עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

עבודה בנושא ספרות ילדים ומגדר, זכרון כללי, סטראוטיפים של דמות האישה בספרי ילדים ונוער (עבודה אקדמית מס. 10104)

‏290.00 ₪

38 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 10104

עבודה בנושא ספרות ילדים ומגדר, זכרון כללי, סטראוטיפים של דמות האישה בספרי ילדים ונוער

שאלות המחקר

כיצד ניתן להסביר את הסטראוטיפים הננקטים באפיוני הנשים בספרי ילדים?

באיזו מידה ניתן לשער, כי הסטראוטיפים התפתחו ביצירות והפכו למעין עובדה, שאומצה גם בעולמנו המודרני?

באיזו מידה השפיעו גורמים חברתיים ותרבותיים על מרקם היצירות, על עיצוב הגיבורים ועל יצירת סטראוטיפים?

באיזו מידה ניתן לשער, כי היחס לאישה במעשיות הקלסיות והמודרניות - עלול להיות גורם משפיע על עיצוב עמדות ומושגים תרבותיים אצל הילד?

תוכן עניינים

מבוא

התפיסה הסטראוטיפית של דמות האישה בספרות-הילדים

שאלות המחקר

ספרות ילדים כסוכנת חיברות

ספרות ילדים

מתקופת הישוב עד אמצע שנות השבעים

שינויים ערכיים בחברה ובספרות הילדים

ספרות הילדים כיום

התפיסה הסטראוטיפית של דמות האישה במעשיות ילדים

ניתוח יצירות

הצגת היצירות

קריטריונים לניתוח היצירות

התפיסה הסטראוטיפית של דמות האישה בספרות ילדים

• היפהפיה הנרדמת

שלגיה

סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה

 ספרים משקפים את השקפת העולם של כותביהם, את התרבות ואת פני החברה בה נוצרו. ספרות הנכתבת עבור ילדים משמשת כלי חיברות (סוציאליזציה) מובהק כמעבירת מסרים ערכיים אותם רוצה הכותב להנחיל, בהתאם לחברה בה נכתבו ובה גדלים הילדים, נמעני היצירות. ספרות משקפת מציאות קיימת או רצויה ועשויה אף לייצור אותה עבור הילד שטרם מבחין בין דמיון למציאות ומקבל את המסופר כמציאות אמיתית. ספרות הילדים, בשילובם של סוכני חיברות נוספים, מסייעת לילד בגיבוש הזהות העצמית והחברתית. בחברות שונות מטרות ותהליכי החיברות הם שונים ותלויי תרבות ועל כן סביר שההבדלים הללו ישתקפו גם בספרות הילדים, בהיותה סוכנת חיברות.

הסיווג לקטגוריות אצל בני-אדם נקבע על-פי מדדים שונים כמו מין, גזע, דת, לאום, עדה, מקצוע, מעמד חברתי, ואפילו מראה חיצוני. מי שמאמצים תפיסות סטראוטיפיות -מתייחסים אל הקבוצה כאל ישות הומוגנית: נוטים לייחס תכונות לזולת, בעיקר - על סמך השתייכותו לקטגוריה כלשהי, ובדרך זו מתעלמים מהבדלים אינדיבידואליים, הקיימים בתוך קבוצה כלשהי. שיפוט, שמקורו בתפיסה סטראוטיפית, נעשה על סמך ידע מצומצם ושולל מהאדם, שהסטראוטיפ מתייחס אליו, את הזכות לקבל יחס אישי, התואם את תכונותיו האישיות.סטראוטיפים, דעות קדומות וסטיגמות - קיימים בכל חברה, והבעיה היא, שהם משתקפים כבר בגילים צעירים מאוד, למשל, על ידי הילד המבליט את חזהו בגן ואומר: ״אני גבר, אני לא בוכה״, או הילד, שאינו מוכן לאסוף צעצועים ולסדרם, כי זה תפקידן של הבנות, או באמצעות משחק ה״אבא-אימא״,אשר בו הילדה תמיד לובשת סינר ומטפלת בבובות, והאב הולך לעבודה.

על-פי מחקרים, שנעשו בספרי לימוד החל מהגיל הרך וכלה - בתיכון, מופיעים בספרי הלימוד סטראוטיפים מיניים. פרנקל ולויאני מתמקדות בפינות-משחק של ילדים בגיל הרך. בספרי בן-צבי, בן-זאב ואברהמי-עינת, וכן אברהמי-עינת - משתקפים תיאור הסטראוטיפים באיורים, בתמונות ובאופני תיאור אחרים.

