‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא  

ביוגרפיה קצרה של השופט. 

המזג השיפוטי של השופט. 

יחסו של השופט ג'ובראן לסחר בסמים – נאשמים יהודים / ערבים.

מגדר והאג'נדה של השופט ג'ובראן 

יחסו של השופט ג'ובראן לעבירות מין 

יחסו של השופט ג'ובראן לעניין שוויון וערכים

פרשת חוק האזרחות והכניסה לישראל. 

עמידתו של ג'ובראן על עמדותיו עם צבירת הותק בביהמ"ש העליון 

האם ג'ובראן נוטה בפסיקתו ימינה או שמאלה?

פרשת חוק חנינת מורשעי ההתנתקות. 

נימוקו של ג'ובראן לפסול חוק ההתנתקות בשל פגיעתו בשוויון

ביבליוגרפיה. 

נספח

עבודה זו תשים זרקור על שופט ביהמ"ש העליון בדימוס סלים ג'ובראן. אך בטרם יהיה דיון על פסיקתו ואישיותו יש להכביר מילים על ערכים ועבודת בית המשפט העליון.

ג'ובראן מונה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת 2015.

בזמן השבעתו של נשיא ביהמ"ש העליון אשר גרוניס, ג'ובראן לא השתתף בשירת ההמנון. הדבר הביא לטענות רבות כלפיו, אולם חברו לביהמ"ש העליון, השופט אליקים רובינשטיין, הגן עליו וכתב כי: 

"מחברות יומיומית במשך קרוב לשמונה שנים, בעבודתנו המשותפת, אוכל להעיד על יושרתו כשופט ועל היותו אזרח נאמן של מדינת ישראל המייצג את המדינה בכבוד ובהצלחה בחו"ל, וירבו כמותו"‏

תפקידו כשופט ביהמ"ש העליון יצר כבוד רב בקרב נציגי הארגונים הערביים הקיצוניים. עורך דין חסאן ג'בראין מנכ"ל ארגון עדאללה אמר בראיון לעיתון הארץ[1]:

"כשרואים משהו מהמיעוט הערבי שותף להחלטות חשובות במדינה, כשהוא יושב בערכאה המשפטית החשובה ביותר שדנה גם בנושאים חוקתיים, יש לזה השפעה חיובית מבחינת הסטריאוטיפים הגזעניים שיש כלפי ערבים"

ביוגרפיה קצרה של השופט

ג'ובראן, יליד 1947, הוא יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20, והאזרח הערבי הראשון בישראל המכהן במשרת שופט עליון במינוי קבוע .

השופט סלים ג'ובראן הוא נוצרי מארוני (ארמי) שנולד בחיפה. ב- 1963 השלים את לימודי התיכון בביה"ס 'טרה סנטה' שבעכו וב- 1968 סיים תואר במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. ב- 1970, בסוף ההתמחות שלו, הוא קיבל רישיון לעסוק בעריכת דין. בין 1970-‏1982 עבד כעו"ד מטעם עצמו. [2]

ג'ובראן מונה לתפקיד שופט בית משפט השלום בחיפה ביוני 1982. במרץ 1993 מונה לתפקיד שופט ביהמ"ש המחוזי בחיפה.

במשך הכהונה שלו כשופט מחוזי הוא עסק רבות בתיקים פליליים וישב בראש הרכב פלילי בביהמ"ש. בתקופת הכהונה שלו ישב בהרכב עם השופט מנחם נאמן יחד עם נשיא ביהמ"ש המחוזי, כב' השופט מיכה לינדנשטראוס.

"כשהיו מגיעים נושאים בעלי עניין ציבורי רב", מספר לינדנשטראוס, "הייתי בדרך כלל פונה אליו ומבקש אותו להצטרף להרכב. נאמן הוא שופט מרקע דתי מאוד, והמיזוג של שלושתנו היה מצוין, אחד ההרכבים הטובים ביותר שהיו לנו בבית המשפט. עכשיו, כשסלים עומד להתמנות לעליון, עורכי דין בחיפה אומרים לי כמה הם מצטערים שההרכב הזה התפרק". 

באפריל 2003 מונה לכהן כשופט בפועל בביהמ"ש העליון בירושלים, למשך שנה ובחודש מאי 2004 מונה לכהונה של קבע כשופט ביהמ"ש העליון.

במהלך הכהונה שלו כשופט מחוזי מילא השופט ג'ובראן גם תפקיד של מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. בעבר מילא גם תפקיד של נגיד ארגון רוטרי ישראל.

