‏290.00 ₪

תוכן עניינים

תוכן עניינים.. 2

מבוא. 3

קריירה ספרותית מוקדמת. 4

תקופת הפרוניזם והתעוורותו של בורחס. 6

פריחת הקריירה הספרותית של בורחס. 7

יצירתו 8

השפעות לאומו וזהותו על יצירתו 11

השפעות רב לאומיות על יצירתו של בורחס. 12

בורחס כיוצר ארגנטינאי 12

ביבליוגרפיה. 16

 חורחה לואיס בורחס ‏24 באוגוסט 1899 - 14 ביוני 1986 היה סופר ארגנטינאי. מגדולי היוצרים בלשון הספרדית אשר קמו באמריקה הלטינית. בורחס היה גם מסאי ומשורר, אך עיקר כוחו בסיפוריו הקצרים.

בנוסף לסיפורים הקצרים שהקנו לו את פרסומו, בורחס הוא אף מסאי, משורר, תסריטאי, מבקר ספרותי ומתרגם. עיוורונו השפיע מאוד על כתיבתו המאוחרת.

כתיבתו עוסקת במתן פרשנות אישית לנושאים בפילוסופיה, במיתולוגיה, במתמטיקה בקבלה ובתאולוגיה. בורחס מטפל בנושאים כבדים אלו ככלי משחק מהם הוא יוצר את יצירתו, לעתים בכובד ראש, ולעתים מתוך שעשוע.

בורחס, אשר חי לאורך רובה של המאה העשרים נטוע היטב במסורת הספרותית המודרניסטית. סגנון כתיבתו למדני, עמוק ומקיף. כבן זמנו ולדימיר נבוקוב וכג'יימס ג'ויס שקדם לו מעט, נטוע בורחס היטב במסורת הספרותית של ארץ מולדתו, אך השכיל להמריא אל מעבר לה ולתת לכתיבתו גוון אוניברסלי ובינלאומי. כנבוקוב וג'ויס בורחס אימץ את הרב-תרבותיות ואת השעשוע הלשוני, אך בעוד שנבוקוב וג'ויס נטו, עם התקדמות הקריירה שלהם, ליצור יצירות ארוכות ומורכבות יותר ויותר, נותר בורחס רב אמן בסיפור הקצר, מצומצם היריעה, והמהודק לשונית. בורחס התייחס אל עצמו כ"מיניאטוריסט" ונרתע ממה שכינה "סגנון הבארוק". סגנונו המאוחר של בורחס הוא בהיר ופשוט יותר מיצירתו המוקדמת.

סיפוריו הידועים עוסקים בנושאים כאינסוף, מראות, מבוכים, זהות וטיבה של המציאות. עלילות סיפוריו נוטות להיות פנטסטיות, כגון ספרייה המחזיקה כל עותק אפשרי של כל יצירה בת 410 עמודים, אדם אשר אינו שוכח דבר שחווה, חפץ מופלא באמצעותו ניתן לחזות בכל דבר על כדור הארץ, ושנה שלמה בה עומד הזמן מלכת הניתנת לאדם העומד מול כיתת יורים. בה בעת יצר בורחס אף תיאורים ריאליסטיים של החיים בארגנטינה, של קרבות רחוב, גאוצ'וס, פושעים זוטרים, חיילים ודמויות היסטוריות. סיפוריו מערבים את האמיתי והפנטסטי, המציאות והבדיון. בתקופות מסוימות, במיוחד בקריירה המוקדמת שלו, חצה עירוב זה את הגבול אל עבר הזיוף והתרמית - סיפוריו מתארים אירועים שאירעו כביכול וכתבים שנכתבו לכאורה, אך אין להם שורש במציאות. רבים מסיפוריו הם כביכול ללא שום עלילה, סיפורים שהם על גבול המסה הפילוסופית כגון בורחס ואני.

עבודתו השופעת של בורחס בתחום שאינו בדיוני כוללת תרגומים רבים, ביוגרפיות קצרות, ומסות ספרותיות על נושאים כטיבו של הדיאלוג, השפה, המחשבה האנושית, והיחסים ביניהם. בורחס היה חוקר התרבות הארגנטינית, ופרסם מאמר על ההיסטוריה של הטנגו, על הפואמה מרטין פיירו, על הזהות הארגנטינית הייחודית ועל תתי-התרבויות שקמו במסגרת זהות זו.

בורחס פרסם שירה לאורך כל חייו. כאשר מאור עיניו דעך, בתקופה שבה היה מאבק בין התקדמות מחלתו ובין ההתקדמות ברפואה, שאיפשרה לו קריאה וכתיבה בתקופות מוגבלות, העדיף להתרכז בשירה, שכן יכול היה לזכור בראשו את התקדמות העבודה. שירתו עוסקת במגוון הנושאים בהם עוסקת הפרוזה שלו.

בורחס היה ידוע כמתרגם פורה לשפה הספרדית משפות שונות. כבר בילדותו, בהיותו בן עשר, תרגם סיפור קצר של אוסקר ויילדלספרדית. לקראת סוף חייו תרגם את האפוס האיסלנדי האדה הפרוזאית לספרדית. תרגומיו כללו את יצירותיהם של אדגר אלן פו,פרנץ קפקא, הרמן הסה, רודיארד קיפלינג, הרמן מלוויל, אנדרה ז'יד, ויליאם פוקנר, וולט ויטמן, וירג'יניה וולף, תומאס בראון וג. ק. צ'סטרטון. בורחס היה בדעה שהתרגום יכול לעלות באיכותו על היצירה המקורית, ושגרסאות שונות של אותה יצירה בתרגומים שונים לאותה שפה הן תופעה רצויה ומקובלת, שכן תרגום הדבק בלשון המקור הוא בסופו של דבר שירות רע ליצירה המתורגמת. הוא אף כתב ש"המקור אינו נאמן לתרגום". כך למשל תיאר שקרא בילדותו את הספר דון קישוט בתרגום לאנגלית, וכאשר קרא בהמשך חייו את המקור הספרדי היה זה בעיניו העתק חיוור.‏

בורחס יצר אף בשני אופנים מאוד לא מקובלים - הזיוף הספרותי, והביקורת של יצירות דמיוניות. את הזיוף הספרותי הידוע ביותר שלו הוא יצר כבר בתקופה בה שימש כמבקר הספרותי של העיתון "אל אוגר" בשנות השלושים. בתקופה זו פרסם יצירות מקוריות שהיו בסגנונו של הסופר עמנואל סבידנבורג או בסגנון הספר "אלף לילה ולילה" כשהוא טוען שאלו תרגומים לסיפורים נדירים אותם מצא במסגרת קריאתו. חלק מסיפורים אלו התפרסמו בספר "דברי ימי תועבת העולם". הוא המשיך בקו זה לאורך כל הקריירה שלו, ולמשל פרסם שלושה סיפורים קצרים שלו, המתחזים לתרגומים מסופרים אחרים, באנתולוגיה ספרותית שערך.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

משה גלעד, הסופר חורחה לואיס בורחס

יעל פרוינד אברהם, ‏גדול יוצרי הבדיונות

Laín Corona, Guillermo. "Borges and Cervantes: Truth and Falsehood in the Narration”. Neophilologus, 93 : 421-37.

Laun Corona, Guillermo. "Teoría y práctica de la metáfora en torno a Fervor de Buenos Aires, de Borges”. Cuadernos de Aleph. Revista de literatura hispánica, 2: 79-93