כיום גברה המודעות להשפעתם העצומה של מעשיות לילדים, של ספרי לימוד, של תכניות טלוויזיה ושל ספרי-ילדים - על תפיסת העולם של הילדים ועל הערכים, שהם סופגים, ביניהם סטראוטיפים מיניים. הנושא עומד על סדר היום לא רק מהבחינה הפילוסופית-ספרותית, אלא גם בעיתונות, בפורומים מקצועיים ובמוסדות חינוך ותרבות. בד-בבד גדלה המודעות לנושא מעמד האישה בארץ ובעולם, ועמה - המאבק כנגד הדעות הקדומות ביחס אליה. מה שנחשב בעבר לגישות מוצקות ובדוקות באשר לתפקידי המינים ולייצוג הגברים והנשים בתחומים שונים של התרבות שלנו - זוכה בשנים האחרונות לבדיקה מחדש. לפי החוקר פרופ, דמויות המעשייה מתגלגלות והולכות בתהליך מתמיד מדמות לחברתה, תוך שהן מסתגלות למציאות החיים, המשתנה מתקופה לתקופה. תהליך ההשתנות מתחיל במיתוס על אלים קדומים, שירדו מגדולתם, נמשך ונסחף עם זרם החיים אל הדמויות האנושיות. בין הדמויות הקדומות, ההולכות ומשתנות מן המיתי אל האנושי - מוכרת גם ׳האם הגדולה׳, הדמות המיתולוגית, המגדירה את האופי הנשי על מכלול צורותיו ומשרטטת את תכונותיו. תהליך השתנותה, שנעשה על-ידי התפצלותה לשתי ישויות: טובה ורעה -משתקף באמצעות הדיכוטומיות בין הדמויות, המאופיינת בסטראוטיפיות ומייצגת תכונות אנושיות, ולא דמויות ספרותיות.

כשם ש׳האם הגדולה׳ משקפת את מכלול התכונות באישה, כך משקפות הישויות שהתפצלו ממנה את שני צדיה של האישה על אפיוניהם ואפשרויותיהם: מצד אחד, האישה הטובה והחלשה, המופיעה לעתים קרובות במעשיות - (אם כאישה מתה או כאישה העומדת למות, הרי, מצד שני, היא אישה חזקה וחיה מאוד. זה, למעשה, העיקרון הראשי של האונטולוגיה הסקסיסטית, המהווה תשתית לתפיסה הסטראוטיפית של האישה: כאשר היא רעה, היא חיה, או כאשר היא חיה, היא רעה. התכונות של שתי הנשים באות לידי ביטוי בפונקציה הממשית האחת שלהן - האימהות: האם הטובה יולדת טרם מותה, אולם אינה נהנית מפרי בטנה, והאם הרעה מאופיינת בזדון שאין כמותו: היא חסרת-רחמים, אכזרית, אמביציוזית ומהווה סכנה לילדים ולשאר יצורים חיים. גם אם יכנו אותה אם - בשם מלכה, אם חורגת או מכשפה, תמיד תישאר - כהתגלמותו של חלום-בלהות, מקור לפחד ולאימה. כמכשפה היא מייצגת את הדגם המסורתי של רשעות כוחנית נטולת רגש, הכולאת את כל מה שמאופיין כחופשי, כיפה, כרגיש וכאוהב ומשתלטת עליו.

מוטיב התרדמה בא לידי ביטוי גם בסיפור ׳שלגיה׳, כשהמכשפה כמעט גורמת למותה של הגיבורה. כמו בגרסה דלעיל ניתן לפרש תרדמת זו - כציפייה לבואו של הנסיך הגואל. הימצאותה של שלגיה בארון זכוכית דומה לשהותה של האלה, ברינהילד, על ראש הר גבוה. היא אף דומה לתרדמתה בת מאת השנים של היפהפיה הנרדמת. שלוש נשים אלה הן פסיביות, אינן אדון לגורלן ומצפות שיחליטו בשבילן.

השם ׳שלגיה׳ מאפיין את המראה החיצוני של הגיבורה: פיה האדום כדם - מרמז על חושניותה, ועורה הלבן כשלג - מרמז על טוהרה ועל בתוליותה. תיאור חושני זה מתאר למעשה את הסטראוטיפ, המאפיין את הנסיכות. אף האם החורגת רואה ביופי את תכלית הכל, ולכן היא מקנאה בשלגיה וזוממת לסלקה מהדרך. זו מול זו מוצבות: היפה, הטובה וחסרת-האונים מול הפעילה, היוזמת והקובעת - המרשעת בעלת הרצון החזק. קיים קשר ברור בסיפור בין הנערה החושנית והנחשקת לבין היותה קרבן מושפל, נרדף וחסר-אונים. ׳מודל׳ החיקוי, המוצב לפני הילדים, הוא דווקא הקרבן: קשר זה אמור לעורר בילדים אמפטיה והזדהות, ומכאן קצרה הדרך להפנמת הסטראוטיפ או דגם ההתנהגות.

