‏390.00 ₪

צליאק היא מחלה הנובעת מרגישות לחלבון בשם גליאדין (Gliadin), המרכיב, יחד עם חלבון נוסף בשם גלוטנין, את הגלוטן המצוי בדגנים מסוימים.

ישנם מחקרים הטוענים שגם הגלוטנין ולא רק הגליאדין מכיל רכיבים המזיקים לחולי הצליאק .

הגליאדין הוא גליקו-פרוטאין (חלבון מורכב עם סוכר). הגלוטנין מעניק לעיסת הבצק את היציבות בזכות מבנה מולקולרי של רשת תלת-ממדית.

הגלוטן בגרעין מעורב בעמילן והוא ממוקם מבחינה בוטנית באנדוספרם - ריקמה טריפלואידית המספקת מזון לגרעין במהלך גדילתו. הגלוטן מצוי בעיקר בדגנים כגון חיטה, שעורה ושיפון. בחיטה, למשל, מהווה הגלוטן עד 80% מהפרוטאין שבגרעין, והוא האחראי לאלסטיות של עיסת הבצק ולכך שהשמרים יכולים בתסיסתם להתפיח את העיסה.

צליאק היא מחלה אוטואימונית. תאי מערכת החיסון מזהים בטעות את הגליאדין שנספג בתאי הדופן הפנימית של המעי הדק כגוף זר, פתוגני. תאי מערכת החיסון של החולה תוקפים את תאי המעי וגורמים בכך להפרעה בספיגת מזון.

בשל היות תסמיני המחלה בלתי ספציפיים (ראו בהמשך), מעריכים כי השיעור האמיתי של חולים במחלה גבוה בהרבה משיעור החולים המאובחנים. יש הטוענים כי שיעור החולים במחלה מגיע ל 1%-2% מכלל האוכלוסייה.

גורמי המחלה טרם הובררו לגמרי אך ידוע כי היא קשורה לנטייה גנטית מסוימת (ראו בהמשך).
מחקר העלה כי המחלה מתפתחת במקרים רבים כאשר רקמות הלימפה Peyer’s patches שבתחתית המעי הדק אינן מתפקדות כראוי, ובעקבות כך secretory immune-globulin A המנטרל בדרך כלל את השפעת הגלוטן, אינו מופרש או שמופרש בכמות שאינה מספקת. המחקר מנסה לקשור לבעיות בהפרשת sigA גם מחלות כרוניות אחרות כמו מחלת קרוהן (Crohn), אסטמה ועוד. מסקנת המחקר היא שהגלוטן מזיק , אך רוב בני האדם מוגנים מפניו. מצד שני, הרוב המוחלט של הרופאים סבור כי תאוריה זו אינה מבוססת עדיין.

ישנן השערות כי הגורם המעודד את התפרצות המחלה הוא פתוגן מסוים, ככל הנראה נגיף, ויש המוסיפים גם לחצים נפשיים.

מחלת הצליאק פנים רבות (המחלה אף מכונה בשל כך "מחלת אלף הפנים"), ולעתים היא אף חסרת ביטוי קליני כלשהו. כאשר המחלה מופיעה בצורתה הקלאסית (ראו בהמשך), קל לזהותה, אך ברוב המקרים המחלה מופיעה בצורות שונות, וקשה לאבחן אותה. חלק מהמאמרים נוקבים ביחס של 1:10 בין החולים המאובחנים לחולים שאינם מאובחנים, מכאן שהמקרים המאובחנים הם רק קצהו של הקרחון, ולכן ישנם חולים רבים הלוקים במחלה, אך אינם יודעים זאת. כיום, עקב עליית המודעות למחלה בקרב הקהילה הרפואית, מתגלים יותר ויותר חולים בגיל מבוגר וסביר להניח כי הם חולים במחלה זו תקופה ארוכה.

לחולים במחלה זו הובחנה רמה נמוכה של כוליציסטוקינין.

הטיפול היחיד המבטל את כל התסמינים (אך אינו מרפא את המחלה), הוא הימנעות קפדנית מאכילתמזונות המכילים גלוטן. די בכמויות זעירות של גלוטן (מעל 20 חלקים למיליון) ליצירת הנזק הבריאותי. כסיוע לחולי צליאק, תוויות של מוצרי מזון בישראל המכילים גלוטן מציינות זאת במפורש, על אף שיש בעייתיות רבה בנושא זה. חברות מזון מסוימות בארץ נוטות לסמן את כל מוצריהן בתווית "עשוי להכיל גלוטן". בדרך זו הן פוטרות את עצמן מאחריות אם המוצר הכיל גלוטן בטעות.

למרות זאת, לעתים קשה להקפיד על הימנעות מוחלטת מגלוטן; לעתים מזונות שאמורים להיות נטולי גלוטן מכילים בטעות כמויות קטנות של החלבון. בנוסף, שמירה על דיאטה קפדנית לאורך כל החיים אינה קלה עבור אנשים רבים, במיוחד עבור ילדים ובני נוער. מצד שני, מגבלה זו אינה מפריעה להתפתחות ולגדילה מאחר שלכל מוצרי החיטה יש תחליפים תזונתיים (כרבע מאוכלוסיית העולם, בעיקר במזרח הרחוק, אינו צורך כלל דגנים המכילים גלוטן).

המזונות מהם יש להימנע כוללים חיטה, שעורה ושיפון. לגבי שיבולת שועל קיימת סוגיה בעייתית: שיבולת השועל עצמה נטולת גלוטן ואולם כל יבולי שיבולת השועל המשווקים לצרכן מעורבים בדגנים המכילים גלוטן. לכן, ההמלצה הרשמית כיום לחולי הצליאק היא להימנע מצריכת שיבולת שועל עד להשגת יבולים טהורים.

בעבודה האקדמית כ-40 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית