגיה הנוצרית - מותו של ישו על הצלב מסיים את ייסוריו ("הפסיון"), ונחשב, יחד עם תחייתו, לשלב הכרחי בדרך לגאולת בני האדם. בשל חשיבותה העניקה הצליבה לנצרות את סמלה - הצלב.

לפי המסורת הנוצרית התרחשה הצליבה בגבעת הגולגולתא, ששכנה בתקופת בית שני מחוץ לחומות ירושלים. בדרך כלל מזוהה מיקומה של הגבעה בכנסיית הקבר שברובע הנוצרי, הנחשבת לאחת הכנסיות החשובות והקדושות ביותר בעולם.

The Passion of the Christ הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 2004, המתאר את השעות האחרונות בחייו של ישו. השחקן מל גיבסון השתתף בכתיבתו, בהפקתו ובבימויו. הסרט צולם בדרום איטליה, בעיקר בסאסי במטרה, ובאולפני צ'ינצ'יטה ליד רומא.

הסרט מתאר את הפסיון של ישו, ממאסרו, דרך חקירת ישו בידי הסנהדרין ומשפטו בפני פונטיוס פילאטוס, את עינויו לאורך דרך הייסורים, את צליבתו ואת תחייתו. הוא נצמד לתיאור האירועים בברית החדשה, ובאופן יוצא דופן בקולנוע האמריקאי, גרסת המקור דוברת לטינית, עברית וארמית[1].

הסרט נפתח בבגידתו של יהודה איש קריות ומאסרו של ישו בגת שמנים בידי שומרי בית המקדש. כייפא, הכהן הגדול, שופט את ישו, והכוהנים המתנגדים למשפט מגורשים מהמקום. כאשר ישו משיב בחיוב לשאלת כייפא האם הוא בן האלוהים, קורע הראשון את בגדיו ודן את ישו למיתה. ברקע מתוארים מעשי השליחים - התכחשותו של פטרוס והתאבדותו של יהודה איש קריות בתלייה. כייפא מביא את ישו בפני פונטיוס פילאטוס, אשר מאפשר לעם לחנון אותו או את העבריין בראבא. העם דורש כי ישו יצלב, ופילאטוס נענה בחוסר רצון. הסרט מתאר את הליכתו של ישו לאורך דרך הייסורים, את הלקאתו וסבלו, ואת הבוז לו הוא זוכה מההמון. ישו נצלב וכאשר הוא מת, מתרחשת רעידת אדמה והפרוכת בהיכל נקרעת לשתיים. ישו מורד מהצלב אל זרועותיה של הבתולה, ובמעמד הפייטה, היא צופה אל הקהל. הסרט מסתיים עם תחייתו של ישו, עת הוא יוצא מקברו.

הסרט נצמד במידה רבה לתיאור הפסיון של ישו בארבע הבשורות. עם זאת מופיעים בו ציטוטים ממקומות אחרים בברית החדשה, כמו דברי ישו בספר חזון יוחנן: "...הנני עשה הכל חדש" חזון יוחנן 21, 5, והוא רומז גם לאירועים מהברית הישנה. לדוגמה, בפתיחת הסרט נראה ישו כשהוא מנפץ ראש נחש, רמז לאמור בספרבראשית 3, 15: "ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב", ולאורך הסרט מצטט ישו פסוקי תהילים. בנוסף, הסרט עושה שימוש בתיאורים מקובלים את הפסיון כפי שהתקבעו באמנות במשך מאות שנים, ונוקב בשמותיהם המקובלים של שני הגנבים אשר ניצלבו לצד ישו -דיסמס הקדוש וקוסמס - ששמותיהם לא נזכרו בכתובים. עוד מופיעים בסרט אירועים אשר הופיעו בחזיונותיה של הנזירה הגרמניה אן קתרין אמריך, כמו הייסורים אשר תקפו את יהודה איש קריות או תלייתו של ישו מגשר לאחר מאסרו.

מאידך, בסרט מתוארים מספר אירועים מקוריים, אשר לא נזכרו בכתובים, כמו ניפוץ ראש הנחש בידי ישו ושיחתו עם השטן בתחילת הסרט, או עורב המנקר את עיניו של הגנב הרע במעמד הצליבה. הוא משנה מספר פרטים מקובלים, כמו זיהויו המפורש של שמעון מקירנה, אשר סייע לישו לשאת את הצלב, כיהודי.

הסרט נאסר להקרנה בערב הסעודית, בכווית ובבחרין ובמלזיה הוא הותר לצפייה רק בפני קהל נוצרי. בישראל הסרט לא נאסר להקרנה, אך הוא לא הוקרן בבתי הקולנוע שכן לא נמצא לו מפיץ. סך ההכנסות שגרף הסרט בעולם כולו הגיע ל-611,899,420 דולר והוא הסרט ה-41 ברווחיותו בכל הזמנים והשני בכל הזמנים מבין הסרטים המוגבלים בצפייה.

הסרט הופץ לשוק הביתי בגרסאות וידאו, DVD ו-Blu-ray, וזכה גם בשוק זה להצלחה רבה. בישראל הסרט מופץ בעותקי DVD מארצות שונות, אשר אינם כוללים תרגום עברי.

• דיוק היסטורי - הסרט גרר תגובות מעורבות. לנגד הצלחתו המסחרית והתמיכה לה זכה מקהילות נוצריות בארצות הברית וברחבי העולם, היו שהאשימו את גיבסון בעיוות מכוון של העובדות המופיעות במקורות. גיבסון אמר כי חובתו הראשונה הייתה להצמד לאמור בכתובים, אך מעבר לכך, וכל עוד הדבר לא נוגד את המקורות, הוא נטל לעצמו חופש אמנותי‏. החוקר מרק גואייקר מאוניברסיטת דיוקהמתמחה בלימוד הברית החדשה, טען כי לא מצא דוגמה בודדת לכך שגיבסון סטה באופן מכוון מהאמור במקורות‏. במקורות תקשורתיים רבים צוטט מזכירו האישי של האפיפיור, שציין כי יוחנן פאולוס השניראה את הסרט ואמר בתגובה כי "כך היו הדברים". הפרשה עוררה גלים והדברים הוכחשו לבסוף באופן רשמי על ידי דובר קריית הוותיקן‏. בעקבות כך הועלו טענות כי הציטוט הושם בפיו של האפיפיור בידי ההפקה, כדי לקדם את הצלחתו של הסרט. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)