בפני הילדה, המחפשת מודל של הזדהות, מוצגים שלושה דגמי נשים:

א. האישה החזקה הרעה והאכזרית, הלא-אנושית והלא-נשית, שצפוי לה גורל אכזר.

ב. הפיה הטובה, החזקה והדינמית, אולם חסרת-הזהות הנשית וחסרת-הגיל.

ג. האישה הטובה והחלשה, הכנועה והכל-כך אנושית, שבסופו של דבר, מובטח לה עתיד ורוד עם הנסיך על הסוס הלבן.

הילדה מפנימה את המסר, כי אישה חזקה אינה נשית, וכי הפיה אינה שייכת למין האנושי. לכן אין היא יכולה להזדהות עמן, אך כלפי הנערה הן חשות אמפטיה וקרבה בהיותה מושפלת. נוסף לכך, היא מממשת את חלומותיהן הנסתרים לפרוץ את המעגל החברתי הנמוך, שהן מצויות בו, ולהתקדם למרומי האליטות. ילדות עשויות אפוא להבין, כי אין טעם

להתאמץ, להתמודד ולהילחם על רצונן, שהרי בסופו של דבר, ׳ההצלה׳ תופיע איכשהו מבחוץ - ומדובר בהצלה, ולא באהבה ובשותפות: איש אינו שואל את הנסיכה - סינדרלה, שלגיה או היפהפיה הנמה, אם אותו מציל ומושיע מלכותי מוצא חן בעיניהן. משום-מה אין מרכיב זה בא לידי ביטוי במעשיות האוניברסליות, והוא מתקבל - כמובן מאליו: אם הנסיך בחר בנערה, הרי באופן אוטומטי היא מסכימה ללכת אחריו - בלא לנסות להכיר אותו כאדם. כך

מוטבע חותם סטראוטיפי בתפקידי בני שני המינים. הנסיך המציל, המתואר כ״צעיר ויפה רכוב על סוס לבן״, לוקח את שלגיה הנמה, לאחר ששבעת הגמדים התייאשו מלהציל אותה. הם הצליחו להצילה שלוש פעמים מידה של האם החורגת המכשפה, אך לא - בפעם הרביעית, ולכן הם מעבירים אותה לגואל הפוטנציאלי -כמטבע העובר לסוחר.

אפשר להתייחס לתרדמה העמוקה, שהגיבורות המוזכרות מצויות בו, כאל חלק מתהליך התפתחותן, כשכל התעוררות מסמלת השגת שלב גבוה יותר של בגרות והבנה. חוקרים התייחסו לתקופת התרדמת הזאת באופנים שונים:

