‏290.00 ₪

תוכן העניינים: 

מבוא. 3

עלילה. 3

"מתח מלאכותי". 4

שטאופנברג כהפקה היסטורית אחרי המלחמה. 6

"מבצע ואלקירי" בשיח התקשורתי 7

׳מתח מלאכותי׳ ב״ואלקירי״. 8

השפה כמתח אידאולוגי 10

הייצוג של היטלר. 12

הבניית מיתוסים בקולנוע. 14

ייצוג השואה בקולנוע. 16

מחנה אושוויץ. 18

דמות הנאצי והמרחב הקולנועי הישראלי 19

מבע קולנועי של סרטי שואה. 22

מתודולוגיה. 22

גישות למחקר האיכותני 23

אמצעים קולנועיים מתודולוגיים:. 24

העיצוב הקולנועי והסמל של תאי הגזים.. 25

הצגת הזוועות היומיומיות על המסך. 25

סיכום.. 29

ביבליוגרפיה. 30

פילמוגרפיה. 34

 סיפורים ידועים רבים על גרמניה הנאצית ומלחמת העולם השנייה זכו לתשומת לבם של קולנוענים כבר מתחילת שנות ה-40. מעבר לייצוג החומרים ההיסטוריים וקידום מטרות חינוכיות, סרטים אלו מעבירים ומחזקים ערכים חברתיים אשר הופכים סיפורים אלו לרלוונטיים לימינו שלנו. אחד הנרטיבים הקולנועיים ההיסטוריים המפורסמים ביותר, כזה הזוכה שוב ושוב לייצוג אמנותי מאז שנות ה-50, הוא סיפורו של קלאוס פון שטאופנברג והתכנית להתנקשות בהיטלר. בשנת 2008 הפך סיפור זה ללהיט קולנועי כקו-פרודוקציה האמריקאית-גרמנית: Valkyrie (מבצע ואלקירי, בריאן סינגר, 2008), בכיכובו של טום קרוז כשטאופנברג.

 בסמינריון זה אטען כי בתהליך עיבודו מחדש של סיפור היסטורי מפורסם, כמו זה של שטאופנברג, שב הנרטיב וקם לתחייה באמצעות מה שאני מגדירה כ״מתח מלאכותי". "מתח מלאכותי" זה נוצר באמצעות טכניקות קולנועיות, מוסיקה, שימוש בשפה ואמצעים נוספים, אשר מצד אחד פועלים ליצירת אותנטיות, ומן הצד השני משחזרים מיתוסים הנושאים ערכים רלוונטיים לזמן ההווה. על כן, למרות שהצופים כפי הנראה כבר יודעים כיצד נגמר הסיפור , ה"מתח המלאכותי" משמש כטריגר ליצירת ציפיות, בעיקר אמוציונליות אך גם באופן מסוים רציונליות, מכיוון שהסרט מציג היבטים חדשים של האירוע אשר הינם, במקביל, מוכרים ולא מוכרים לצופים.

מבצע ואלקירי (אנגלית: Valkyrie) הוא סרט מתח שבוים על ידי בריאן סינגר, ובכיכובו של טום קרוז. 

הסרט מבוסס על אירוע היסטורי - קשר העשרים ביולי - שאירע בשיאה של מלחמת העולם השנייה, כאשר קבוצה של קצינים מן הוורמאכט, פוליטיקאים, אנשי רוח ודת תיכננו להתנקש בחיי אדולף היטלר ב־20 ביולי 1944, על מנת לסיים את המלחמה, להציל את גרמניה ולעצור את שואת יהודי אירופה ויתר פשעי המלחמה של היטלר. קרוז מגלם את הדמות הראשית בסרט - קולונל קלאוס שנק פון שטאופנברג.

(Kate Connolly)

ליהוקו של קרוז עורר בתחילה מחלוקת בקרב פוליטיקאים גרמנים ובקרב חברי משפחתו של שטאופנברג, עקב השתייכותו של השחקן לכת הסיינטולוגיה. עם זאת העיתונות הגרמנית הביעה את תמיכתה בהפקת הסרט אשר יגביר את המודעות לניסיון ההתנקשות של פון שטאופנברג בהיטלר.

במהלך מלחמת העולם השנייה, קולונל גרמני בשם קלאוס שנק פון שטאופנברג נפצע באופן קשה באפריקה ובשל כך נשלח חזרה הביתה לגרמניה הנאצית, ומשמש בתפקידים עורפיים. שטאופנברג מצטרף לתנועת התנגדות גרמנית, והופך לחלק מקשר העשרים ביולי - מזימה שנועדה להתנקש בחייו של היטלר על מנת לפתוח במגעים עם בעלות הברית לסיום המלחמה, להציל את קורבנות הנאציזם ולשמור על גרמניה בגבולות שלפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. במסגרת תפקידו שטאופנברג משתתף בגיבוש תוכנית שנקראת בשם הקוד "ואלקירי", ששימשה כתוכנית מגירה להעברה מסיבית של כוחות אל עיר הבירה ברלין לשם הגנה מפני התקוממות. הוא עושה שינויים בתוכנית זו כדי להתאימה לצורכי ההתקוממות על מנת לעצור את שרשרת הפיקוד הנאצית מיד לאחר ההתנקשות בהיטלר.

שטאופנברג לוקח על עצמו את משימת ההתנקשות בחייו של היטלר, וזאת באמצעות הטמנת חומר נפץ עם מנגנון השהיה בעת ישיבה של היטלר עם הקצונה הבכירה. שטאופנברג מצליח להביא להתפוצצות החומר, והוא בטוח שהיטלר נהרג, ומתחיל בהפעלת תוכנית "ואלקירי" ובהשתלטות על הירארכיית השלטון הנאצית. בדיעבד מתברר כי היטלר ניצל מההתנקשות וסבל מפציעות קלות בלבד, כך גם כוחות המילואים שנקראו לעצור את בכירי המשטר הנאצי מבינים כי מדובר במזימה, ועוצרים את שטאופנברג וכל השאר הבכירים המשתתפים בקשר. בסופו של דבר בית דין שדה גוזר את דין כל הקושרים למוות.

(C. A. Russell & S. J. Levy)

"מתח מלאכותי"

מוכנות ראשונית מצד הצופה להתנתק מן המציאות, על המגבלות הרציונאליות והרגשיות שבה, להתמסר לסיפור ולייצוגים השונים שעל המסך ולהישאב לחוויה שהסרט מציע, קיימת בצורתה הסימבולית ובצורתה הפרקטית עוד בטרם כינונה של תרבות הצפייה בסרט. הפסיכולוג הגרמני הוגו מאוורהופר (Mauerhofer) כינה את ההינתקות הוולונטרית מן המציאות שבחוץ

המתרחשת עם כניסתו של הצופה לקולנוע: ׳המצב הקולנועי׳. הגדרה זו מתייחסת להשפעה הפסיכולוגית על הצופה הנובעת מהתנאים הפיזיים בקולנוע המנתקים את הצופה מהעולם שבחוץ, מאור טבעי ומקולות רקע.

צפייה בסרט היא מצב של פסיביות וולונטרית, משולה למצב של חלימה שהיא תהליך פסיבי ולא מודע הנובע מתוך התת-הכרה. במצב שבו התת-מודע נפתח ומתקשר עם המודע, הדימויים העולים אינם תוצאה של בחירה מודעת אלא נתונים לכוח הדמיון הסובייקטיבי. כך שבזמן הצפייה, במצב של פסיביות וולונטרית והינתקות מן התנאים הפיזיים הרגילים, הצופה משלים מתוך הדמיון הפרטי שלו את מה שאינו יכול לקלוט ולעבד במהירות בשל עומס האינפורמציה. מצב זה מתרחש במיוחד בזמן צפייה בסרט המתאפיין במעברים מהירים בין השוטים ותנועות מצלמה אינטנסיביות. ההשלמה הסובייקטיבית-פסיבית של פרטים ויזואליים או חושיים שלא הגיעו לידי ביטוי באופן מלא או רציף דרך המצלמה, גורמת לצופה לתעל את הסיפור החיצוני המופיע בסרט באמצעות הדמיון הפרטי ולהפכו לחוויה אישית שלו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

שאול פרידלנדר. "היסטוריה משולבת של השואה: אפשרויות ואתגרים". בתוך: תיאוריה וביקורת 40,  עמ' 115.

C. A. Russell & S. J. Levy, "The Temporal and Focal Dynamics of Volitional Reconsumption: A Phenomenological Investigation of Repeated Hedonic Experiences," Journal of Consumer Research, Vol 39:2

Kate Connolly, "Tom Cruise's Nazi Photoshop job for Valkyrie," The Guardian