לפי ג'בארין, "המצב הפוליטי בישראל הוא בעייתי בשביל כל שופט ערבי, בגלל תפישת המדינה כמדינתו של העם היהודי. איך אמור שופט ערבי מקצועי, גאה בעצמו, להתייחס להגדרה שלפיה על אף שהוא יליד הארץ, על אף שהוא ומשפחתו נמצאים בה מימים ימימה, הוא צריך לקבל את ההגדרה החוקתית שהמדינה שייכת לעם היהודי? זה מעמיד כל שופט ערבי בדילמה: אם הוא ילך לפי הערכים האוניברסליים הליברליים, הוא ייתפש כשופט פוליטי-ערבי ולא כשופט מקצועי. זה יפגע במעמדו, כי הראייה המקצועית כאן היא לפי הקונצנזוס של הקהילה המקצועית, שבעיניה זו הגדרה ניטרלית לומר שישראל היא מדינת העם היהודי. מצד שני, אם השופט יקבל את ההגדרה הזו, מעמדו ייפגע בעיני חבריו השופטים, כי הם יודעים שאין אף ערבי משכיל שיכול לקבל את הקביעה הזו בניסוח הנוכחי".  

ג'בארין חשש ממצב דומה המתרחש בביהמ"ש העליון האמריקאי, שם מכהן שופט שחור, קלרנס תומאס. "בניגוד למה שציפו, התפישה שלו מאוד שמרנית והוא מתנגד לעקרון ההעדפה המתקנת. הוא לא כמו השופט השחור הראשון שכיהן בעליון שם, תורגוד מרשאל, שקידם מאוד זכויות של מיעוטים. כל הארגונים של השחורים היו מאוד גאים בו, והגאווה הזאת הגיעה עד עדאלה. כשהשופט זועבי התמנה לעליון בישראל, באנו אליו ללשכה לברך אותו והבאנו לו ספר על השופט מרשאל". [3] 

השופט עבד אל-רחמן זועבי שימש כשופט זמני בעליון, ולא זכה למינוי קבוע. ג'ובראן הינו השופט הערבי הראשון שזכה למינוי קבוע בעליון, הודות לזהירות בה הוא נוקט והודות לעקרון האפליה המתקנת, אחד מהעקרונות שבג"ץ עצמו קורא לקיים העוסק ביחס צודק לאוכלוסייה הערבית.

השופט ג'ובראן רואה בעצמו מייצג את המגזר הערבי, בטקס ההשבעה שלו לביהמ"ש העליון בבית הנשיא אמר "היום שבו מתמנה שופט ערבי ראשון למינוי של קבע לערכאת השיפוט הגבוהה ביותר במדינת ישראל מהווה נקודת מפנה חשובה מאוד בחייה של האוכלוסייה הערבית בישראל"

עמדתו של ג'ובראן על מינוי שופטים לפי מפתח סקטורלי "הלוואי שלא היינו צריכים לשאול את השאלה הזו", אמר לביטאון השופטים, "הרי נקודת המוצא היא שכולם שווים. עם זאת, קשה להתעלם מהעובדה ששופטים מייצגים מגזרים וקבוצות והם בני עדות שונות. בית המשפט צריך לשקף את כל מגוון האוכלוסייה. שופט ערבי מבסס את תחושת השייכות של המגזר שלו".

המזג השיפוטי של השופט

המאפיין הכי בולט של ג'ובראן, אותו מציין כל מי שעבד איתו או מולו, הוא המזג הנוח שלו והאופי הלבבי שלו. עורכי דין המופיעים מולו מציינים כי ג'ובראן מגלה גמישות, הוא קשוב לטענות הנשמעות בדיון ועשוי להשתכנע בעמדה שבתחילה לא נראתה לו. "השיפוט הוא מלאכת קודש, ייעוד ומטרה, והשופט צריך להיות אדם, להטות אוזן קשבת ולהיות בעל מזג שיפוטי ראוי", אומר ג'ובראן. לעומת שופטים אחרים בעליון, ג'ובראן לא מאמין בפס"דים ארוכים ודואג שפסקי הדין שהוא כותב יהיו קצרים וענייניים. "התוצאה היא החשובה וגם הדרך אליה צריכה להיות קצרה", כך הוא טוען.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 יובל יעוז " השופט שנמנע בכל מחיר ממחלוקות"

נעמי לויצקי העליונים: בתוככי בית המשפט העליון ( סדרת הספריה החדשה, הקיבוץ המאוחד)

אילן סבן "בית המשפט העליון והמיעוט הערבי הפלסטיני" משפט וממשל ח  23

יהושע (שוקי) שגב "הדילמה הנורמטיבית של הביקורת השיפוטית בישראל – בחינה מחודשת" מאזני משפט ג 303.

מנחם מאוטנר ירידת הפורמליזם ועליית הערכים במשפט הישראלי (תל-אביב).

זאב סגל זכות העמידה בבית המשפט הגבוה לצדק (מהדורה שנייה, תל-אביב).