יש רואים בתקופה זו חוסר פעילות, המאפיינת את תחילת תקופת ההתבגרות. זו תקופה, שבה המתבגרת מרוכזת בעצמה, אולם אחרי תקופה זו מוכנה הנערה לצאת לדרך של פעילות. אחרים בוחנים אירועים אלה מנקודת-מבט פסיכולוגית-פרוידיאנית ורואים בגילוי העריות את הגורם המפעיל את העלילה. את שנתה של הנסיכה - מפרשים, למשל, כניתוק מיני ממשפחתה, המנסה להחזירה אליה, ואת הנסיך הגואל - רואים כבן-משפחתה, המציל אותה, כביכול, מניתוק זה. המכשפה או הפיה הרעה מנסות דווקא להציל את הנערה מיחסים אסורים באמצעות התרדמה, שהן מפילות עליה, אולם אין הן מצליחות. אף ב׳שלגיה׳ קיימת סיטואציה דומה: האם החורגת מנסה לשחרר את הגיבורה מיחסים אסורים באמצעות גירושה מהארמון, אולם אינה מצליחה, שכן הנסיך חוזר ומשיב אותה למשפחה המלכותית וליחסי-האישות הפנים-משפחתיים האסורים. היא אף אינה מצליחה לשחררה משבעת הגמדים, אחיה - למרות הקסמים שהיא מפעילה. רק הקסם האחרון, המופעל על שלגיה - התפוח - עולה יפה. הגמדים אינם יכולים להושיעה, והיא מתה, כביכול. לרגע נדמה, כי האם החורגת הצליחה במשימתה, שהרי שנתה של שלגיה מסמלת את אבדנה למשפחתה. לפי הפרשנות המוזכרת לעיל, הנסיך הגואל אותה הוא, למעשה, דמות האב, המחזיר אותה לאורח חיים מיניים, שאין בהם טבו ואיסורים. הדואליזם של טוב ורע מוכר כבר מימי קדם: אין הוא תאוריה של עקרונות מוסריים מופשטים, אלא תאוריה של גורמים, המשפיעים על יחסי האדם במשפחתו ובסביבתו. במעשייה מוצג הרע - כתופעה דמונית המאיימת על האדם, ולכן יש להילחם בה או לברוח מפניה, ואין לאדם כל אחריות כלפיה. ההתמודדות עם הרע נתפסת מזווית ראייה מעשית, ולא מוסרית. הנטייה האנושית-ערכית של החברה המערבית לשפיטה מוסרית אינה מקבילה לנטייה האישית של גיבורי המעשייה. זו משתקפת בתגובות א-מוסריות, הבאות לידי ביטוי באמצעות מערכת, המענישה את הרע בהיותו גורם מזיק. בהשפעת היהדות והנצרות מתייחסים כיום בעולם המערבי למוסר - כאל מרכיב הכרחי בכל אמונה ובכל פילוסופיה, העוסקת במהותו של האדם. המעשיות משאירות רושם רב על הילדים מאז ילדותם המוקדמת - החל בגיל הרך הם מפנימים מרכיבים מהמעשייה, וביניהם, כמובן, גם סטראוטיפים, המתייחסים לתכונותיהם של האישה והגבר ולתפקידיהם בחברה. כך מקבלים הילדים מושג לא נכון על הדמויות: בקבוצה אחת מאופיינת האישה - כיפה, כטובת-לב, כחלשה וכחסרת-אונים - לעומת קבוצה אחרת, אשר בה מאופיינת חברתה - כרעה, כמכוערת וכרבת-כוח. הגבר במעשיות הוא בדרך כלל צעיר ויפה, מגן על האישה החלשה וגואל אותה בעת הצורך. התפיסה הסקסיסטית על האישה הכנועה וקלת-הדעת - מחד גיסא, כשנגדה האישה הרעה -מאידך גיסא, מופיעה במעשיות במלוא עצמתה, ודורות על גבי דורות של ילדים חונכו לאור תפיסה בסיסית סטראוטיפית זו. גם בחברה המודרנית העכשווית ממשיכים מעבדי-המעשיות לאפיין את הנשים באופן סטראוטיפי, אף שהם מודעים לעובדה, שאפיונים אלה מעוגנים באלימות קשה. בכך הם עושים עוול רב לנשים נפלאות, הקרויות ׳אימהות חורגות׳, המטפלות באהבה ובמסירות בילדים, שנמסרו לטיפולן או לנשים נכות בעלות מראה יוצא דופן, שהודבק להן סטראוטיפ של מכשפות. הקלסיקה של ספרות ילדים אימצה סטראוטיפים שליליים רבים, ואין פלא בדבר: האחים גרים, שהיו בין ראשוני המלקטים של סיפורים עממיים, השפיעו דורות על גבי דורות על הדור הצעיר, והדבר אמור גם על החברה המודרנית של היום. גם מלקטים ויוצרים מתקופות מאוחרות יותר לא היססו להמשיך ולאפיין את דמויות הנסיכה, המכשפה והאם החורגת -באופן סטראוטיפי, אף שהיו מודעים לעובדה, שאפיונים אלה מעוגנים באלימות קשה.

מצגת על מגדר וספרות ילדים, רפרט פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ביקורת פמיניסטית על תפקידי המינים במעשיות ילדים המסורתיות, בתוך: ברוך, מ. (עורכת). אל תנשקי את הצפרדע. תל-אביב, משכל. מסיפור עממי - לסיפור ילדים. חיפה, גסטליט.פרנקל, פ. לויאני, ג. סטראוטיפים מיניים בגן-הילדים - דימוי והתנהגות. הוצג בכנס השמיני של איל״ה, תל-אביב.

צפרוני, א.הסטראוטיפים המיניים והשלכותיהם על החינוך, בתוך: מקרא ועיןן, 70. רואהל, ד. כיפה אדומה בתוך: ברוך, מ. (עורכת) אל תנשקי את הצפרדע, תל-אביב, משכל, עמ׳ -101 99.

Bachofen, J.J.  Mutterrecht und Urreligion, eine Auswahl, hrsg. Von. R, Marx., Leipzig. Basile, G.  IL Petamerone. In N.M. Penzen (Ed.) The Pentamerone of 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה